אחרי שסיימנו עם תקופת ההמלצות (שהן בעצם סיכומי חקירות שהמילה המלצה כלל לא מופיעה בהן) נראה שמושג חדש הולך לרשת את הבכורה בכל הנוגע לחקירות ראש הממשלה: שימוע. 

שאלת מועד השימוע של ראש הממשלה החשוד במתן שוחד, מרמה והפרת האמונים, הפכה בימים האחרונים למרכזית. נתניהו עצמו ביקש לדחות את השימוע לאחרי הבחירות, בטענה שאין זה הוגן להתחיל את ההליך מבלי לסיימו כשהבחירות בפתח. מנגד, הולכים ומתרבים הסימנים כי בכוונת היועץ המשפטי לממשלה לזמן את ראש הממשלה השימוע עוד לפני הבחירות. אז מה עומד מאחורי המושג שילווה את חיינו בחודשים הקרובים?  מה למעשה כולל הליך השימוע לפני הגשת כתב אישום? מי זכאי לו? האם יש באפשרותו לבטל הגשת כתב אישום? וכיצד הוא צפוי להשפיע על המשך דרכו הפוליטית והמשפטית של ראש הממשלה?

מה זה בכלל שימוע?

שימוע הוא הליך מקדמי לפני הגשת כתב אישום, הפתוח בפני כל חשוד בעבירות פשע – עבירות שדינן 3 שנות מאסר ומעלה. מטרת ההליך היא לאפשר לאדם שצפוי להיות מוגש נגדו כתב אישום בעבירות מהמדרג הגבוה, הזדמנות לשכנע את התביעה כנגד הגשת כתב האישום. בהקשר של חקירות נתניהו, השימוע הוא למעשה הנקודה שבה מודיע היועץ המשפטי לממשלה באופן רשמי כי בכוונתו להגיש כתב אישום.

הזכות לשימוע לפני הגשת כתב אישום לא הייתה נהוגה בישראל מאז ומעולם, ואף אינה קבועה בחוק. הנחיית יועמ"ש ראשונה בעניין יצאה בשנת 1991, ועודכנה מאז מספר פעמים. הליך השימוע מתואר בהנחיה כ"מתן הזדמנות לחשוד או לעורך דינו, המבקשים זאת, להציג טענותיהם, בעל פה או בכתב, ולשכנע כי חומר הראיות או אינטרס הציבור אינם מצדיקים הגשתו של כתב אישום". אם כן, על פניו, עצם קיומו של שימוע עשוי להוביל לאי הגשת כתב אישום.

הנחיית היועמ"ש נפתחת בתיאור האחריות הכבדה אותה נושאת התביעה, כאשר מולה ההחלטה האם להאשים אדם בפלילים. "אחריות כבדה מוטלת על כל מי שבא להחליט על הגשת כתב אישום פלילי נגד אדם, בייחוד בעבירות בעלות אופי חמור ועבירות שיש עימן קלון. יש אשר אפילו זיכוי בדין, אין בו כדי לתקן נזק, שנגרם מתוך אישום שלא היה צידוק להגישו", כך נכתב בהנחיה.

השימוע לא נועד לאפשר דיון מעמיק על פרטי התיק או חומר הראיות המצוי בו. אלא, להתמקד בסוגיות עקרוניות המצויות בטיוטת כתב האישום. לכן, בשלב זה יוצגו בפני החשוד רק עיקרי חומר הראיות ולא חומרי הראיות המלאים. שימוע אמור להימשך כפגישה אחת, בכתב או בעל פה, ועל ידי עורך דינו של החשוד.

עד כאן הפרטים היבשים על ההליך. אך מה משמעותו בפועל? עד כמה הוא יכול להביא לאי הגשת כתב אישום? התשובה לשאלה זו תלויה כמובן במקרה הספציפי, העבירות בהן חשוד האדם וחומרתן, עברו הפלילי, ועוד. ככל שמדובר בחשוד נעדר עבר פלילי, החשוד כעת בעבירות קלות – ההליך עשוי להביא לשינויים בכתב האישום, או להתקדמות אל עבר הסדר טיעון.

וכשמדובר בתיקים מיוחדים?

אם במקרה של חשוד מן השורה יתקיים השימוע 30 ימים בלבד לפני הגשת כתב האישום, כאשר מדובר בנבחרי ציבור, ניתן לראות גם בהליך מקדמי זה יחס רגיש יותר מצד התביעה. כמקרה בוחן, ניתן להתייחס אל תיק המעונות בו הואשמה שרה נתניהו.

בספטמבר 2017 הודיע היועמ"ש לשרה נתניהו כי העמדתה לדין נשקלת בכפוף לשימוע. כבר בשלב זה, הציג היועמ"ש את טיוטת כתב האישום נגדה – מרבית הפרשות בהן נחשדה נסגרו, והעמדתה לדין נשקלה רק בעבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות ועבירות מרמה והפרת אמונים, בשל חלקה ב'פרשת הזמנת הארוחות', שנחקרה כחלק מ'תיק המעונות'.

השימוע של הגברת נתניהו התקיים בינואר, בפני היועמ"ש, ונכחו בו עורכי דינה, שביקשו בסיומו להשלים טיעוניהם בכתב, ונענו בחיוב. כתב אישום הוגש רק ביוני 2018, תשעה חודשים לאחר ההזמנה הראשונית לשימוע. מדובר בפרק זמן ארוך במיוחד, אך חשוב לציין כי הימשכות ההליך יוצאת הדופן לא הובילה לשינוי בכתב האישום. בסופו של דבר, כתב האישום הוגש לפי אותה טיוטה שהוצגה עוד בספטמבר 2017.

ואיך זה יכול להשפיע על מצבו של ראש הממשלה?

זימון לשימוע הוא השלב הבא בנוגע לשלושת הפרשות בהן נחקר ראש הממשלה, וכנראה השלב היחיד שיכול להתרחש לפני הבחירות. ההתמקדות ב'שימוע' ולא ב'כתב האישום', טובה לנתניהו. עצם העיסוק במושג 'שימוע' נעימה יותר לאוזנו של הבוחר מאשר במושג 'אישום', ממנו נתניהו נמנע ככל האפשר לאחרונה. ב"הצהרה הדרמטית" שהשמיע השבוע, ועסקה רק בחקירות נגדו ובכתב האישום המסתמן, לא השתמש נתניהו פעם אחת במילה 'אישום', אך הוא חזר ודיבר על השימוע.

השימוע עצמו יכולה להוות אות פתיחה למאמצים מרוכזים של הצוות המשפטי של ראש הממשלה לנסות ולעצור את התיק לפני שהוא מגיע בכלל למצב של כתב אישום. אם אספו עורכי דינו של ראש הממשלה ראיות משמעותיות שמוכיחות את חפותו, יתכן שינסו להטיל אותן על כף המאזניים במטרה לייצר לחץ ציבורי לסגירת התיק.

חשוב לזכור שהזמנה לשימוע לא מגיעה לפני שהתביעה מחליטה להתקדם לכיוון של כתב אישום. אם הפרקליטות, ומנדלבליט בראשה, היו מוצאים את שלושת התיקים בהם חשוד ראש הממשלה ריקים מראיות, נתניהו כלל לא היה מוזמן לשימוע, כי תיקי החקירה נגדו היו נסגרים. אם יוזמן – סימן שהפרקליטות גיבשה תשתית ראייתית המספיקה להעמידו לדין. עצם קיומו של הליך השימוע נועד לאפשר לנתניהו את הזכות להופיע בפני היועמ"ש ולשטוח את גרסתו, וייתכן וחלקים בכתב האישום ירוככו בעקבות כך. אך חשוב לזכור – אם לאחר השימוע תיקיו לא ייעלמו מעל פני האדמה, אין זה בהכרח סימן לכך שלראש הממשלה לא ניתנה הבמה להגיב להאשמות. הבמה מרכזית לתגובתו היא ההליך המשפטי, במידה ויפתח.