בג"צ הורה אמש (חמישי) למפלגת אגודת ישראל לתקן את תקנונה תוך 21 יום, באופן שמסיר כל מניעה תקנונית לקבלתה של אישה כחברה במפלגה.

פסיקת בג"צ ניתנה בעתירה אותה הגישה עו"ד תמר בן פורת, שהגישה אותה כעותרת ציבורית. בהמשך הצטרפו לעתירה עשרה ארגונים פמיניסטים נוספים, ביניהם עמותת "איתך מעכי – משפטניות למען צדק חברתי". עוד ביולי האחרון אותת בג"צ כי יפסוק בעתירה באופן זה, כאשר המליץ לאגודת ישראל לבטל את סעיפי התקנון המפלים נשים.

מגישות העתירה כנגד מפלגת יהדות התורה (צילום: יונתן זינדל).

ע"ד תמר בן-פורת, מגישת העתירה, אמרה בעבר ל'דבר ראשון' כי "בית המשפט כנראה יקבל את העתירה, אחרת הוא לא היה ממליץ לצד השני לשנות את התקנון. בדרך כלל, כשבית המשפט ממליץ לאחד הצדדים לשנות את העמדה שלו, זאת סוג של המלצה עם רמיזה מאוד חזקה שאם הוא לא יעשה את זה מרצונו, זה כנראה מה שיקרה. אנחנו בספק אם המפלגה תתקן את התקנון. הם נחושים בעמדתם שמה שכתוב בתקנון, האפליה הזאת, היא בסדר, ושנשים לא צריכות להיות מעורבות בפוליטיקה. מעבר לזה, אני חושבת שנוח להם שבג"ץ יכריח אותם לשנות את התקנון ולא לשנותו לבד".

בעקבות פסיקת בג"ץ אמרה תהלה פרידמן, לשעבר יו"ר נאמני תורה ועבודה, כי: "החלטת בג"צ לבטל את הסעיף האוסר על התמודדות של נשים במפלגה פוליטית היא בשורה חשובה ומרגשת. היא חשובה לנשים החרדיות כי בניגוד למה שמספרים לנו חברי הכנסת החרדים, יש בהחלט נשים חרדיות שרוצות ונאבקות על הזכות הבסיסית לייצג את עצמן בפוליטיקה. והיא חשובה לכולנו-כל מי שמאמין ומאמינה בקריטיות של הנוכחות של נשים בציבוריות וכל מי שיודע שפוליטיקה שבה נשים שותפות היא פוליטיקה הוגנת יותר מייצגת יותר וטובה יותר".

ח״כ מרב מיכאלי (העבודה) אמרה כי: ‏״מאה שנה אחרי שנשים קיבלו את הזכות לבחור ולהבחר גם הנשים החרדיות בישראל מקבלות את הזכות להבחר. יש שופטים בירושלים והם אומרים: אין יותר שלט "אין כניסה לנשים". גם קול אשה חרדית במפלגה חרדית הוא לא ערווה. נצחון ענק ל"נבחרות" שמייצגות את הנשים החרדיות שלא מוכנות יותר שישתיקו אותן״.

ח"כ עליזה לביא (יש עתיד) מסרה: ״שנים של מאבק הביאו לניצחון, לשינוי התקנון שיוביל לשינוי המיוחל.  לצערי, בבחירות הקרובות עדיין לא נראה חברות כנסת חרדיות מטעם אגו"י בכנסת ישראל – אך התהליך החל. הנשים החרדיות דורשות ייצוג ומעורבות.
הן יודעות מקרוב, שבדיונים בכנסת שעסקו בבריאות האישה החרדית, ברווחתה, בביטחונה האישי – חברי הכנסת החרדים לרוב לא נכחו והעדיפו איש-איש את עיסוקו וסדר יומו, ולא הקדישו זמן ל 50% מהציבור ששלח אותו לכנסת. הן דורשות שינוי.

להחלטה ההיסטורית השלכות רבות גם על חיי היום יום של נשים חרדיות וגם למנהיגות החרדיות שבדרך. בהצלחה חברות יקרות.״