יצחק אברג'יל מסר היום (שלישי) את עדותו השנייה בבית המשפט המחוזי בתל אביב, במסגרת העמדתו לדין בפרשה 512. לאחר שבעדותו הקודמת, שניתנה שלשום, התייחס בהרחבה לכניסתו לעולם הפשע כנער צעיר, הפעם התייחס אברג'יל לטענות אותן השמיעו עדי המדינה בתיק נגדו, והגיב להאשמות המיוחסות לו בחייו הבוגרים ולאחר שחרורו מהכלא.

אברג'יל התייחס בעדותו לאחד מעדי המדינה בהם נעזרה המדינה בתיק, עד המדינה המכונה "בומבי". לדברי אברג'יל, עד המדינה כלל לא היה קרוב אליו. "לא הזמנתי אותו לאף אירוע שלי, שתי בריתות. ידעתי שהוא מתעסק בפריטת צ'קים בצ'יינג' של מאיר עמר בעמלה של 6%-5%. אם הוא היה חבר שלי הייתי דואג שיפרטו לו ב-2%. דיברתי איתו על המכונות, בומבי הוא לא מהחברים שלי", העיד אברג'יל.

היה לנו מקלט, כשהייתי מתחיל להחביא את האקדחים, הייתי עושה לאחי אייבי למשל – משולש, עיגול, סימנים, שיידע של מי האקדח הזה, כדי שאני לא אתבלבל, לא ידעתי לכתוב. בגיל 7-8 אמא שלי הייתה עובדת בשלוש עבודות ביום, היינו צריכים להסתדר בעצמנו. אבא היה אלכוהוליסט, קם בבוקר, דופק דרינק, הולך לבית קפה

עוד עלתה בעדות גם התייחסות לרציחתו של דוד ביטון ("דיידונה"), רצח בו מואשם אברג'יל יחד עם נאשם נוסף בפרשה. התביעה לא מייחסת לאברג'יל את הרצח, אלא את הזמנתו, יחד עם תשלום 30,000 קלים למבצעי הרצח לאחריו. על-פי עדותו של בומבי, אברג'יל הזמין את רציחתו של ביטון משום ש"הוא לכלך על הארגון". על כך השיב אברג'יל: "כל המכות שאני מקבל מהמשטרה, כל האנשים שדקרתי אותם בבית סוהר, ודקרו אותי בבית סוהר. העדי מדינה שלי הכניסו אותי 13 שנה בבית סוהר, עשו ממני כססה, לא הרגתי אותם".

בהמשך, נשאל אברג'יל על מעורבותו בניסיון הרצח של העבריין זאב רוזנשטיין, שהתרחש ברחוב יהודה הלוי בתל אביב בשנת 2003. על-פי כתב האישום, אברג'יל יחד עם נאשמים נוספים הניחו מטען חבלה בעמדת צ'יינג ביהודה הלוי אותה נהג רוזנשטיין לפקוד, מתוך ניסיון לרצוח אותו. פיצוץ המטען הוביל למותם של שלושה עוברי אורח, ופציעתם של 51 נוספים. אברג'יל אמר כי שמע על הפיצוץ רק דרך הטלוויזיה וכי חשב ש"רק חלאות יכולים להניח מטען כזה".

בהמשך, התייחס אברג'יל לשאלות על פגישתו עם רוזנשטיין, וטען ששמר עמו על יחסים טובים. אברג'יל אמר כי "זאביק רצה להיפגש איתי. נאמר לי 'זאביק רוצה לשבת ולברר את העניין'. כל התקשורת אמרה שמנסים לחסל אותו. כשחיסלו את אחי, ואני לא אדם שמגדיר את עצמי פחדן, אבל גם אתה פוחד. אתה נזהר. הוא שמע בכלי התקשורת – וביקש פגישה להבהיר את העניין. ישבנו. אמרתי לו 'זאביק אני נותן לך מילת כבוד שזה לא לכיוון שלך בכלל'. אני לא אחד שעושה טעויות במיוחד לא עם אנשים שקרובים אליי. נגמר בחיבוקים. זו הפגישה היחידה שהייתה לי עם זאביק".

זאב רוזנשטיין בבית המשפט. ארכיון. (צילום: פלאש90)

עו"ד וייס המייצג את אברג'יל, טען עוד ביום ראשון כי בגרסתו של אברג'יל, תהיה התייחסות שתציג באופן אחר את עדות ששת עדי המדינה בהם נעזרה המדינה בתיק. עו"ד וייס אמר כי הם יצביעו על "שקרים גסים שעדי המדינה סיפרו בעדותיהם, החל בעד המדינה שמעון כהן, 'בומבי'". עוד אמר וייס על עדותו של עד מדינה זה כי גרסתו "יכולה אולי להתיישב עם חומר הראיות כאשר זווית הראייה היא של התביעה או המשטרה, אבל כאשר שומעים את הנאשם (אברג'יל – ע.י) כל התמונה מתהפכת, ניתן יהיה לראות בוודאות שמדובר בעדות שקרית, עדות שנועדה אך ורק כדי לחלץ את עצמו מלא פחות מחמישה תיקי רצח".

ביום ראשון, מסר אברג'יל עדות ארוכה, שהציגה את חייו מילדות, וכניסתו לעולם הפשע. בפתח הדברים, הסביר עו"ד שמשון ווייס המייצג אותו על הצורך בהבאת עדות פרסונלית כזו. וייס אמר על אברג'יל כי "כבר מגיל צעיר שמו המפוקפק הולך לפניו, שמו נקשר לאירועים פלילים מהרגע שהוא זוכר את עצמו, שמו נקשר בהרבה מאוד מקרים, בין אם הוא קשור באמת ובין אם לא. בין אם הוא ביצע פשע כזה או אחר, ובין אם אדם אחר השתמש בשמו ללא ידיעתו. על מנת לבסס את זה אנחנו מותחים את קו ההגנה של הנאשם, מהרגע בו הוא התחיל להתוודע לעולם הפשע, גדל למעשה בתוך מציאות של פשע".

כל המכות שאני מקבל מהמשטרה, כל האנשים שדקרתי אותם בבית סוהר, ודקרו אותי בבית סוהר. העדי מדינה שלי הכניסו אותי 13 שנה בבית סוהר, עשו ממני כססה, לא הרגתי אותם

בעדות שמסר, סיפר אברג'יל בפירוט על ילדותו ועל החשיפה לעולם הפשע כבר מגיל צעיר ואמר, בין היתר כי כשנולדת כבר היה אחיו יעיש אברג'יל בבית סוהר "או משהו כזה, במוסדות למיניהם". אברג'יל המשיך וסיפר כי הוא זוכר שהיה מחסור תמידי והיה רעב. "אמא שלי הייתה שולחת אותי למכולת לקנות גבינה ומרגרינה ולחם, אז הייתי גונב לוקום, גונב לאחי פה כסף, ילד כזה שחסר לו כל הזמן. בגיל 6 זה התחיל מאחי אייבי, היו בשכונה עמודים קטנים כאלה, אני הייתי רזה וגבוה, אז היו נותנים לי להחביא אקדחים, חשיש, להחביא כל מני דברים".

אברג'יל המשיך לתאר את ילדותו: "היה לנו מקלט, כשהייתי מתחיל להחביא את האקדחים, הייתי עושה לאחי אייבי למשל – משולש, עיגול, סימנים, שיידע של מי האקדח הזה, כדי שאני לא אתבלבל, לא ידעתי לכתוב. בגיל 7-8 אמא שלי הייתה עובדת בשלוש עבודות ביום, היינו צריכים להסתדר בעצמנו. אבא היה אלכוהוליסט, קם בבוקר, דופק דרינק, הולך לבית קפה".

בהמשך, סיפר על הגניבות הראשונות אותן זוכר שביצע מזרים, סביב גיל 8 לדבריו. "התחלתי לחטוף תיקים מאנשים, בגדים לא קונים לי, כשאתה חוטף תיקים לפעמים נופל כסף ולפעמים לא. לפעמים אתה חוטף תיק לאישה יותר ענייה ממך, ומה שיש אתה מתחלק, אתה עם החבר'ה. היה לנו את המקלט שלנו, גונבים כל היום, היה חורף, הייתי הולך גונב בגדים, הייתי הולך לשלוש שכונות של עשירים, גונב להם בגדים מהחבל כדי שיהיה מה ללבוש. וזה לא אני לבד – זה אני וכל החבר'ה, איזה 25-30 ילד".

יצחק אברג'יל בבית המשפט. ארכיון. (צילום: פלאש90)

לאחר שנשאל בחקירתו מה היה הקשר שלו לאחיו בזמן זה, והאם חלקם היו בבתי סוהר, ענה אברג'יל "האמת? התפללתי שייכנסו לבית סוהר, לא היו לנו מיטות, היינו ישנים על הרצפה, שיתפנה עוד מקום, כדי שתוכל לתפוס פינה עם המזרון, אבל בגלל שאני בן זקונים אני אוכל אותה ומישהו אחר ישן במיטה".

בהמשך, תיאר את הפעם הראשונה בה נעצר על ידי המשטרה, כשהיה כבן 9, לאחר שניסה להחביא בסמוך לביתו רובה M-16 באמצעותו אחד מאחיו ירה במועדון. "הייתי אז בן 9-10, ידעתי שהם לא יכולים לעצור אותי. הם יכולים להחזיק אותי רק עד 24:00 בלילה. עד חצות בלילה הם שואלים אותי איפה הרובה". "רציתי להגיד את האמת אבל אם הייתי אומר את האמת הייתי מת בבית. אין לך מה להגיד את האמת".

היה חורף, הייתי הולך גונב בגדים, הייתי הולך לשלוש שכונות של עשירים, גונב להם בגדים מהחבל כדי שיהיה מה ללבוש. וזה לא אני לבד – זה אני וכל החבר'ה, איזה 25-30 ילד

אברג'יל סיפר על מקרי ירי אותם ביצע כבר בגיל צעיר: "הלכתי בגיל 14 בערך, לפני, יריתי באחד, בדיסקוטק. כי הוא לא רצה להכניס אותי. היה אחד יריתי בו בבית קפה בגיל 15. יריתי בהרבה אנשים, עם הסחר, עם הזה, פתאום אנשים באים, נותנים לך אקדחים, תמורת חומר, אתה חי את החיים של הפשיעה". לשאלת עורך דינו מדוע בן 14 משתמש באקדחים, ענה: "כל הזמן כשהלכתי מכות קיבלתי מכות, תמיד יצאתי מופסד. יותר קל עם האקדח, זה פותר את הבעיה ביותר קלות, ולאט לאט ראיתי שכשאתה פותר את הבעיה הזאת עוד מאה אחרים מפחדים ממך, זה עוד יותר קל".

כזכור, בפרשה 512 הועמד לדין לא רק יצחק אברג'יל, אלא שורה ארוכה של 18 נאשמים. הפרשה מקיפה אישומים רבים, ביניהם: עמידה בראש ארגון פשיעה, שני מקרי רצח וניסיון רצח, סחר בסמים בארץ ובחו"ל, פגיעה בעד מדינה, עבירות מס, ועבירות נוספות. המשפט בפרשה מתקיים קרוב לשלוש שנים, ובמסגרתו הורשעו כבר מוטי חסין ומאיר אברג'יל.