סקר של קרן ברל כצנלסון שממצאיו פורסמו היום (רביעי) והוצגו בוועידת ישראל לעסקים של עיתון 'גלובס' מגלה כי 67% מהציבור מחזיק בעמדות שמאל כלכלי. הסקר, שנערך בקרב מדגם מייצג של האוכלוסייה הבוגרת בישראל, הוצג על-ידי רמי הוד, מנכ"ל המרכז הרעיוני של הקרן, ומראה כי בעוד שבישראל שולטות בשני העשורים האחרונים ממשלות ימין מובהקות, הנטייה של הציבור הישראלי בכל הקשור בחברה וכלכלה היא דווקא לשמאל כאשר 31% הוגדרו כשמאל כלכלי ו-36% נוטים לשמאל כלכלי. לפי הסקר רק 18% מוגדרים כימין כלכלי ו-15% נוטים לימין כלכלי.

הוד, שהתעמת בוועידה בדיבייט עם ראש פורום קהלת, ד"ר מיכאל שראל, אמר בעקבות דברי נתניהו בפתח הוועידה כי קיים פער עצום בין המציאות אותה מציג ראש הממשלה לבין זו שחווים אזרחי ישראל. "איזה פער בין נתוני המאקרו לבין החיים עצמם. בין הגרפים שהוא הציג כאן לבין מחצית מהעובדים במשק שמשתכרים פחות מ-6,500 שקלים לחודש. בין ההשקעות מיפן שהוא התפאר בהן לבין 10 אחוז מהעובדים במשק שהם עובדי קבלן. בין מה שהוא אמר לפני מתווה הגז – שהרווחים יגיעו לכל אזרחי ישראל- לבין זה שתשובה מפיק גז ב-30 סנט ומוכר לנו אותו ב-6 דולר. איזה שוד", אמר הוד והוסיף כי הפער הזה בין הכלכלה שנתניהו רואה לבין הכלכלה שאזרחי ישראל חיים בה הוא מה שהוציא לרחוב חצי מיליון ישראלים ב-2011 והוא גם מה שיוציא אותם שוב עכשיו.

רמי הוד, מנכ"ל המרכז הרעיוני בקרן ברל כצנלסון (צילום: תמר מצפי)

עוד נתונים העולים מן הסקר מראים כי 76% מהציבור סבורים כי המדינה צריכה לספק שירותים חברתיים לאזרחים, בתוכם חינוך חינם מגיל 0, גם אם הדבר יצריך העלאת מיסים; ביחס לעודפי הגבייה שנרשמו בשנים האחרונות, 63% מהציבור סבור שיש להגביר השקעה בשירותים חברתיים לעומת 35% בלבד שסבורים שיש להוריד מיסים; 71% מהציבור תומכים בהטלת מיסים גבוהים יותר על בעלי הון ובעלי הכנסה גבוהה (39% תומכים מאד ו-32% די תומכים); 84% מהציבור רואים בגל ההתאגדות של השנים האחרונות תופעה חיובית (39% חיובי מאד ו-45% די חיובי) לעומת 10% בלבד שסבורים שמדובר בתופעה שלילית. בנוסף, 71% מהציבור סבורים שמשאבי טבע שהופרטו צריכים לחזור לידי המדינה – נתון שאינו מפתיע ביחס לביקורת הציבורית הגוברת על ההתייקרות במחירי החשמל על אף ההבטחות שפוזרו עם חתימת מתווה הגז כי הוא יוביל להוזלה דווקא.

בנושאים אחרים הדו"ח חושף כי הציבור דווקא יותר מעורב או חצוי בדעותיו הכלכליות. כך למשל בנושא רפואה פרטית 45% מהציבור סבורים שיש לאפשר שירותי רפואה פרטיים בבתי חולים ציבוריים, נתון שעולה ככל שעולה הרמה הסוציו-אקונומית של המשיב, לעומת 48% שנוטים לחשוב או שבטוחים שאין להתיר שירותים פרטיים שכאלה; על אף הביקורת העולה מן הדו"ח ביחס לשיטה הכלכלית השלטת בישראל בעשורים האחרונים, 60% מהציבור סבורים שהצלחה כלכלית תלויה בהתמדה ועבודה קשה לעומת 35% שטוענים שהיא תלויה יותר במעמד הכלכלי אליו נולדים וגדלים.