עתירת העמותות המפעילות מעונות יום שיקומיים לבג"ץ נמחקה, זאת בעקבות הסכמת המדינה לתוספת תקציבית של 36 מיליון שקלים לשנה, תקצוב בניית שישה מעונות חדשים ושינוי שיטת התקצוב ("רשת ביטחון") לחודשי השנה הראשונים.

עו"ד אלירם בקל שייצג את העמותות העותרות אמר כי "לשמחתנו, העתירה השיגה חלק ניכר ממטרותיה, ובעיקר – הביאה לחידוש מחויבותה של המדינה כלפי הפעוטות המטופלים במעונות היום השיקומיים, וכלפי העמותות המפעילות מעונות אלה. המלאכה עוד רבה, תם ולא נשלם".

בעתירה, שהוגשה ב-2016 על ידי משרד עורכי הדין גזית-בקל, טענו העמותות לחוסר משמעותי בתקציב אותו הן מקבלות מהמדינה, המתבטא בעלויות העסקת כוח אדם – גננות, סייעות ועובדות סוציאליות. לטענתם, הבעיה המרכזית היא השיטה, במסגרתה מתוקצבים המעונות על פי מספר הפעוטות המטופלים בהם בפועל בכל חודש, ולא לפי מספר הכיתות המופעלות ומספר אנשי הצוות הנדרש להפעילן. זאת בזמן שעל פי הנחיות משרד העבודה, בכל מקרה על צוות המעון לעבוד בהרכב מלא. במשרד החינוך, לשם ההשוואה, מתוקצבים המוסדות על בסיס מספר הכיתות.

עלות הצרכים של מעונות היום מול תקצוב משרד הרווחה (גרפיקה: אידאה)

הפערים בתקציב כוח האדם מתבטאים, בין היתר, בפער משמעותי של עשרות אחוזים בין שכר הגננות שמתוקצבות על ידי משרד הרווחה (7,170 שקלים לחודש) ושכר גננת של משרד החינוך (11,545 שקלים לחודש), ובין שכר הסייעות המתוקצבות על ידי משרד הרווחה (7,661 שקלים בחודש) ובין אלו המועסקות על ידי משרד החינוך (9,164 שקלים בחודש).

מבחינת שיטת התקצוב, טענו העותרים שהם עובדים מתחילת השנה עם צוות מלא, אבל בגלל שמדובר בילדים קטנים מאד, האבחון וההשמה מתבצעים לאורך חודשי השנה, ולכן גם התקצוב בחודשי השנה הראשונים הוא חלקי (התקצוב במשרד הרווחה הוא לפי פעוט, בעוד שהתקצוב במשרד החינוך הוא לפי כיתה). בעקבות העתירה המדינה הסכימה לתקצב 80% מתקן התפוסה לששת החודשים הראשונים, בלי קשר לתפוסה בפועל, וכך הבעיה הנובעת מהשוני בשיטת התקצוב כמעט נעלמה.