דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום חמישי י"ח באדר ב' תשפ"ד 28.03.24
21.4°תל אביב
  • 19.7°ירושלים
  • 21.4°תל אביב
  • 24.4°חיפה
  • 21.7°אשדוד
  • 25.0°באר שבע
  • 25.3°אילת
  • 21.1°טבריה
  • 20.8°צפת
  • 21.3°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
בזק

מי מספר אחת? / תחרות חופשית? משרד התקשורת מונע מבזק לספק אינטרנט מהיר וזול

בעוד שסלקום ופרטנר מציעות אינטרנט אולטרא-מהיר - דווקא מ'בזק', לה יש את החובה והיכולת להגיע לכל בית בישראל, נמנעת האפשרות הזאת | מה בכלל מהירות הגלישה הנדרשת ואיך זה קשור לתיק 4000? | פרשנות

סיבים אופטיים (צילום: shutterstock)
סיבים אופטיים (צילום: shutterstock)
ארז רביב
ארז רביב
כתב
צרו קשר עם המערכת:

במשרד התקשורת מאשימים את בזק באי-הפעלת רשת הסיבים המהירים שלה, אבל מסתירים את העובדה שהם בעצמם מונעים ממנה לשדרג את מהירות האינטרנט ל-200 מגה בלי שום סיבה ברורה. כך נראה רגולטור שמתערב באופן פעיל כדי לשנמך את השירות לציבור.

במשרד התקשורת מעדיפים להילחם בבזק, מאשר לקדם את השיפור בשירותי התקשורת לציבור. התנהגות זו הפוכה מהמדיניות המוצהרת של המשרד, אותה הציג אתמול (חמישי) מנכ"ל המשרד במסיבת עיתונאים. "לאפשר לציבור בישראל שירותי תקשורת, מידע ודואר מתקדמים, דיגיטליים ומגוונים, באמצעות אסדרה המעודדת השקעות ופיתוח תשתיות, מקדמת את התחרות ומעצימה את הצרכן בראייה יוזמת וארוכת טווח". חברת בזק ביקשה עוד בחודש מרץ 2018 להשיק שירות אינטרנט במהירות מקסימלית כפולה של 200 מגה, וזכתה רק לדחיות ממשרד התקשורת, אשר מנע את השדרוג, ללא שום תועלת ברורה לאיש. טענה לא ברורה שהשמיעו במשרד היא שהשדרוג עשוי לפגוע בשירות מתקדם יותר שנקרא G-FAST, אלא שאין שום חברה בישראל שאיננה בזק שיש לה כוונות להשיק שירות מסוג זה.

בניין בזק בתל אביב (צילום: אידאה)
בניין בזק בתל אביב (צילום: אידאה)

200, 500 או 1,000 מגה? רק לא לבזק

כיום רק סלקום ופרטנר מציעות למשקי הבית אינטרנט אולטרה-מהיר בקצבים של 500 ו-1,000 מגה-ביט לשנייה בסיבים אופטיים. עם זאת, אין להן חובת פריסה כלל והן מתמקדות במגדלי מגורים צפופים, בהם ההשקעות הגדולות בפריסה צפויות להשתלם מהר יותר.

להוט יש יכולת לספק תשתית אינטרנט ברוב רחבי המדינה (92%, פחות כמליון איש שהם בלתי מחוברים) על בסיס רשת הכבלים הקיימת שלה, במהירות של 200 מגה-ביט לשנייה.

רק בזק מחויבת לספק שירות בכל מקום במדינה, והיא משווקת תשתית אינטרנט במהירויות נמוכות יותר של 40 מגה-ביטלשנייה. מהירות ה-100 מגה-ביט עובדת רק בקווים נטולי הפרעות שקרובים מספיק לארון הסעף של החברה ולכן באזורים עם בעיות תשתית בארץ המהירות האפקטיבית המקסימלית היא 40 מגה, 15 מגה ואף פחות. אף על פי כן, משרד התקשורת מונע מבזק שדרוג זול יחסית, שיכול להכפיל את מהירות הגלישה, פעולה די חסרת תקדים בעולם הרגולטורי, בו רוב הרגולטורים מעודדים את החברות לשדרג את השירות ולא למנוע השקת שירותים מתקדמים.

הפוטנציאל של בזק שמשרד התקשורת חונק

רשת בזק נהנית מההשקעות שעשתה כשהייתה שייכת לממשלה – חפירת תעלות, גובים והצבת ארונות תקשורת בכל רחבי הארץ. רשת התקשורת אז הייתה מורכבת מכבלי הנחושת. בשנים 2013-2016 השלימה בזק את החלפת ליבת הרשת לסיבים אופטיים מהירים, כאשר האתגר היה בחירת הטכנולוגיה שמאפשרת להגביר את המהירות על המקטע האחרון בנחושת – מהשקע של בזק בדירה עד לארון השכונתי הקרוב. בשיטת ADSL בזק הצליחה לספק 15 מגה-ביט. המעבר ל-VDSL אפשר לה להגיע לטווח של 40-100 מגה-ביט, תלוי באיכות התשתית. שדרוג נוסף, שנקרא VPLUS, או 35B יכול בתיאוריה להגיע ל-300 מגה-ביט, כאשר בזק קיוותה להשיג באמצעותו 200 מגה-ביט, בדומה להישג של הוט. אלא שבמשרד התקשורת ביקשו "לבחון את הבקשה" ולא מחזירים תשובה סופית. "מריחה" מעין זו, ללא נימוקים ברורים, פוגעת לא רק בבזק אלא גם בציבור הרחב.

תשתית בזק (צילום ארכיון: David King / ויקיפדיה).
תשתית בזק (צילום ארכיון: David King / ויקיפדיה).

מי צריך 200 מגה?

חלק גדול ממשקי הבית בישראל יכול בנחת להסתפק בגלישה בקצב די נמוך כמו 15 מגה-ביט. במשרד התקשורת מציינים בקול הקורא שפרסמו לקראת הסדרה עתידית של אינטרנט "אולטרה מהיר" כי לפי מדד חברת AKAMAI קצב הגלישה הממוצע בפועל הוא 13.7 מגה-ביט בלבד, מקום 21 בבדיקה. הבדיקות של חברת SPEEDTEST לגבי גלישה אלחוטית ב-WIFI מראה קצב של 7.6 מגה-ביט בלבד, מקום 70 בלבד מבין מדינות העולם, המשקף הדרדרות מהירה בדירוג היחסי של ישראל. הגלישה ב-WIFI תלויה לא רק בכמות ההפרעות בין המשדר למקלט אלא גם באיכות הנתבים הביתיים וברכיבי ה-WIFI באביזר הגלישה: טלפון, טאבלט או מחשב.

למרות שגלישה בסיסית באינטרנט מתאפשרת גם במהירויות נמוכות, הרצון לגלישה במספר מכשירים בו זמנית, ו/או היישומים המתקדמים יותר: שירותים עסקיים, צפייה בוידאו, הפעלת שירותי טלוויזיה איכותיים על גבי הרשת (OTT) כמו נטפליקס, אמזון, יו-טיוב ושירותי פרטנרTV  או סלקום TV, מצריכים מהירויות גבוהות יותר. בפועל, תעבורת הווידאו אכן נמצאת בעליה משמעותית בעולם ובישראל, והיא יוצרת עומס על התשתיות הקיימות.

לבזק יש יכולת לשדרג את המהירות מבלי לפרוס סיבים חדשים בהשקעה גדולה. היא צריכה לשדרג ציוד בארונות התקשורת וכן לספק נתבים מתאימים, ובכך, בקלות יחסית, לספק אינטרנט במהירות כפולה. בתור בעלת התשתית היחידה שמגיעה לכל מקום, יש לכך השפעה על היכולת להקים תשתיות עסקיות מתקדמות גם בפריפריה, או באזורים פחות צפופים במרכז, שפרטנר וסלקום לא שואפות להגיע אליהם, וכיום רק הוט פעילה בהם. בכל מקרה, השדרוג הזה לא סותר את ההסדרה הקיימת של שוק סיטונאי.

זאת הסדרה שמחייבת את בזק לתת גם למתחרות שלה ליהנות מההשקעה שלה ולשכור ממנה את השירות במחיר נמוך שקובע משרד התקשורת. הסדרה זו בפני עצמה, מהווה כמעט בהגדרה עידוד שלילי להשקעות מצידן. לבזק יש אפשרות גם לחבר בארונות ציוד קצה בטכנולוגיות מתקדמות יותר, אך במשרד התקשורת לא מוכנים לתת לחברה שום תקופת בלעדיות של הנאה מההשקעה של עצמה, ורוצים לחייב אותה להשכיר השירותים המתקדמים מהיום הראשון להפעלתם. בינתיים בזק לא מבקשת להפעילם כלל, בניסיון שנמשך כבר שנים למצוא נתיב להגיע לרווחיות מסוימת על ההשקעה.

הקשיחות של משרד התקשורת מאיידת מיליארדים מהשווי של בזק

כחברת תקשורת, בזק מחוייבת לא להציע שום שירות שלא מופיע במפורש ברישיון שלה. כמונופול, היא נמצאת תחת פיקוח מחירים די אגרסיבי ובאופן כללי החברה, ומצבה הכלכלי, תלויים בכללים שקובע משרד התקשורת. אצל חברות התקשורת האחרות המצב לא שונה בהרבה, למעט הגישה. לפריסה של פרטנר וסלקום אין למעשה שום רישיון, אך משרד התקשורת לא רק שלא אוכף עליהן הוצאת רישיון, אלא מעודד אותן להמשיך ולפרוס סיבים. מניית החברה, שבעבר נחשבה למומלצת, איבדה בשנתיים האחרונות מחצית מערכה, ולא מן הנמנע כי הדבר נובע מהקשיחות היתרה שמפגין כלפיה המשרד.

ייתכן שלאחר ההאשמות נגד בכירי המשרד בתיק 4000 על תמיכה בבזק, במשרד חוששים להיראות כמיטיבים עימה, אך זה לא יהיה תיאור הוגן של מדיניות המשרד בעבר.

בניין של ״יס״ בכפר סבא (צילום: פלאש90).
בניין של ״יס״ בכפר סבא (צילום: פלאש90).

העבירות שבוצעו לכאורה במשרד התקשורת, בעיקר על-ידי המנכ"ל לשעבר שלמה פילבר (היו גם אחרים), נועדו להכשיר את עסקת מכירת מניות יס, מיורוקום לבזק. כלומר, הן סייעו לשאול אלוביץ', בעל השליטה ביורוקום ובבזק ולמעשה פגעו בבזק. ניסיונו של פילבר לסייע כלכלית לבזק עצמה הוכשל ברשות המסים. נזקים אחרים שבבזק הצליחו למנוע או לעכב, לא נעשו בסיוע משרד התקשורת, אלא דווקא במאבק עימו. מבחינה הציבורית אין כל חפיפה בין האינטרס הציבורי כפי שמציג המשרד, לבין האופי שבו הוא נאבק בבזק.

מה תכלית ההפרדה המבנית?

דוגמא נוספת למאבקים בין החברה למשרד היא ההפרדה המבנית בחברה – הפרדה שטובה למתחרות של בזק, אך לא טובה לציבור. ההפרדה מונעת מבזק להתייעל פנימית, היא מונעת מבעלי המניות של בזק ליהנות מהחזרי מס בגין ההשקעה ההפסדית עד מאוד בחברת YES, ולפי מסמך המדיניות של המשרד עוד משנת 2012 בחתימת משה כחלון, שר התקשורת דאז, הייתה אמורה כבר להתבטל. הפגיעה בציבור היא בייקור מלאכותי של מחירי בזק. היא מונעת מבזק להציע חבילות טריפל או קואדרו מוזלות במגוון של שירותי תקשורת במשולב, כפי שמציעות המתחרות.

המסמך של כחלון ציין מספר תנאים לביטול ההפרדה המבנית בתוך קבוצת בזק, אשר התמלאו. אחד התנאים המרכזיים היה היכולת להעביר שידורי טלוויזיה על גבי רשת בזק, כפי שפרטנר, סלקום וגם הוט כבר מבצעות בהצלחה. השארת ההפרדה המבנית כיום היא בסך הכל הכבדת העול על בזק, שלא משרתת תכלית ציבורית ברורה. בזק ניסתה לעקוף אותה והחלה במאמצים לאחד רק את חברות הבנות שלה, בתחילה רק בדרג הניהולי. היא הגישה למשרד התקשורת בקשה לאישור איחוד של החברות עצמן, אלא שאז במשרד הודיעו על שימוע ציבורי בנושא.

בבזק חששו שהשימוע נועד להמשיך את המגמה של מריחת זמן ללא כל קבלת החלטות והיום הודיעו לבורסה על משיכת הבקשה. "החברה הבהירה כי לאור חלוף הזמן מאז הגשת הבקשה, על רקע קיומו של השימוע הציבורי ובפרט לאור, האמור בו, המלמדים במצטבר שהאופי הטכני ומטרתה הזמנית של הבקשה אוינו, היא הגיעה למסקנה כי מוטב שתמשוך את הבקשה ותאפשר למשרד לרכז את משאביו בקידום ביטול ההפרדה המבנית עצמה", לשון ההודעה.

תגובת משרד התקשורת לא התקבלה עד מועד פרסום הכתבה.

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!