האוניברסיטה העברית הגיבה אתמול (ראשון) באריכות לשרשרת האירועים שהציבה את המוסד היוקרתי במרכז השיח הציבורי. האחרון שבהם הוא "סערת המרצה" שבה פורסם סרטון על מרצה שלכאורה השפילה סטודנטית על מדים, דבר שהתגלה כסרטון מגמתי שנערך והופץ על ידי תנועת 'אם תרצו'.

במכתב ששיגר רקטור האוניברסיטה פרופ' ברק מדינה לסטודנטים, הוא התייחס לכך שלמרות שהנושאים שנידונו על הפרק הם פוליטיים באופן מובהק, על הנהגת האוניברסיטה חלה האחריות להתייחס אליהם ולהביע עמדה. "השמעת קול ועשיית מעשה בתחומים שנויים במחלוקת מסווגות לעתים כ'פוליטיות' (ולכן, במשתמע, בלתי ראויות, למי שאמורים לשמור על ניטרליות)", כתב מדינה, "אך זו אשליה שאפשר להתחמק מדיבור וממעשה פוליטיים – כמעט תמיד גם שתיקה והימנעות מלפעול הם הכרעה פוליטית. אין דרך להתחמק מלשאת באחריות"

לקריאת המכתב המלא

מדינה הגיב לכך שמקורן של ההתקפות כנגד האוניברסיטה הן 'פייק ניוז' שהעצימו סוגיות שאינן משקפות את הלך הדברים באוניברסיטה ומייצרות מצג שווא. "בניגוד לדיווחי-כזב בתקשורת, לארה אל-קאסם אינה פעילה עוד בתנועת החרם והמאבק שלנו לאפשר לה ללמוד אתנו לא נבע מכך שאנו מזדהים עם חרם אקדמי על ישראל, בדיוק ההפך מכך", כתב מדינה בתגובה להאשמות שכוונו כלפי הנהלת האוניברסיטה על כך שהיא תומכת בפעילי תנועת ה-BDS בהקשר פרשת לארה אל-קסאם, סטודנטית אמריקאית שביקשה ללמוד באוניברסיטה העברית ונעצרה בכניסה לארץ בטענה שהיא פעילה בתנועת החרם. "האוניברסיטה העברית אינה הופכת לאוניברסיטה האנגלית, רחוק מאד מזה", הוא כתב בהתייחס לביקורת שהועלתה כנגד הרחבת הלימודים בשפה האנגלית במסגרת לימודי התואר השלישי באוניברסיטה.

פרופ' ברק מדינה (באדיבות האוניברסיטה העברית)

מדינה התייחס בהרחבה לפרשת הסטודנטית במדים וטען שהאוניברסיטה יודעת שהמהלך שנעשה כנגד המרצה, ד"ר קרולה הילפריך, מקורו במהלך הטיה מכוון של העובדות על ידי בעלי אינטרס והדגיש כי לא להילפריך ולא לאוניברסיטה יש הסתייגות מנוכחות לובשי מדים בקמפוסים. "אלה האשמות שגויות, הן משום שאין זו כידוע מדיניות האוניברסיטה והן משום שגם אין זו העמדה שביטאה המרצה בסרטון שהופץ. למרבה הצער, ההאשמות הללו זכו לאוזן קשבת אצל רבים. הדבר חייב אותנו להגיב ולהזים את הדברים, וכך עשינו". במכתבו ציין מדינה את האיומים על חייה של הילפריך, שהתחילו מאז התפוצצה הפרשה, וביקש לחזק את ידיה: "אנו מחויבים לעשות ככל יכולתנו להגן על חברת הסגל, שהיא חוקרת ומורה מעולה, בפני ההתקפות הללו".

האופן בו הגיבה האוניברסיטה לפרשה נתקל בביקורות מימין ומשמאל. מימין נרשמה ביקורת על כך שהנהגת האוניברסיטה לא פועלת מספיק בתקיפות כנגד פעולות ואירועים בהם מבוזים חיילי צה"ל ואף נשמעו דרישות לפיטורי המרצה. משמאל ביקרו את האוניברסיטה סביב המודעה שהיא פרסמה בתקשורת בשני שעבר, בה נכתב שהאוניברסיטה מביעה התנצלות על הפרשה ושהיא מקדמת בברכה את לובשי המדים בקמפוסים שלה.

המבקרים טענו שהאוניברסיטה התקפלה בפני ההתקפה המפוברקת מימין ובכך גיבתה את טענות השקר לפיהן הילפריך השפילה סטודנטית, מהלך שלטענת המבקרים פגע הן באמינות האוניברסיטה והן במחויבותה לגבות ולהגן על עובדת שלה. מדינה הבהיר במכתבו כי האוניברסיטה ביקשה להבעיר במודעה שאין לה שום מדיניות כנגד סטודנטים לובשי מדים, בניגוד לדימוי שיכל להעלות כלפי האוניברסיטה סביב הפרשה. "למרות זאת, בחרנו להתנצל פומבית על המקרה" כתב מדינה, "אף ששוכנענו שהמרצה לא ביקשה לפגוע בסטודנטית, הסטודנטית יכולה הייתה באופן סביר לפרש את התנהגותה של המרצה, כפי שאמנם עשתה בפועל, כפוגענית. משום כך בחרנו להתמקד במודעה בהזמת הטענה השגויה באשר למדיניות האוניברסיטה כלפי חיילי וחיילות צה"ל ולבטא התנצלות על הדברים".

סטודנטים באוניברסיטה העברית (צילום: אוליבר פיטוסי / פלאש 90).

עוד התייחס מדינה לכך שהשיחה בין המרצה לסטודנטית צולמה והוקלטה שלא בידיעת המרצה וללא מעורבותה של הסטודנטית וביקש להצביע על כך שמהלכים מסוג זה, ובעיקר כאשר הצילומים נערכים באופן מגמתי, הם פסולים ומקדמים אווירה של הפחדה ורדיפה: "דבריהם של חברי קהילת האוניברסיטה אינם סודיים וראוי להם שיהיו חשופים לביקורת ציבורית, אך הקלטת דבריהם צריכה להיעשות בתיאום עמם, כדי להימנע מהצגה מוטה של הדברים".

בסוף דבריו ביקש מדינה להתייחס למתח שבין הבחירה ללבוש מדי צה"ל (בקורסים שאינם מיועדים למשרתי כוחות הביטחון) כביטוי אזרחי-פרטי של הסטודנטים, כמו בחירה של סטודנטים אחרים ללבוש פריטים המזוהים עם דתם, תרבותם או מסורתם, לבין משמעותם הסמלית-לאומית של המדים, כמייצגים בחירה ציבורית של קהל הסטודנטים הפוקדים אוניברסיטה המחויבת לערכים ותפיסת עולם לאומית.

"הגישות הללו מבטאות הבדלים עמוקים בתפיסות עולם, שיש להן השלכות מעשיות", כותב מדינה ומדגים מספר מתחים וביניהם: באיזו מידה יש לקיים תכניות לימודים מיוחדות למשרתים בכוחות הביטחון?; האם להעניק התאמות מיוחדות למשרתים במילואים, שאינן ניתנות למי שנאלצים להיעדר מן הלימודים מסיבות שאינן קשורות לצבא (דתיות/בריאותיות וכו')?; האם על המוסד לנקוט מידה שונה של סובלנות כלפי מי שנוהגים בחוסר סובלנות כלפי אדם בשל לבושו במקרה של מדים, לעומת סממנים דתיים או אחרים? ועוד.

"ביסודו, הדיון הוא ביחס שבין מחויבותה של האוניברסיטה לניטרליות מבחינה לאומית לבין הזדהותה עם אינטרסים לאומיים (ותרבותיים, כפי שעלה למשל בפרשת שפת ההוראה) של מדינת ישראל", מסכם מדינה, "בירור סוגיה זו הוא שהופך את הפרשה למעניינת וחשובה".