בדצמבר בשנה שעברה אישרה ועדת השרים לענייני חקיקה את התיקון לחוק העונשין שאמור להחמיר את הענישה על תקיפת עובדות ועובדי חינוך (עד 5 שנות מאסר). אך למרות המאמצים המדודים של משרד החינוך בנושא, ואף התייחסותו של שר החינוך, נפתלי בנט לכך "שהמורים הם המשאב היקר ביותר שיש למדינת ישראל וצריך להגן עליו" אירועי אלימות כלפי המורים עדיין מתקיימים כעניין שבשגרה. רק אתמול פורסם על ידי הסתדרות המורים סקר עמדות של מורים חדשים ששיקף תמונה מצב כואבת – רק 40% מעובדות ועובדי ההוראה רואים את עתידם במערכת החינוך, וכנראה שלא בכדי, רק לאחר מאבק ממושך של שנים הצליחו ארגוני המורים להעלות את שכר המורים המתחילים בישראל, כאשר במשך שנים הוא גירד את שכר המינימום. בשנים האחרונות עלו טענות מקרב אנשי החינוך על הלנות שכר, מעמד תעסוקתי נמוך, חוסר בליווי והכשרה, חוסר בסביבת עבודה מאורגנת ומסודרת בבתי הספר ועומס רב – הרבה פעמים כתוצאה ממחסור במורים.

בנוסף לכך, כ-23 אלף מהמורים והמורות בישראל הם מורי קבלן. וכמובן שישנם גם המספרים הבלתי נתפסים המשקפים את תחושת הביטחון המעורערת של המורים והמורות: מעל ל-30 אלף מורים מעידים על אלימות שהופעלה כלפיהם. על פי בדיקהשל ארגון המורים, בשנת 2016 דיווחו כ-32,400 מורים על אלימות מילולית שהופנתה אליהם, 4,800 מורים דיווחו על פגיעה ברכושם ו-3,000 מורים נתקלו באלימות פיזית שהופנתה כנגדם.