״שוב הממשלה הזו מחליטה להתעלם מניצול ואפליה מחפירים בשוק התעסוקה, ונותנת ידה לאותן חברות נצלניות", אמר הערב (ראשון) חבר הכנסת אילן גילאון (מרצ) שהדיון בוועדת השרים לחקיקה בהצעתו, המבקשת למנוע את הפגיעה בחוק שוויון הזדמנויות בחברות קבלניות, נדחה ב-45 יום.

הצעת החוק מבקשת לפתור לקונה בחוק שוויון הזדמנויות בעבודה – תופעה של עובדות ועובדים ממגזרים מוחלשים דוגמת המגזר החרדי, הערבי או עובדים עם מוגבלויות, המועסקים באמצעות חברות בת או בהעסקה קבלנית, בתפקידים מקבילים לעובדים בהעסקה ישירה, אך בתנאים פחותים מהם.

"במקום לקבל את ההחלטה הערכית והראויה, הם בוחרים לדחות את ההחלטה בפחדנות, שמא יגידו שהם יוצאים נגד אוכלוסיות מוחלשות, אבל האמת ברורה לכל – הם לא דוחים, הם מתנגדים. מדיניות הג׳ונגל הקפיליסטי שמוביל נתניהו מוכיחה פעם אחר פעם כי היא משרתת רק אחוז בודד, וזאת על חשבון 99% מהאוכלוסייה. לא כך נוהגת ממשלה שאיכפת לה מאזרחיה, ולא כך נוהגים שליחי ציבור שמבינים כי תפקידם הינו לשרת את כלל האזרחים. אעלה את הצעת החוק ביום רביעי הקרוב, ואני מקווה שחברי הקואליציה בכלל, ובפרט חברי המפלגות החרדיות החתומים על ההצעה ומכירים את הסוגיה לעומק, חלקם גם מביתם ומשפחתם שלהם, יצביעו בעד", אמר גילאון.

עובדות היי טק חרדיות. למצולמות אין קשר לכתבה. (צילום: פלאש 90)

ייתכן ומטרת דחיית הדיון בהצעה היא למסמס אותה מבלי לדחות אותה באופן גלוי. ביולי האחרון הפגין גילאון מול ועדת השרים לחקיקה, בטענה שהיא חוסמת את כלל הצעות החוק המוצעות על ידו ועל ידי חברי כנסת אחרים מהאופוזיציה, "נמאס ששופטים שם את הדברים לגופם של המגישים ולא לגופם של החוקים", הסביר אז את מחאתו לערוץ הכנסת.

פערים עצומים בשכר

מועסקות רבות הנפגעות מאופן העסקה פוגעני זה, משתייכות למגזר החרדי. על פי נתונים של משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, שפורסמו בנובמבר בשנה שעברה, שיעור התעסוקה בקרב נשים חרדיות עומד על 72.8%, אך נשים חרדיות משתכרות בממוצע 5,973 שקלים חדשים בחודש, בעוד שמקבילותיהן שאינן חרדיות משתכרות 9,399 שקלים בחודש.

התופעה נפוצה במיוחד בתחום ההיי-טק, המושך אליו עובדות רבות. בדיון שהתקיים בוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי של הכנסת באוגוסט 2017, נאמר כי בענף הייטק השכר החודשי הממוצע של נשים חרדיות הוא 9,335 שקלים לעומת נשים שאינן חרדיות המשתכרות בממוצע 12,356 שקלים בחודש. מצבן של עובדות מאוכלוסיות אחרות בענף ההיי-טק, כגון ערביות ודרוזיות, טרם נבחן בצורה השוואתית, אך ניתן להעריך כי גם שם ימצאו פערי השכר משמעותיים.

המצב כיום בשוק התעסוקה הינו כזה המאפשר לחברות שונות לפתוח חברות בת, חברות אחות, או להעסיק עובדים דרך חברות קבלן חיצוניות, ובכך לשלם שכר נמוך יותר לאותם מועסקים, וזאת בהשוואה לעובדים המועסקים בחברה עצמה באופן ישיר, ועובדים בעבודה מקבילה. בכך שהם מעסיקים את העובדים באמצעות חברות בת, אחות וקבלן, הם אינם מחוייבים לעמוד בעקרון של ״שכר שווה על עבודה שווה״, וחומקים ממתן תנאי העסקה שוויוניים על אותה עבודה.