שר האוצר משה כחלון צפוי להגיש את הצעת החוק של אלי כהן (כולנו) ודוד אמסלם (ליכוד)  ליישום סוף שבוע ארוך בישראל אחת לחודש, לועדת השרים לחקיקה בעוד כשבועיים. על פי הצעת החוק שצפויה להיות מוגשת השבוע ינתן בכל חודש סוף שבוע ארוך אחד, משישי עד שני. במקביל יוארכו שעות העבודה ביתר הימים באותו השבוע, או שהשעות הנוספות יפרסו על פני שבוע העבודה כולו.

יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן, התייחס להצעה והביע תמיכה בקיצור שבוע העבודה בישראל, אך הדגיש כי אין די ביצירת סוף שבוע ארוך, וכי יש לקצר את שעות העבודה השבועיות. לדבריו ההסתדרות תתנגד להארכת ימי העבודה בישראל ואף תכריז סכסוך עבודה כללי במידת הצורך בנושא. ניסנקורן הדגיש כי שבוע העבודה החוקי בישראל עומד על 43 שעות לעומת 40 שעות ברוב המדינות המפותחות. "ההסתדרות היא הראשונה להניע ולתמוך ברעיון לקצר את שבוע העבודה מאחר ולפי נתוני ה-OECD, העובדים בישראל עובדים יותר שעות מרוב מדינות המערב. עם זאת, אמר ניסנקורן "כל גורם שחושב כי הפתרון הוא להטיל את הנטל על העובדים – טועה ומטעה. קיצור שבוע העבודה צריך להתבצע בצורה אחראית מתוך מחשבה על העובדים ולכן הפתרון היחידי הוא באמצעות הפחתת שעות העבודה".

שרגא ברוש נשיא התאחדות התעשיינים הביע חשש אף הוא מיישום הצעת החוק ואמר כי המשק לא יוכל לעמוד בעלויותיו. "מדובר בעלויות שיסתכמו במיליארדי שקלים בשנה, וגם אם העובדים יחזירו עוד רבע שעה של עבודה בכל יום – המשק יפסיק בשנה כ-3 מיליארד שקל" אמר בראיון לגלובס.

בצרפת רפורמות בשוק העבודה, ובייחוד כוונתו להאריך את שבוע העבודה בן 35 השעות הנהוג במדינה, הובילו בחודשים האחרונים למאבק חריף של הארגונים המקצועיים, הסטודנטים והצעירים.