הממשלה אישרה את הצעת ראש הממשלה בנימין נתניהו לאמץ וליישם את מדיניות הרגולציה של ארגון ה- OECD, 'התכנית לרגולציה חכמה'. בכך מצטרפת ישראל למדינות כמו ארה"ב, הולנד, אנגליה וגרמניה. רה"מ נתניהו: "זוהי החלטה חשובה מאוד. יש קשר הדוק בין צמיחה להורדת רגולציה. אנחנו חייבים לחתוך בבירוקרטיה וברגולציה כדי למצות את הפוטנציאל הכלכלי שלנו". מ"מ מנכ"ל משרד רה"מ יואב הורוביץ הדגיש שעל השרים לפעול במשרדם להפחתת הרגולציה ואמר שכדי להמשיך את צמיחת המשק הישראלי חובה לצמצם את הרגולציה.

עיקר התכנית לחייב כל משרד ממשלתי לבחון כל החלטת פיקוח גם לפי פרמטרים כלכליים. כל החלטת רגולציה בעלת השפעה משקית של מעל 10 מליון ₪ תחוייב בקיום בדיקת RIA (הערכת השפעה משקית) ותאפשר למטה היעודי במשרד ראש הממשלה להתערב בתהליך. על אף שבהצעה כתוב כי לא תפגע בסמכויות השרים ופקידיהם, בארגוני הסביבה חוששים מיצירת "כביש עוקף" להנחיות בנושא בריאות הציבור ושמירה על הסביבה.

על פי ההצעה להחלת 'רגולציה חכמה', מדובר על רגולציה "עקבית, ודאית, נגישה ובהירה לציבור, תנוהל באמצעים טכנולוגיים ותשאף למתן שירות מיטבי, קיצור תהליכים, הפחתת בירוקרטיה, הטמעת מטרות הרגולציה ועידוד ההיענות בקרב המפוקחים". ואיך נזכה לקבל את כל הטוב הזה? בעזרת רגולציה החדשה, שמגבילה את הממשלה בקביעת רגולציות ובשינוי ברגולציות קיימות.

ליהי שחר ברמן 'מגמה ירוקה': "בריאות וסביבה זה לא עסק כלכלי. הצעת החוק הזו היא תעודת עניות לכל אחד מנבחרי הציבור שיצביעו בעדה"

ראשית ההצעה בבחינת ארגון ה-OECD לגבי שיטות הרגולציה בישראל, אשר מצא שהן אינן אחידות מספיק ואף לא כולן מתפרסמות כנדרש. מבחינה אידיאולוגית, ראש הממשלה נתניהו, ופקידי משרדו דוחפים בעקביות לצמצום הרגולציה על עסקים בישראל כי בטענה שהיא מהווה לעיתים חסם חסר תועלת, המקטין את הצמיחה הכלכלית.

שירותים חברתיים ומונופולים מחוץ לתחום

רגולציות בתחום השירותים החברתיים ובהסדרת שווקים לא תחרותיים' פטורים מבחינה כלכלית, והפטור הנ"ל צפוי להימשך. השינוי יהיה בהקמת מנגנון בכל משרד ממשלתי, בעבור ביצוע הערכת השפעה משקית (RIA) של כל רגולציה, וכן ביכולת של האגף היעודי לנושא במשרד ראש הממשלה להתערב בתהליכים של משרדים אחרים.

בפועל, ברגע שמשרד מפרסם טיוטה של חוק, תקנה או נוהל, האגף למדיניות רגולציה במשרד ראש הממשלה יוכל להעביר את הערותיו למנגנון הרגולציה החכמה שיוקם בכל משרד ואף למנכ"ל או לשר הממונה, כבקרה נוספת על פקידי משרדי הממשלה.

במקביל יווצר מנגנון ממשלתי חדש להכשרת הפקידות הממשלתית ברוח ה'רגולציה החכמה'. לפי המוצע, כל משרד ממשלתי יפרסם פעם בשנה את סכום הפעילות שלו בתחום ההשפעה המשקית של הרגולציה שהוא מפעיל.

מבלי להשקיע שקל אחד

משרדי הממשלה יידרשו בתוך שנה להעביר את כל הכללים הרגולטוריים שהם אחראים עליהם לפרסום בנוסח אחיד, שיהיה נגיש כולו באתר GOV.IL. מטה 'ישראל דיגיטלית' במשרד לשוויון חברתי, אמור להתמודד עם העברת כלל תהליכי הרגולציה לאמצעים דיגיטליים תוך שיפור הפיקוח, וקבלות החלטות מבוססות נתונים.

התכנית, שמשנה כמעט כל החלטה משמעותית בדרג של משרד ממשלתי, אמורה להתבצע ללא כל תוספות תקציב, לרבות תכניות הכשרה לרגולטורים חדשים וקיימים.

החשש הסביבתי

ההחלטה החדשה מאוד מקיפה, ומגדירה כל נוהל משרדי וחוזר בדיוק כמו תקנה או חוק, מבחינה זו שיש צורך לבחון את ההשלכות הכלכליות שלו לפני שמוציאים הנחיה חדשה או משנים הנחיה קיימת. בארגוני סביבה חוששים ממצב שבו מפעלים מזהמים או בעלי חומרים מסוכנים יזכו למעין "מגן" מפני הוראות פיקוח בתחום הסכנה לציבור דרך התערבות ממשרד ראש הממשלה, בטענה שרגולציה מוצעת פוגעת בעסקים, ואולי אף ישמשו כאמצעי הרתעה נגד קביעת רגולציות בעלות השפעה משקית מלכתחילה – מטרה די מוצהרת של המהלך כולו. ביקורת נוספת קשורה לחשש פנימי במשרדי הממשלה לגבי סרבול יתר כתוצאה מהחלטה שנועדה למנוע סרבול. כך למשל, אם יש רגולציה שכבר עברה בדיקות RIA בארגון ה-OECD בעצמו, לא יהיה ניתן לאמץ אותה בישראל מבלי לעשות בדיקת RIA נוספת, מקומית.

בישראל היו נסיונות לצמצם את כוחם של ראשי רשויות מקומיות לפקח על עסקים דרך תיקון לחוק רישוי עסקים, שכעת הוא תלוי ועומד, לאחר שההצבעה עליו נדחתה ברגע האחרון כאשר במפלגת כולנו הקשיבו לטענות של תושבי מפרץ חיפה ומנעו, בינתיים, את תיקון החוק. גם שר הפנים אריה דרעי (ש"ס) יזם תיקון לצו רישוי עסקים במגמה לסייע לחיפה כימיקלים להעמיד אניית אמוניה במפרץ חיפה, בניגוד לדעתה של העירייה. גם אם אין שום כוונה בהחלטת הממשלה לאפשר לאנשי עסקים "מעקפים" את תוך תהליכי קבלת ההחלטות של הממשלה, החשש קיים כי מעקפים כאלו יווצרו בכל מקרה.

ליהי שחר ברמן, מארגון "מגמה ירוקה" מסרה: "אנו עדים לעוד נסיון נואל של משרד ראש הממשלה להחליש את הרגולציה על ידי הכפפת בריאות וסביבה ללחצים כלכליים. סדר ברגולציה זה צעד מבורך, אך יש לזכור כי מטרת הרגולציה לשמור על הציבור מפני פגיעה בבריאות ובאיכות החיים של התושבים. בריאות וסביבה זה לא עסק כלכלי. הצעת החוק הזו היא תעודת עניות לכל אחד מנבחרי הציבור שיצביעו בעדה."