על רקע מחלוקת קשה בין משרד האוצר ובנק ישראל, אישרה היום ועדת הכספים להצבעה בקריאה ראשונה את ההצעה לתיקון חוק הבנקאות. למרות זאת, החליטה הוועדה לדחות את ההחלטה על מרבית הסעיפים בתיקון לדיונים לקראת קריאה שנייה ושלישית, כך שמרבית הסעיפים בו נותרו פתוחים. בעוד משרד האוצר תומך בתיקון, יחד עם חברות כרטיסי האשראי וחברות האשראי החוץ בנקאי, בנק ישראל מזהיר דווקא מפני הגדלה משמעותית של הסיכון הפיננסי בעקבות התיקון.

מטרת התיקון לחוק היא לאפשר לחברות אשראי חוץ בנקאיות להגדיל פי ארבע את כמות ההון אותו הן יכולות ללוות, ולהסיר מגבלות פיקוחיות על ההון אותו הן מגייסות. והוא בא בהמשך לחוק שטרום, שדרש להפריד את חברות כרטיסי האשראי מהבנקים במטרה לעודד את התחרות בענף.

דחיית הדיון במרבית סעיפי ההצעה נעשתה, בין היתר, על רקע מאבק בין האוצר ובנק ישראל על אופן הביצוע של חוק שטרום- בעוד משרד האוצר דוחף להסרת חלקים גדולים מהרגולציה על שוק ההון, בנק ישראל טוען שיש לעשות את הצעדים בהדרגה, ובכפוף ליצירת גוף רגולטורי אחד שיקיף את כלל שוק ההון בשם "הוועדה ליציבות פיננסית".

למה לשנות?

חוק הבנקאות מגדיר את אופן הפעולה החוקי של חברות שעוסקות בקבלת פיקדונות ומתן אשראי. באופן עקרוני, רק לבנקים מותר לעסוק בפעילות מסוג זה, אבל החוק מאפשר למספר "חברות אשראי חוץ בנקאיות" לעסוק גם הן בקבלת פיקדונות ומתן אשראי, תחת הגבלות מסוימות וייחודיות- שלא תקפות לגבי הבנקים.

את הגבלות אלו התיקון לחוק בא לשנות. היות ומתן אשראי הוא עסק מסוכן ומורכב, שעלולה לסבך לא רק את החברה הלווה והמלווה אלא את המשק כולו, בנק ישראל מפקח באופן אדוק על פעילות הבנקים. היות והחברות החוץ בנקאיות לא כפופות לפיקוח על הבנקים, ההגבלות עליהן מחמירות הרבה יותר.

כיום, לחברות חוץ בנקאיות אסור לגייס הון מעבר לחמישה מיליארד שקלים, וגם אופן הגיוס אותו מותר להם להציע הוא מוגבל. לחברות אלו מותר לגייס חוב לא סחיר בלבד. במילים אחרות, מותר להם לגייס הון רק בכלים יציבים יחסית, ארוכי טווח, ותוך קשר מתמשך עם מלווה יחיד. כמו כן, תנאי נוסף לגיוס הוא "איכות" החוב- האג"ח שלהן צריך להיות מדורג באיכות גבוהה על ידי חברות דירוג האשראי, כדי לוודא שמדובר בהשקעה בטוחה.

כל אלו מגבילים למדי את פעילותן של חברות האשראי החוץ בנקאיות. טענותיהן של חברות כרטיסי האשראי היא שכדי להתחרות בבנקים מהן הן נפרדות, הן צריכות יכולת גיוס הון משמעותי בהרבה ממה שניתן להן היום. זאת מכיוון שברגע היפרדותן מהבנקים, יהפכו חברות כרטיסי האשראי להיות חברות חוץ בנקאיות, ויחולו עליהם ההגבלות תחת חוק הבנקאות.

חברות האשראי החוץ בנקאי לעומת זאת, דורשות דווקא הקלה בפיקוח על גיוס ההון לחברות האשראי החוץ בנקאי. "יש לקבוע פתיחה של כל החסמים שעומדים בפני פתיחת השוק לתחרות בשוק האשראי, את זה אנחנו דורשים" אמר מיכה אבני,מנכ"ל קבוצת פנינסולה . למעשה, אותן חברות לא מעוניינות להגדיל את ההון המגויס לרמה של 21 מיליארד שקלים, אלא לאפשר לעצמן לגייס הון "מסוכן" יותר, שכרגע נאסר עליהן. "תורידו את המגבלות בנוגע לדיור, לדירוגים, ככה לא תהייה אפליה, אחרת האפליה נשארת" אמר אבי דויטש, מנכ"ל קרן אקספו.

מה רוצים לשנות?

נכון להיום, ההצעה באה להגדיל את כמות ההון אותו יכולות חברות האשראי החוץ בנקאי לגייס, ולהסיר חלק מהמגבלות הרגולטוריות על אופני הגיוס. כך, במקום מגבלה של 5 מיליארד שקל על היקף ההון המגויס, ההצעה תאפשר לחברות אלו לגייס הון בהיקף של 21 מיליארד שקלים- יותר מפי ארבעה מהתקרה הנוכחית.

בנוסף, יוסרו מגבלות על אופי ההון המגויס שנועדו לשמור עליהן בטוחות. במסגרת החוק כיום, נאסר על חברות האשראי החוץ בנקאי לגייס הון בניירות ערך סחירים. במילים אחרות, אסור היה לחברות אלו ללוות תחת הסכם שמאפשר למכור את האג"ח – והלווה המקורי נשאר הבעלים של החוב. תחת ההצעה יתאפשר לחברות האשראי לגייס הון סחיר, ולמעשה משקיעים יוכלו למכור את האג"ח של אותן חברות בשוק.

כמו כן, יוסרו מגבלות נוספות על איכות הגיוס. למשל, הסרת החובה של החברות לעמוד ברף של דירוג גבוה מצד חברות דירוג האשראי.

מה כל זה אומר?

על פי האוצר וחברות האשראי החוץ בנקאי, הדבר נחוץ כדי לעודד תחרות בשוק האשראי. לטענתם, הקלת הפיקוח על פעילותן של חברות האשראי החוץ בנקאי הוא הכרחי כדי להביא לתחרות בשוק האשראי, בהתאם לחוק שטרום, שאמור בתורו להביא לירידה במחיר האשראי לצרכן ולעסקים קטנים.

עם זאת, בנק ישראל רואה את הדברים בצורה אחרת. נציגי הבנק הביעו דאגה מכך שהסרת הפיקוח על שוק האשראי החוץ בנקאי עלול להביא להגברה משמעותית של הסיכון ליציבות המערכת הפיננסית. נדין בודו-טרכטנברג ממלאת המקום לנגיד בנק ישראל הביעה חשש מכך שהגדלת היקף גיוס החוב פי ארבעה, יחד עם הסרת הפיקוח על התנאים בהן הוא מגויס עלולות להביא לסכנת יציבות ממשית לשוק האשראי, שעלול להתגלגל לפגיעה בכלכלה הישראלית כולה. לטענת בנק ישראל, הרגולציה לא ערוכה לשינוי כזה, מה שעלול ליצור התנהלות בלתי מפוקחת ומסוכנת.

"לעניין סוג המימון – הנפקת ניירות ערך מסחריים, מגדילה את הסיכון, מערכות בנקאיות יכולות להיות שבריריות כי הן מגייסות לזמן קצר ומאפשרות החזר לזמן ארוך, יש רגולציות שונות למתן את הסיכון, אך הוא מתממש פעם אחר פעם במשברים פיננסים. כעת לא רק שאנחנו מגדילים את סכום הגיוס, אלא גם סוג הגיוס הוא תוך סיכון", הסבירה בודו טרכטנברג.

מי בעד ומי נגד?

ההצעה לשינוי חוק הבנקאות קיימת מזה זמן רב, וכבר התקיים עליו דיון בוועדת הכספים. מאחורי ההצעה עומדים משרד האוצר, חברות כרטיסי האשראי וחברות האשראי החוץ בנקאי שמיוצגים גם על ידי איגוד לשכות המסחר.

לעומת זאת, בנק ישראל הראה התנגדות להצעה כפי שהיא מנוסחת היום. בעבר הסכימה הנגידה לשעבר קרנית פלוג עם שר האוצר משה כחלון על העלאת תקרת גיוס החוב ל-10 מיליארד שקלים, בכפוף להקמת ועדה ליציבות פיננסית, שתוכל לפקח על פעילות חברות האשראי החוץ בנקאיות. אמנם הוסכם על הקמת ועדה ליציבות פיננסית, אבל סכום התקרה גבוה בהרבה מזה שהוסכם עם בנק ישראל.

"ההצעה הזו שונה ולא תואמת את הסכמת הנגידה היוצאת פלוג עם שר האוצר" טענה בודו-טרכטנברג, "ההסכמה הייתה לאפשר לגופים האלה מאזן של עד 10 מיליארד שקלים בכפוף להפעלה והקמה של הוועדה ליציבות פיננסית ולפיקוח יציבותי דה פקטו ע"י רשות שוק ההון. זה תחום שכרוך בהרבה סיכונים, לעיתים הם נסתרים".