בעוד שרק חלק זעום מהרשימות לכנסת התייחסו במפורט במצעיהם לתחום הבריאות, 11 ארגוני בריאות מהמגזר האזרחי ניסחו מסמך עמדה המציע דרכים להצלת המערכת. המסמך, המתפרסם לראשונה ב"דבר ראשון", קורא באופן צפוי להגדיל את תקציב הבריאות באמצעות הגדלת ההוצאה הציבורית, אלא שמה שמעניין בו היא אחת הדרכים המוצעות.

פרקי הבריאות במצעי המפלגות: הלא קיים, הלא מדויק והיומרני

הארגונים שניסחו את המסמך שנשלח למפלגות מצטרפים לקולות במערכת הפוליטית, דוגמת זה של ח"כ איציק שמולי מהעבודה, הקוראים לשבור את הנוסחה הקיימת של ביטוח בריאות ציבורי וביטוח בריאות פרטי, משלים. מה זה בעצם אומר? ובכן, כיום אנחנו משלמים דרך מס בריאות על ביטוח בסיסי, ציבורי, שלאור חניקתה התקציבית של המערכת מספק שירות חלקי ביותר, מי מכם לא חווה זאת על בשרו או על בשרם של יקיריו.

במקביל לחניקתה של המערכת הציבורית, נסקה בשנים האחרונות מערכת הבריאות הפרטית. לפי נתוני ה-OECD העדכניים, ל-83% מאוכלוסיית ישראל יש היום ביטוח פרטי כלשהו, לרוב דרך תכניות שב"ן (שירותי בריאות נוספים) שמציעות הקופות. רק שתי מדינות – הולנד וסלובניה נמצאות מעל ישראל, כשהממוצע בקרב מדינות הארגון ניצב על 35%. השורה התחתונה היא שהביטוח הפרטי הפך בישראל בעשורים האחרונים לביטוח חובה, שאי אפשר לקבל כיסוי רפואי ראוי בלעדיו.

מחלקה פנימית בבית החולים 'מאיר' בכפר סבא (ללא קרדיט)

במסמך מציינים הארגונים כי "הביטוחים המשלימים הפכו למקור העיקרי להסטת תקציבים וכוח אדם מהמערכת הציבורית לפרטית. לכן יש להטמיע את הביטוחים המשלימים בסל הציבורי, כך שיכלול שירותים כמו חוות דעת שנייה ובחירת מנתח באופן שוויוני בתוך מערכת הבריאות הציבורית". אגב, ניצנים למהלכים כאלה החלו להתרחש, כשלמשל בשיבא פועל כעת פיילוט המאפשר למטופלים לבחור מנתח באופן מוגבל.

המסמך נכתב על ידי ארגונים בולטים מהמגזר השלישי, ולא סתם מתפרסם בעיתוי הנוכחי. אנשים מדברים באחרונה על הצרכים של מערכת הבריאות הרבה יותר, בזמן שהבחירות נמצאות ממש מעבר לפינה, באפריל הקרוב. תכניות תחקיר המוקדשות כולן לנושא משודרות בפריים-טיים, מאבקם הראוי של הרופאים הפנימאים למען יותר משאבים עולה לכותרות ואזכורים תכופים בתקשורת על מועמדים פוטנציאליים מתוך המערכת לרשימות שצפויות לרוץ לכנסת. וזו רק רשימת מכולת חלקית, חלקית בלבד. זה לא קורה סתם: מערכת הבריאות נמצאת בשלב קריטי לקיומה – קצב ההזדקנות נוסק, הטכנולוגיות משתפרות וזו רק התחלה.

"מערכת הבריאות בישראל נמצאת בנקודת הכרעה" נכתב במסמך. "ייבוש תקציבי מתמשך של מערכת הבריאות הציבורית הביא אותה לפי תהום. זמני המתנה ארוכים עד כדי בלתי אפשריים לרופאים מומחים ולניתוחים, כוח אדם רפואי עמוס ושחוק, הוספת מיטות לא מתוקננות שממלאות את המסדרונות ללא כוח אדם מתאים וכבוד בסיסי למטופלים. התלות ברפואה הפרטית, שהפכה בפועל למסלול המהיר לקבלת טיפול רפואי, רק הולכת ומתחזקת, ומפוררת עוד ועוד פיסות מאמון הציבור ברפואה הציבורית. עקרונות הצדק, השוויון והעזרה ההדדית – שעליהם מתבסס חוק ביטוח בריאות ממלכתי – הולכים ונשחקים עד דק, ופערי הבריאות בין המרכז לפריפריה, בין מעמדות כלכליים ובין קבוצות באוכלוסייה רק הולכים וגדלים".

מסמך העמדה קורא גם לחזק את הרפואה בקהילה וכן לבנות מודל של אשפוז בקהילה, סוגיה שבמשרד הבריאות מכירים היטב ופועלים בעניינה. זאת במטרה להפחית את העומסים על בתי החולים; הארגונים קוראים להוסיף 600 מיטות אשפוז בשנה, כפול מהמספר שנוקב בו כעת משרד הבריאות (300); הוספת כוח אדם רפואי בשל המחסור הקיים – בעיקר בקרב אחיות ואחים; הרחבת שעות הפעילות של חדרי ניתוח; הגדלת תקציב התוספת לסל הבריאות השנתי בכ-2% מעלות סל התרופות בכללותו; תקציב ייעודי להזדקנות האוכלוסייה; העלאת מס הבריאות; אימוץ מודל פול-טיימרים לרופאים, כלומר שיועסקו יותר רופאים רק במערכת הציבורית; איסור על הקופות להחזיק במיזמים פרטים-מסחריים; הטלת מגבלות דוגמת תקרת הכנסות על בתי חולים פרטיים; ביטול תיירות מרפא באופן כולל בבתי חולים ציבוריים; ביטוח סיעודי ציבורי מקיף לכלל האזרחים ועוד.

הקואליציה החתומה על המסמך מורכבת מהארגונים הבאים: רופאים למען זכויות אדם, אגודת הגליל, מרכז אדוה, מועצת הנגב, מז"ח (מרכז זכויות חברתיות), טנא בריאות, האגודה לזכויות האזרח, שתי"ל, פורום בריאות דרום, קואליציית ארגוני הבריאות בנגב והפורום האזרחי לקידום הבריאות בגליל.