מצפון לאילת ייפתח היום (שני) שדה התעופה "רמון", שנבנה בהשקעה של 1.7 מיליארד שקלים. הנמל יאפשר לקלוט טיסות פנים וגם טיסות בינלאומיות ובכך להוריד את העומס על נתב"ג, תוך שהוא נבנה בשיטות מתקדמות ואקולוגיות. במקביל, הנמל יחליף את שדות התעופה בעובדה ובאילת עצמה. סימני השאלה שנותרו הם לגבי סגירת "שדה דב" כשדה מזין לשדה החדש והתחבורה ממנו לעיר אילת עצמה.

השדה החדש, שייקרא על שם אילן ואסף רמון, כולל מסלול באורך 3,600 מטרים, המאפשר נחיתות של מטוסים בכל הגדלים ולכל היעדים, כולל ארה"ב והמזרח הרחוק. השדה נבנה בשיטות אקולוגיות חדישות, הכוללות התקנת פאנלים סולאריים לתפעול השדה, מערכת מיזוג אוויר המפיקה מים ושתילת צמחיה מדברית שלא דורשת כמעט השקיה. החלונות של המבנה יזכו ברובם להצללה, לצורך הפחתת עלויות המיזוג. חלק מהבניה נעשתה מחומרים שנחפרו באתר עצמו. השדה ממוקם באזור תמנע, כ-18 קילומטר מצפון לעיר אילת, והוא ישמש בעיקר חברות לואו-קוסט וטיסות פנים ארציות.

שדה התעופה רמון. (צילום: סיוון פרג' באדיבות רשות שדות התעופה)

מבנה הטרמינל של שדה התעופה רמון עוצב על-ידי 'אמיר מן עמי שנער אדריכלים' ומתוכנן להכיל עד כ-2 מיליון נוסעים בשנה בשלב הפתיחה ובהמשך להגיע אף ל-4 מיליון, אם יורחב. בשדה נבנה מתחם חניה ותפעול לתשעה מטוסים גדולים בעלי גוף מטוס רחב ומתחם תפעולי לארבעה מטוסי בוכנה כדוגמת אלה הטסים מתל אביב לאילת.

להשוואה, דרך נתב"ג צפויים לטוס השנה כ-25 מיליון נוסעים. הוא אחד מנמלי התעופה הצפופים בעולם. נמל התעופה ברמון אמור לאפשר גם נחיתות חירום, וגם הקלת העומס מנתב"ג, אך נחיתה סמוך לאילת אינה שקולה לנחיתה בנתב"ג בעבור רוב המגיעים מחו"ל, שיכולים להגיע מנתב"ג בזריזות לירושלים או לתל-אביב.

ראש עיריית אילת מזהיר מכשל תכנוני גדול

השיחה עם מאיר יצחק הלוי נפתחה מצידו ביתרונות הגדולים ששדה התעופה החדש מאפשר לעיר. "אנחנו עיר תיירות. השדה מנגיש אלינו מטוס מכל יעד בעולם לעיר אילת וזה יתרון מבחינת הנגשת העיר לתחבורה התעופתית. זה הישג אדיר". יתרון נוסף שמציין הלוי הוא התרומה הגדולה לכלכלה של אילת. "סביב השדה, אנחנו מדברים על מרכז לוגיסטי שייתן באז תעסוקתי וכלכלי משמעותי לעיר, זה יכלול גם הסעת מטענים ולא רק נוסעים. אני לא יכול לציין שמות, אבל יש מיני חברות תעופה שרוצות להשתמש בשדה כמקום חניה זמני למטוסים, אנחנו בצומת מעבר בין אירופה, אסיה ואפריקה והמיקום אטרקטיבי".

הטענות כנגד השדה הושמעו לאורך השנים, למשל על-ידי דורון קרני, טייס אל-על ויו"ר ארגון הטייסים לשעבר. לטענתו ההשקעה מוגזמת, והיה ניתן לפתח את אילת באמצעות הקטנת שדה התעופה העירוני והסתמכות על השדה הקיים כבר בעֹבדה. הלוי לא מסכים ומעוניין בקרקעות השדה הישן לטובת העיר אילת. "השדה הוא חסם תכנוני לכמעט 50% מהעיר ולכן נייצר בניה שתוסיף הרבה מאוד ערך כלכלי וגם חיים לעיר". התכנית היא להשמיש נתיבי תחבורה שיחברו בין שכונות המגורים לים, תוך שימור שטחי השדה עצמו כמרכז תעסוקה, מגורים ומסחר. שטחים נוספים יהפכו לשדרה ירוקה, חניונים, וחניון לינת שטח לתקופות של פסטיבלים המוניים. טרמינל הנוסעים מיועד להיות מרכז תרבות. הלוי מרוצה גם מהמרחק לשדה החדש: "זה מחר השכונה הצפונית של העיר אילת. הוא הופך את הצומת הצפונית שלנו למשמעותית".

שדה התעופה רמון (הדמיה מתוך ויקיפדיה).

אחרי כל הברכות, הבעיה של הלוי עם השדה היא כפולה – ראשית, השדה עלול להיות "מיובש" מטיסות, בשל התכנית לסגור את "שדה דב" בחודש מאי הקרוב, שהוא השדה המזין הכי משמעותי של הטיסות לאילת. "סגירת שדה דב זה אומר קיטון דרמטי בפעילות שדה אילת רמון. היום אפשר לצאת בכל שעה מאילת לת"א. מנתב"ג אפשר לצאת רק 3-4 פעמים ביום". הלוי חושש מחנק של העיר. גם אבי אזולאי, יו"ר מרחב אילת בהסתדרות שותף לחשש הזה, ובעקבותיו ארגן הפגנה מול כנס ה"לאומיאדה" של הליכוד, בכדי לנסות לדחות את הגזירה.

ל'דבר ראשון' אמר אזולאי כי "יש עשרות אלפי נסיעות של חולים בשנה מאילת לת"א ובחזרה. אפשר לחיות עם נסיעה של 15 דקות מהבית לשדה החדש, אבל סגירת שדה דב זו מכה אנושה. לפעמים יושבים במטוס במשך שעה עד שמקבלים אישור המראה, הטיסות לאילת הן בתחתית סדר העדיפויות בנתב"ג, לעומת הטיסות הבינלאומיות". הלוי ואזולאי רומזים כי השדה, שאמור להפחית את העומס על נתב"ג, סותר את המהלך של סגירת שדה דב ויגרום לאחת משתי תוצאות לא רצויות: "יבוש" של הנמל החדש באילת או הגדלת העומס על נתב"ג, שכבר כיום מתקשה לעמוד בביקוש הגדל. הם מצביעים על כך ששדה התעופה בהרצליה לא יושבת עד אשר תכניות הבניה לשטח יעברו את כל שלבי התכנון, ואילו בשדה דוב, הטיסות אמורות להיפסק שנים לפני שהשטח יזכה לייעוד חדש. "אני לא פוסל שנצא למאבק גדול מאוד אחרי הבחירות בנושא הזה", אמר אזולאי.

הוויכוח על התחבורה היבשתית לשדה עוד לא הוכרע

בחברת נתיבי ישראל לא מתרשמים שיהיו פקקי תנועה משמעותיים בקרבת השדה, ומסתפקים בהסדרת שני נתיבים במעגלי תנועה בכניסה הצפונית לאילת, שאמורים לשפר את זרימת התנועה לשדה וממנו. עמדת המכס החדשה תאפשר לאוטובוסים לצאת ישירות ממתחם השדה לאילת כשהם "מזוכים" במכס. הלוי טוען שזה לא מספיק. "כבר היום, יש לנו בעונות השיא עמידה בפקק של 30-40 דקות. אם מישהו טס 28 דקות משדה דב, ועומד 40 דקות בכניסה לאילת זה לא סביר". הלוי מצביע על שני פתרונות אפשריים: רכבת קלה חשמלית, אשר נמצאת בתכנון ולא ידוע בדיוק מתי תופעל, ונתיב נוסף לאוטובוסים. "נכון שהטיפול במעגלי התנועה יעזור וגם פתיחת המחסום המשטרתי, אבל זה לא מספיק. אם השקיעו 1.7 מיליארד בשדה עצמו, אפשר להשקיע עוד כמה עשרות מיליונים בכדי לדאוג לפתרון נוסף לתחבורה ציבורית מהירה לשדה וממנו". הלוי מתכוון להיאבק על הנושא הזה מול משרד התחבורה, אשר למרות שהוא מפקח גם על השדה וגם על נתיבי ישראל, השדה נבנה מקופתה העצמאית של רשות שדות התעופה, בעוד התחבורה היבשתית נבנית מתקציב המדינה.

שדה התעופה רמון. (צילום: סיוון פרג' באדיבות רשות שדות התעופה)

אגד תסיע נוסעים לשדה מאילת ובזול

לפי אגד, ישנם מספר שירותי תחבורה יבשתית לשדה וממנו:

  • קווי תחבורה ציבורית בתעריף זול במיוחד הזהה לתעריף העירוני של אילת – 4.20 ש"ח.
  • קו 31 מהשכונות הצפוניות וקו 32 מהשכונות הדרומיות יפעלו בבוקר אל שדה התעופה ובערב חזרה לעיר לטובת תושבי אילת.
  • קו 30 הישיר מתחנה מרכזית וקו 50 מטאבה דרך אזור המלונות יפעלו ברוב שעות היום בתדירות מינימלית של שתי נסיעות לשעה בכל קו, וארבע נסיעות בשעה בשילוב שני הקווים לכל כיוון. בחלק מהשעות תעלה התדירות בהתאם ללוח הטיסות.
  • קו 397 של אגד מאילת לבאר שבע ייכנס לתוך שדה התעופה על מנת לאפשר הגעה אל ומהשדה למרכז הארץ.
  • בחודשים הקרובים ייפתח קו חדש מאילת למצפה רמון הכולל כניסה אל תוך השדה על מנת לעודד את פיתוח התיירות בציר זה. נבחנת אפשרות עתידית לפתיחת קו חדש גם למלונות ים המלח.

השמיים נפתחו בסבסוד המדינה

הלוי מבקש לציין את תרומתו של שר התיירות יריב לוין להסדר הסבסוד, שמעביר לידי חברות התעופה 45 יורו על כל נוסע שנוחת בטיסה בין-לאומית בעובדה. "הנתונים האחרונים שראיתי של משרד התיירות מלמדים ש-80% מהתיירים שנוחתים נשארים באילת. לא מכיר נתונים אחרים. חלק מבתי המלון אומרים שהתיירים לא מגיעים אליהם וזה נכון – יש אכסניות, והשכרת דירות לתיירים, אנחנו מדברים על הכנסה של כמה מאות דולרים בממוצע לתייר שנשארת בעיר. אני מצדיע לשר התיירות ומעריך את מה שהוא עשה למען העיר אילת". למעשה, הלוי חושף כי חלק מההישגים של הסכם "שמיים פתוחים" בו מתגאה שר התיירות ישראל כץ (הליכוד), שייך בעצם למשרד התיירות ולנכונות שלו לסבסד כניסת תיירים לישראל. עם זאת, מרבית הנסועה כיום לאילת היא בטיסות פנים ארציות, ולכן הבעיה המרכזית של העיר קשורה דווקא לתכנית להשבית את שדה דב בתל-אביב, השבתה שלא ניתן לפצות עליה בעזרת תיירות נכנסת מחו"ל ואין לה כיום פתרון מוסכם.