לאחרונה נערך יריד תעסוקה לאנשים עם מוגבלויות במסגרתו הציגו עסקים רבים, פרטיים וציבוריים את אפשרויות ההעסקה לאנשים עם מוגבלויות. עסקים אלה, על אף שהם ראויים לברכה על רצונם בשילוב אנשים עם מוגבלויות, עדיין לא עומדים במיצוי כל הפוטנציאל התעסוקתי של אנשים עם מוגבלויות העומד על למעלה מ-18%.

יש לציין עוד כי אנשים עם מוגבלויות מהווים רק מגזר אחד מתוך מגוון האוכלוסיות המודרות משוק התעסוקה, כאלה שאין למי שנמנה עליהן כמעט סיכוי להתקבל לעבודה כשנתונים מסקר שערך משרד הכלכלה, מדגים עד כמה סיכויים אלו נמוכים. הסקר בדק שתיים מתוך האוכלוסיות המודרות – ערבים וחרדים ומתברר, כי רק כ-8 אחוזים מהמעסיקים במגזר העסקי העסיקו עובדים ערבים או חרדים. ממצאי הסקר מלמדים כי פחות מ-4% מכלל הנקלטים במשלחי יד אקדמאים במגזר העסקי הם ערבים או חרדים.

יריד תעסוקה לאנשים עם מוגבלות (צילום: דוברות ההסתדרות)

גם הרגולציה בישראל אינה מסייעת לשיפור המצב. בארה"ב למשל, ישנם כללים נוקשים המפרטים כמה עובדים מכל אוכלוסייה מודרת יש להעסיק והנושא נאכף ביסודיות. בישראל לעומת זאת, אמנם קיימת רגולציה בתחום, אך היא לא מכסה אוכלוסיות מודרות רבות, ובנוסף אין אכיפה מסודרת והאוכלוסיות המודרות אינן מקבלות מענה מספק.

פתרון יעיל לסוגיה זו טמון בהשקעה ממוקדת במגזר הרביעי, מגזר העסקים החברתיים. המגזר הרביעי מנסה לסגור פער חברתי זה על-ידי הקמת עסקים המספקים תעסוקה לאוכלוסיות מודרות, אולם פעילותו עדיין מצומצמת למרות שעבר כבר למעלה מעשור מאז שמודל זה התחיל לקרום עור וגידים בישראל.

חנוכת מרכז תעסוקה לחרדים בזימקס (צילום: מארק ניימן/ לע"מ).

בסטארט-אפ עסקי חברתי , ממש כמו סטרט-אפ טכנולוגי, אין ליזמים הון התחלתי להקמת העסק והם צריכים לעסוק בגיוסו, בדומה לפרה-סיד וסיד (כסף התחלתי) בסטרט-אפ טכנולוגי. הסטארטאפים העסקיים-חברתיים פועלים על מנת לייצר פתרון לצורך חברתי, כגון: הגדלת מספר העובדים מאוכלוסיות מודרות שמועסקים היום במשק.

שורת הרווח בעסק חברתי היא כפולה. בנוסף לתשואה הכלכלית (החזרה בגין השקעה או ROI), נמדדת גם ההשפעה החברתית, על ידי מדד חדש יחסית – SROI, (SOCIAL RETURN ON INVESTMENT), מדד השואף להציג את התשואה החברתית, התרומה החברתית של העסק, מתוך מחשבה כי זו חשובה לא פחות. זהו כלי המאפשר לעסקים ולמשקיעים לכמת את ההשפעה החברתית, למדוד אותה ולשפר אותה, ומעניק משמעות לערך המוסף החברתי שהוא הרבה מעבר לערך הכספי.

דוגמה טובה לעסק חברתי שזכה להשקעה וסייע להגדיל מקומות תעסוקה לאוכלוסיות מודרות הוא WeBetter. מיזם עסקי-חברתי זה, הממוקם בירושלים, עוסק בהכשרה מקצועית והעסקה של גברים חרדים בתחום ניהול קמפיינים און ליין ובניית נוכחות באינטרנט וברשתות חברתיות עבור חברות בינוניות וגדולות בישראל. חברת WeBetter החלה בהשקעה ראשונית של קרן הסיד של IVN וצמחה להשקעת המשך וליווי של מנטורים מקצועיים מטעם קרן טנדם של IVN. WeBetter מוכיחה בפועל כי ניתן להעניק לאוכלוסיות מודרות הזדמנות שווה. היא מאפשרת להם להשתלב בשוק התעסוקה בצורה יעילה, מעניקה להם הכשרה וליווי מקצועי, ביטחון וניסיון, ובדרך זאת גם מצמצמת את הפערים החברתיים המאתגרים את החברה הישראלית.

יריד תעסוקה לאנשים עם מוגבלות (צילום: דוברות ההסתדרות)

ההישרדות של סטארט-אפים עסקיים-חברתיים קשה יותר בשל העובדה שעליהם להוכיח את עצמם בשתי שורות רווח – הן הכלכלית והן החברתית. עליהם להוכיח שורת רווח חברתית שבאה לידי ביטוי ביכולתם לתרום לסגירת פערים ולתיקון עוולות ומאידך, להוכיח, ככל עסק רגיל את יכולתם להביא רווח כלכלי. רווח כלכלי הוא אוויר הנשימה של העסק החברתי, המשתמש ברווחים לטובת המשך קיומו של העסק, צמיחתו והגדלת מקומות התעסוקה המוצעים. עם זאת, חשוב לציין – כי כגודל הסיכון והמורכבות בהשקעה ראשונית בעסק חברתי כך גם גודל הרווח למשקיע. נסביר:

משקיעים במגזר הרביעי נוכחו לדעת כי השקעה בעסקים חברתיים נושאת תשואה כלכלית ויותר מכל היא ממלאת את הלב. התחושה של יצירת מקומות תעסוקה לאוכלוסיות שלא ראו תקווה תעסוקתית עד כה, היא תרומה אמתית לחברה הישראלית ולצמיחתה מבפנים. צמיחה כזו תהיה גם בסופו של דבר צמיחה כלכלית למשק, בשל חסכון אמיתי במשאבים המופנים כיום לתמיכה באוכלוסיות מחוסרות התעסוקה ובשל המשאבים הכספיים שיעמדו לרשות אוכלוסיות אלו.

המשקיעים צריכים אם כן, לראות בהשקעה בסטאראפים עסקיים-חברתיים מצווה אזרחית של ממש, על מנת לשמור על חוסנה החברתי של מדינת ישראל מבפנים ולאחד את שורותיה.

איציק דנציגר הוא יו"ר קרן יוזמה – IVN