דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שלישי כ"ג באייר תשפ"ב 24.05.22
24°תל אביב
  • 25°ירושלים
  • 24°תל אביב
  • 24°חיפה
  • 25°אשדוד
  • 32°באר שבע
  • 35°אילת
  • 30°טבריה
  • 24°צפת
  • 28°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
איכות הסביבה

כנס "סביבה 2050" / ויכוח בכנס על עתיד האנרגיה סביב עתידו של ייצור החשמל בגז

המשתתפים באחד הפאנלים המרכזיים בכנס הסוער דנו בשאלה האם פיתוח ייצור חשמל בגז הוא שלב בדרך לייצור חשמל באמצעות אנרגיה מתחדשת או שהוא מעכב את המעבר הנחוץ הזה

פאנל מאבולוציה לרבולוציה משק האנרגיה בישראל בכנס סביבה 2050 (צילום: מור הופרט)
מור הופרט
ארז רביב
מור הופרט
סביבה ואופנה
צרו קשר עם המערכת:
ארז רביב
כתב
צרו קשר עם המערכת:

הרוחות סוערות בכנס "סביבה 2050", שהתקיים אתמול (שלישי) סביב עתיד משק האנרגיה ואסדת לוויתן באופן ספציפי. בתחילת הכנס שמטרתו להפגיש בין נציגי התעשייה, הארגונים הירוקים והממשלה כדי לדון בטכנולוגיות הסביבתיות העתידיות, נקטע נאומו של שטייניץ על ידי פעילים מארגון 'מגמה ירוקה' במחאה על מדיניות משרד האנרגיה. הללו טענו כי 2,500 איש מתים מדי שנה מזיהום אוויר בישראל והם אף הטיחו בו קריאות "רוצח". פעילי ארגון סביבתי אחר, 'סוף להסתרה' טענו הניפו בפניו שלט על המסר "אסדות קרובות וקונדנסט ביבשה – מחדל ביטחוני".

בהמשך הכנס, התקיים שולחן עגול תחת הכותרת "מאבולוציה לרבולוציה במשק האנרגיה בישראל". גם בפאנל הזה, בו השתתפו נציגים מארגוני סביבה ותעשייה, התקיימה האווירה המתוחה סביב עתיד משק האנרגיה המבוסס על גז בדגש על הפיתוח השנוי במחלוקת של אסדת לוויתן, והשאלה האם הגז הינו 'שלב מעבר' מפחם, סולר ומזוט המזהמים יותר או שמא הפיתוח המואץ וההשקעה הרבה בתשתיות הגז ימנע את פיתוחן של אנרגיות מתחדשות.

פעילים מתפרצים לנאומו של שר האנרגיה שטייניץ בכנס סביבה 2050 (צילום: מור הופרט)

במהלך הפאנל נקטעו פעמים רבות דבריו של עמיר בן דוד, נציג הקהילה של חברת נובל אנרג'י המפתחת את האסדה בקריאות רבות מהקהל, כאשר בן דוד כינה את ארגון שומרי הבית "שומרי הפחם" והאשים אותם בתקיעת התפתחות משק האנרגיה. בהקשר הזה חשוב לציין כי גז המכונה גם גז טבעי הינו דלק מאובנים בדומה לנפט ופחם, ופולט פחמן דו חמצני רב התורם להתחממות כדור הארץ, אך עדיין מזהם פחות מדלקי מאובנים אחרים.

את הפאנל פתח החוקר אמנון פורטוגלי, שסקר את היתרונות במשק אנרגיה מבוסס גז לצד הסכנות הרבות, סביבתיות ובריאותיות, הטמונות בו. בדבריו הזהיר פורטוגלי מפני פגיעה קשה בחוף ובמתקני ההתפלה בחדרה הנמצאים סמוך לחוף דור-נחשולים, מולו הוחלט לקבוע את מיקום אסדת לוויתן. "המיקום של אסדת לוויתן, במקרה של תקלה משמעותית, יסכן את תחנות הכוח בחדרה ואת מתקני התפלת המים", הזהיר פורטוגלי.

שמירה על הטבע היא בעצם שמירה בעיקר על בני האדם. הטבע הוא כמו הקנרית במכרה. כשהוא לא יהיה, גם אנחנו לא נוכל לחיות

עמיר בן דוד, בעבר עיתונאי סביבה בידיעות אחרונות וכעת אחראי קשרי קהילה מטעם נובל אנרג'י, פתח את דבריו וסיפק הבהרה לגבי קצב הפיתוח של האסדה. "פרויקט לוויתן כבר 70% בנוי", הצהיר והוסיף כי רגלי האסדה כבר נמצאות בדרכן בשיט מיוסטון לישראל וצפויות להגיע בקרוב למיקומן המיועד. "עד סוף 2019 האסדה תספק גז למשק הישראלי ותשתתף במהפכת האנרגיה שישראל עוברת", אמר והרחיב כי "זה יאפשר הנמכה גדולה בזיהום האוויר בישראל. אין ספק שגז טבעי, מכל הדלקים הפוסיליים, הוא הדלק הכי נקי. יהיו באסדה מערכות להפחתת הפגיעה בסביבה למינימום האפשרי. תהיה בה מערכת לאיסוף פליטות, לא נזהם את הים".

חשוב לציין כי למרות שהאסדה בפועל כבר נמצאת בדרכה לארץ, החברה לא הגישה היתר פליטות מתוקן לאחר שמשרד הסביבה דחה את הבקשה הקודמת באופן גורף ובעצם פרויקט האסדה מתקדם ללא היתר פליטה ואף ללא בקשה בתוקף.

"שמירה על הטבע נתפסת כמאבק לשמור על משהו כמו שפירית הביצה. משהו חמוד ויפה שיהיה נחמד שיהיה סביבנו", אמרה איריס האן, מנכ"לית החברה להגנת הטבע. "שמירה על הטבע היא בעצם שמירה בעיקר על בני האדם. הטבע הוא כמו הקנרית במכרה. כשהוא לא יהיה, גם אנחנו לא נוכל לחיות", הסבירה האן את השינוי שעברו ארגוני שמירת הסביבה בעשורים האחרונים עם התעוררות המודעות למשבר האקלים.

שאלת הפיקוח נבלעת בתוך המאבק על המיקום

"לפי בדיקה שלנו, אפשר בשנת 2030 להגיע ל-30% מייצור האנרגיה מקולטני שמש על גגות", אמרה האן והסבירה את תפיסת עתיד משק האנרגיה של החברה להגנת הטבע. "זה פרי שניתן לקטוף אותו אם משקיעים את כל המאמץ הנדרש. דרושה לכך הצהרה ממשלתית ברורה ותכנית שמכוונת לשם. צריך להמשיך להסיר חסמים בנוסף לחסמים שהוסרו אך עדיין יש מה לעשות – להגדיל מכסות, לקבוע תעריפים מעודדים יותר ויש שורה של צעדים שאנחנו מציעים. גם הנושא של חיוב התקנת פאנלים בכל בניה חדשה – יש הרבה בניה חדשה, חלקה עדיין צמודת קרקע. צריך לחייב פאנלים סולאריים על גגות בכל בניה כזו. זה פוטנציאל גדול שניתן לממש במהרה".

בנושא הגז טענה האן כי השאלה היא לא רק מיקום האסדה אלא נושא הפיקוח והרגולציה המושתתות על חברות הגז. "לגבי הגז, הוויכוח שמלווה כאן מתמקד בסוגיה אחת שהיא מיקום האסדה. אותנו מטרידים עוד דברים. לא רק לוויתן, גם אסדת כריש-תנין – לכאורה בים העמוק. אין חוק אזורים ימיים. הוא מתעכב המון זמן בכנסת, עכשיו יש בחירות ועד שתהיה ממשלה וזה צורך מיידי. עד שהוא לא יעבור ועד שהוא לא ייושם – אסדת כריש-תנין היא סכנה. אין מספיק רגולציה וזה צריך להיות על סדר היום. זה נדחק כרגע הצידה. צריך להדק את הרגולציה על המתקנים הקיימים כמו על אסדת לוויתן שבהקמה. אסור לזנוח את זה".

אמנון פורטוגלי בפאנל מאבולוציה לרבולוציה משק האנרגיה בישראל בכנס סביבה 2050 (צילום: מור הופרט)

גם עו"ד עמית ברכה, מנכ"ל אדם טבע ודין, המשיך ברוח דבריה של האן. "חוק הנפט הקיים לא מאפשר את החלת חוק אוויר נקי וחוקים אחרים על מה שקורה במים הכלכליים ולכן צריך חקיקה מסודרת". בנוסף ביקר ברכה את המשרד להגנת הסביבה שמפקיר את הדיון והפיתוח לידיו הבלעדיות של משרד האנרגיה. "העובדה שהמשרד להגנת הסביבה הוא לא שחקן מרכזי במסגרת הצעת החוק הממשלתי היא מאוד בעייתית. מקדמים חוק שבו אין כפיפות לחוק התכנון והבניה. אם אין חובה להכין תכניות בהתאם לתסקיר השפעה על הסביבה אז אין פיקוח נכון בשלב המקדמי", הסביר.

גם דורית בנט מחברת אילת-אילות, המשווקת מערכות אנרגיה סולאריות, ביקרה את ההעדפה של משרד האנרגיה לקדם את הגז על פני אנרגיות מתחדשות. "גז הוא לא החלופה היחידה לפחם. החלופה האמתית, מחר בבוקר, היא אנרגיה סולארית, נקודה. יש המון מכסות לגגות, יש חברות, תשתית הנדסית נהדרת. מחר בבוקר אפשר לעשות את זה. המדינה לא באמת מעודדת את זה. למה ב-20:00 אני רואה פרסומות של משרד האנרגיה שאומר שהעתיד באנרגיה נקיה הוא בגז? אני רוצה לראות את אותו משרד אנרגיה שיספר שאנרגיה סולארית הי החלופה כדי שמי שראה את הטלוויזיה ילך ויתקין גג סולארי. לא צריך מסע פרסומת למדיניות ממשלה לעודד גז". כאמור, בנט היא נציגה של חברה המשווקת מערכות אנרגיה סולארית אך חשוב להדגיש כי פאנלים סולאריים לעומת חיבור לגז מאחד מהמאגרים הינו פתרון שזמין לצרכן הביתי.

לסיכום, הרוח העולה מהפאנל, ומהכנס באופן כללי, היא השאלה הם פיתוח מאגרי הגז מהווה שלב טבעי באבולוציה של משק האנרגיה ושלב מעבר בדרך מפחם לאנרגיות מתחדשות, או האם פיתוח הגז לא נעשה בעצם כדי לבסס את הרווחים של החברות הפרטיות ויהווה בעתיד מכשול עבור משק האנרגיה במעבר לאנרגיה מתחדשות שאינן פולטות פחמן דו חמצני ומסייעות במאבק במשבר האקלים? בכל מקרה, שאלת מידת הפיקוח של משרדי הממשלה על התפעול השוטף של כלל האסדות שנבלעת בתוך המאבק על המיקום הספציפי של אסדת לוויתן היא חשובה ביותר ובעלת השפעה מכרעת על כלל עתיד משק האנרגיה.

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!