דוח האנטישמיות שפרסם משרד התפוצות לרגל יום זיכרון השואה הבינלאומי שמצוין היום, חושף תמונת מצב מדאיגה: 2018 נרשמה כשנת שיא בכמות האירועים האנטישמיים וחומרתם בשנים האחרונות, 13 יהודים נרצחו השנה מסביב לעולם בהתקפות טרור שכוונו כנגד הקהילה. הדו"ח הוצג על ידי שר התפוצות, נפתלי בנט, בישיבת הממשלה ופרט את סדרת האירועים האנטישמיים ופעולת המשרד בעניין

על פי נתוני הדו"ח, בשנת 2018 נרשם שיא במספר הנרצחים היהודים במתקפות אנטישמיות מאז הפיגועים בארגנטינה בשנות התשעים. שיא האירועים האלימים כנגד הקהילה היהודית בתפוצות היה הפיגוע בו נרצחו אחד עשר המתפללים בבית הכנסת עץ חיים – אור לשמחה בעיר פיטסבורג בארה"ב באוקטובר האחרון.

כוחות הצלה ואנשי תקשורת מחוץ לבית הכנסת "עץ החיים" בפיטסבורג, שבת, 27 באוקטובר 2018 (AP Photo/Gene J. Puskar)

את הפיגוע ביצע לאומן קיצוני המתנגד להגירה ודוגל בעליונות לבנה, מהלך אשר לטענת מחברי הדו"ח מצביע לראשונה על שינוי במגמה לרקע מהם מגיעה התוקפנות האנטישמית. "בניגוד לשנים הקודמות, שבהן האנטישמיות האסלאמיסטית הייתה האיום המרכזי והמסוכן ביותר בעבור הקהילות היהודיות, בשנת 2018 חלה תפנית וכעת אירועים אנטישמיים שמקורם בימין הקיצוני, כלומר באלימות אנטישמית המובלת על ידי ניאו נאצים ודוגלי עליונות לבנה, הם הגורם העיקרי והמסוכן ביותר בעבור הקהילות היהודיות, בעיקר בארצות הברית ובאירופה", נכתב בדו"ח.

הדוח מציין סדרה של אירועי אלימות חמורים שכוונו כלפי יהודים וישראלים  בעולם בשנה האחרונה ובינהם רצח  הסטודנט היהודי-אמריקני בלייז ברנשטיין  בן ה-19 שנרצח בחודש ינואר בידי סמואל וודורד, נאו-נאצי מוצהר וחבר קבוצת הימין הקיצונית 'אטום וואפן' שפועלת בארה"ב. בהתחלה הרשויות בארה"ב חשבו שהרצח התבסס על מניעים הומופוביים אחר לאחר מכן התברר שברנשטיין נרצח בשל היותו יהודי. במרץ נרצחה בדקירות סכין ניצולת השואה מיריי קנול בדירתה בפריז בידי שכנה המוסלמי שלאחר הרצח הצית את גופתה. עוד ציין הדו"ח את תקיפתה בחומצה של בתו הפעוטה של רב יהודי המתגורר בעיר ברון, צעירה יהודייה שהותקפה וצעיר חרדי שהותקפו בברוקלין, ניסיון לשריפת בית כנסת בבריטניה, זריקת רימון עשן אל תוך מרכז הקהילה היהודית בעיר לבוב באוקראינה וזריקת נפץ על קבוצת תלמידים שביקרה בקיץ בבית הילדים של יאנוש קורצ'ק.

חלונות מנופצים בבית הכנסת בגדנסק, פולין (צילום: מיכל סאמט).

עוד מהאירועים שאליהם מתייחס הדו"ח מצוין שבצרפת, לאחר שנתיים של ירידה במספר התקריות האנטישמיות במסגרת "התוכנית הממשלתית למאבק בגזענות ואנטישמיות", שינוי בפריסת כוחות הביטחון וההתמקדות במקומות ספציפיים הובילה לעלייה של 69% במספר התקריות האלימות.

גם  בבריטניה רמות האנטישמיות נשמרות ברמות שיא ובינהן המשך ההאשמות כנגד ביטויים אנטישמיים בשורות מפלגת הלייבור הבריטית הגורמת לחששות הקהילה היהודית בנוגע לעתידה בממלכה. כסיכום כללי, פרט לאוסטריה בה נרשמה עלייה מתונה בכמות האירועים האנטישמיים, ברוב מדינות אירופה חלה עלייה משמעותית.

הדו"ח חוזר ומציין שני גורמי התססה עיקריים, פרט להסתה בפלגים הקיצוניים של הציבור המוסלמי באירופה ובמזרח התיכון, האחד הוא הימין הקיצוני שנמצא בעלייה פוליטית-ציבורית מתמדת בשנים האחרונות בדגש על עליית מפלגות הימין הקיצוני באירופה (למרות שהדו"ח מציין שרוב העומדים במפלגות הימין והימין הקיצוני באירופה כיום מתנערים מעמדות אנטישמיות ואף מביעים תמיכה בישראל) והתנועות הקיצוניות בארה"ב שהתחזקו מאז עלייתו של טראמפ והתחזקות ביטויים אנטי ישראלים ואף אנטישמיים בקמפוסים האקדמיים, בעיקר בארה"ב בבריטניה בקרב חוגי השמאל בקיצוני, אותם מזהים מחברי הדו"ח עם ארגונים פרו-פלסטיניים המסרבים להכיר בקיומה של מדינת ישראל וארגונים המזוהים עם תנועת ה-BDS.

הפגנה ברחבת הפרלמנט הבריטי במחאה על הגדרת האנטישמיות המצומצמת שאימצה מפלגת הלייבור, וכנגד הכוונה לפטר את חברת הפרלמנט מרגרט הודג' שקראה למנהיג המפלגה ג'רמי קורבין 'אנטישמי', 19 ביולי, 2018. (photo by Vickie Flores/In Pictures via Getty Images)

במהלך שנת 2018 תיעדה יוזמת 'עמך' יותר מ-600 תקריות אנטישמיות בקמפוסים,ואלה התבטאו בין השאר בוונדליזם, באפליה, בהדרה ובעלבונות מסוגים שונים.  עוד מציין הדו"ח שהתבטאויות האנטישמיות לא מסתיימות רק בשטח ושנרשמו מספר התייחסויות מפעילים פוליטיים-חברתיים , מימין ומשמאל, אשר האשימו את היהודים וישראל בפשעים ובבגידה. אחד הדוגמאות הקיצוניות לכך ניתן לפגוש בדבריו של המועד הרפובליקני לקונגרס ארתור ג'ונס שטען בראיון שהוא יכול להוכיח שהשואה כלל לא הייתה. ביחס ליהודי ארה"ב אמר ג'ונס ש"אין לי בעיה איתם אם הם אמריקאים נאמנים. יש לי בעיה עם ציונים וקומוניסטים"

"הרקע למגמת העלייה מגוון וכולל את הקיטוב בשיח הפוליטי, התמשכות משבר ההגירה העולמי, יורוסקפטיות, התחזקות הלאומנות ותגובת הנגד שתהליכים אלה עוררו" כתב בדברי הפתיחה לדוח יוגב קרסנטי, מנהל המאבק באנטישמיות במשרד התפוצות, "המגמה התבטאה בהתחזקות חסידי האסלאם הקיצוני במערב, בהתחזקות תנועות וזרמים של ימין קיצוני 'מסורתי'  ו'חדש' בייחוד בארה"ב, במזרח אירופה ובמערבה, ובהתחזקות גורמי השמאל הקיצוני באירופה ובארה"ב, בדגש על חיבור בין קואליציות מיעוטים וקבוצות שוליים מסוגים שונים"

"היהודים הואשמו על ידי הימין בעידוד ההגירה לאירופה ולארה"ב" מתאר קרסנטי את קשר טענות האבסורד כנגד יהודים בכלל והישראלים בפרט, "ובניסיונות לסכסך ולשסות מוסלמים בנוצרים, בניסיונות לעירוב בין הגזעים ויצירת 'חברה אחידה' ומנגד הם הואשמו על ידי השמאל הרדיקלי בחיזוק הלאומנות, בנאציזם ובקולוניאליזם, תוך התייחסות לישראל כאבן הראשה של הסדר העולמי הגלובלי וכאוונגרד למדינות לאום.  המשותף לזרמים הללו הוא שהמרחק האידאולוגי ביניהם איננו ניתן לגישור, להוציא מקרה אחד – 'שנאת ישראל' זו מהווה את הדבק שמאפשר למנהיגות פמיניסטיות לתמוך בקנאי האסלאם, ולאלה האחרונים לחבור ללאומני אירופה חסידי העליונות הלבנה".

כתובות אנטישמיות בבית קברות יהודי בפולין. ארכיון. (AP Photo/ Foundation for the Preservation of Jewish Heritage in Poland)

בסקר שערך לאחרונה האיחוד האירופי, המוזכר בדו"ח,  עולה כי במהלך 2018 כ-85% מיהודי אירופה סבורים שאנטישמיות מהווה בעיה במדינותיהם, 89% סבורים שהאנטישמיות התחזקה במדינותיהם בחמש השנים האחרונות ו-38% שקלו או שוקלים להגר על רקע העלייה באנטישמיות והירידה בביטחון האישי. עוד הראה הסקר שכ-80% מהתקריות אינן מדווחות, הן באירופה והן בארה"ב.

אל מול המסקנות הקשות, משרד התפוצות פורט רשימה של הישגים בתחום המאבק באנטישמיות, בהם אימוץ הגדרת האנטישמיות שנתקבלה ב- IHRA (כוח המשימה הבין-לאומי להנצחת זכר השואה שחברות בו 31 מדינות)  והפכה לסטנדרט בין-לאומי שביטויים ומעשים אנטישמיים נבחנים לפיו. הגדרת העבודה לאנטישמיות, כפי שהתקבלה בהחלטת הממשלה בינואר 2017 בעקבות ניסוחה הסופי במאי 2016 על ידי ה-IHRA מונה מספר קריטריונים על פיהם אירוע יובחן כאירוע אנטישמי בין היתר על ידי אבחון האירועים כמחישי שואה, קוראים לחיסולה של מדינת ישראל, קוראים לפגיעה בחיי אדם יהודים, האשמות מכלילות וכו'.

ההגדרה אושררה השנה על ידי 6 מדינות נוספות, עד היום אשררו את ההגדרה 12 מדינות. בנוסף לרמה המדינית, ההגדרה במגוון רחב של מוסדות, כגון אוניברסיטאות ועיריות ובהן לונדון וברלין. ע"פ הדו"ח, אף על פי שההגדרה איננה מחייבת מבחינה משפטית, אימוצה מהווה הכרה בבעיית האנטישמיות במישור הלאומי והבין-לאומי ומשטרות ובתי משפט עושים בה שימוש.

ב-30 בנובמבר אישרה מועצת האיחוד האירופי הצהרה גורפת ראשונה מסוגה שעוסקת במלחמה באנטישמיות ובפיתוח תפיסה ביטחונית להגנה טובה יותר של קהילות יהודיות ומוסדות באירופה. עוד מציין משרד התפוצות על כך שחלה התקדמות רבה במאבק בתנועת החרם (BDS) כולל הצטרפותן של מדינות חדשות בארה"ב האוסרות על משרדיהן לתמוך בחרם, על כך מציין הדו"ח את ספרד כהמובילה במספר המועצות האזוריות אשר קראו לסולידריות עם תנועת החרם ויצאו בקריאה לחרם על ישראל

הפגנת BDS בלונדון. 27 באפריל 2017 (צילום: Philafrenzy/ויקימדיה)

"מדינת ישראל היא מדינה בטוחה וחזקה, כוח עליון במאבק בטרור, ואחריותה לסייע למיליוני אחינו ואחיותינו שבתפוצות אל מול פשעי אנטישמיות הולכים וגוברים" אמר בנט, "2018 הייתה שנת שיא בנוכחות האנטישמית ברחוב, ברשת ובזירה הפוליטית ברחבי העולם, במהלכה נרשם המספר הרב ביותר של נרצחים יהודים מאז שנות ה-90 בשלושה פיגועים שונים.. ההסברים לאנטישמיות הם תמיד זמניים – משבר כלכלי, תנועה פוליטית, אמונה דתית… ובכל זאת, גם כשאלה חולפים האנטישמיות נשארת – היא על-זמנית. בשביל האנטישמים, היהודי תמיד יהיה השעיר לעזאזל, המקור לכל צרותיהם. היום זוהי האנטי ישראליות הפורחת שמשמשת כסות בלבד;  מילותיה אותן המילים, פעולות חסידיה אותן הפעולות והתוצאה אותה התוצאה: חרמות ונישול יהודים מזכויותיהם כיחידים וכעם"