תקצוב התוכנית הלאומית למאבק באלימות נגד נשים, הקמת רשות ממשלתית לעניין, ושינוי מדיניות מקיף בטיפול המשטרה באלימות נגד נשים – אלו הדרישות המרכזיות המוצגות במסמך הדרישות המפורט של המאבק באלימות נגד נשים שפורסם היום (ראשון). "אנחנו מחריפות את המחאה ולא נעצור עד שהפתרונות יצאו לפועל ויתממשו. מהפכת הנשים בישראל רק התחילה", נמסר ממטה המאבק.

לקראת פרסום המסמך מחו המפגינות במספר מוקדים שונים, ביניהם מול בית רה"מ בירושלים, בסמוך לדיזינגוף סנטר בתל אביב, במרכז הכרמל בחיפה, ובבית ליד. בשבועות האחרונים התקיימו הפגנות ופעולות נוספות במחאה נגד האלימות הגוברת נגד נשים, ביניהן גם שביתת הנשים הגדולה שהתקיימה לפני כשבועיים.

מסמך דרישות למיגור האלימות כלפי נשים של מטה המאבק באלימות כלפי נשים (גרפיקה: אידאה)

דרישות המאבק שהוצגו היום תואמות את הדרישות שהוצגו בשביתת הנשים הגדולה וביום המאבק הבין-לאומי באלימות נגד נשים שהתקיים בסוף נובמבר. כאמור, הדרישות המרכזיות אותן מציגות המוחות הינן תקצוב והוצאה לפועל של התוכנית הלאומית למאבק באלימות נגד נשים, הקמת רשות ממשלתית למאבק באלימות נגד נשים, ושינוי מקיף במדיניות המשטרה בטיפול בתיקי אלימות נגד נשים.

התוכנית הלאומית והתקציב שעוד לא הועבר

התוכנית הלאומית למאבק באלימות נגד נשים אושרה על ידי הממשלה לפני כשנה וחצי, אך תקציבה, בגובה 250 מיליון שקלים לאורך חמש שנים, לא הועבר במלואו מעולם. הוצאת התוכנית הלאומית לפועל תאפשר את שיפור המענים אותם מקבלות נפגעות אלימות במשפחה מידי רשויות הרווחה, מהמשטרה, וממערכי בריאות הנפש. בנוסף, תכלול התוכנית הרחבת מרכזים לטיפול בגברים אלימים; שיפור והרחבת המענה הניתן במקלטים לנפגעי ונפגעות אלימות; הרחבת תקני עובדות סוציאליות דוברות שפות שונות; שיקום כלכלי תעסוקתי לנפגעות אלימות; וחקיקה מידית ויישום של איזוק אלקטרוני לחשודים נגדם הוצא צו הרחקה.

הקמת רשות ממשלתית למאבק באלימות נגד נשים

דרישה שנייה של המאבק, היא הקמת רשות ממשלתית שתתכלל תחתיה את כלל הטיפול בנושא האלימות נגד נשים. על פי הדרישה, יש להקים רשות שתפעל מתקציב ממשלתי ותייצר פעולה אחידה וראייה מערכתית, ותקבע מדיניות רוחבית לנושא. הרשות תעביר ותפקח על המדיניות במשרדי הממשלה הרלוונטיים השונים. הרשות תהיה אחראית על תכנון ויישום תכנית להכשרת הצוותים המטפלים לרבות העברת הכשרות אלו; פיתוח ואימוץ מודלים חדשניים לטיפול בתוך הקהילות השונות בשיתוף פעולה הדוק עם ארגוני החברה האזרחית הפמיניסטיים הפועלים בתחום; שימת דגש על חינוך נגד אלימות לתלמידים ולנוער; פיתוח תכנית התערבות כוללת מגיל הגן תוך הכשרת אנשי מקצוע.

הפגנת מחאה נגד האלימות כלפי נשים, 25 בנובמבר (צילום: מרים אלסטר / פלאש 90).

שינוי מדיניות המשטרה בטיפול באלימות נגד נשים

הדרישה השלישית הינה שינוי מדיניות מקיף במשטרת ישראל בכל הנוגע לטיפול בתיקי אלימות במשפחה ואלימות כלפי נשים. דרישה זו כוללת בתוכה הכשרת חוקרות וחוקרי משטרה יעודיים לטיפול באלימות כלפי נשים ומתן מענה הולם לנפגעות ומתלוננות על איומים; תגבור כוחות והגברת נוכחות ברחוב בכלל היישובים; הכללת עבירות רצח על ידי קרובי משפחה תחת "רצח בנסיבות מחמירות"; טיפול מיידי של המשטרה בעקבות אירועי הרצח.

בנוסף, דורשות המוחות להימנע באופן מוחלט מסגירת תיקי אלימות במשפחה בטענה שנסיבות העניין אינן מצדיקות העמדה לדין. עוד דורשות המוחות כי תיקי רצח נשים יפתחו רטרואקטיבית. דרישה אחרונה הינה פיקוח על כלי ירייה מורשים שנסחרים בשוק הבלתי חוקי, וביטול הקריטריונים המרחיבים אחזקת נשק וכן את הוראת השעה המאפשרת למאבטחים לקחת את כלי הנשק עמם הביתה בתום עבודתם.

מטה המאבק הודיע כי המאבק ימשיך עד שהדרישות המוצגות במסמך יקבלו מענה. ממטה המחאה נמסר: "מאסנו בהבטחות ריקות, כעת זו השעה להעיר את הממשלה משתיקתה הרועמת לפני שתרצח עוד אשה בישראל. זה הזמן להעלות שלב ולהבין שמי שאמון על החיים שלנו ועל הביטחון שלנו כושל בתפקידו. יש פתרונות קונקרטיים, מה שחסר זו לקיחת אחריות ומנהיגות".

עוד נמסר כי "אנחנו מחריפות את המחאה ולא נעצור עד שהפתרונות יצאו לפועל ויתממשו. מהפכת הנשים בישראל רק התחילה, מאות אלפי נשים וגברים הצביעו ברגליים ויצאו לרחובות, הוכחנו שיש לנו כוח להכתיב סדר יום חדש ונמשיך לעשות זאת כעת גם בשנת בחירות ונדאג להשפיע על סדר יומה גם של הממשלה הבאה".