בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב לא קיבל את בקשת משרד החינוך לצו מניעה לסכסוך העבודה עליו הכריזה ההסתדרות המורים. כזכור, הסתדרות המורים הכריזה לפני שבוע על סכסוך עבודה כחלק ממאבקה למען ביטולם של מבחני המיצ"ב, שלטענתה מהווים נטל בלתי סביר על עובדי ההוראה, פוגעים בתנאי העבודה שלהם ובתהליך החינוכי אותו הם מובילים בכיתות. השופטת עידית איצקוביץ, שדנה בעתירה, ביקשה מהצדדים להתיישב ולנהל משא ומתן.

בפסיקת בית המשפט כתבה השופטת איצקוביץ' שבית הדין לא יכול לקבל את הבקשה לצו מניעה, שכן לא ניתן לסיים את הדיון בגלל 'צורך להשלמת ראיות, חקירות ושאלות עובדתיות' ועל כן נקבע המשך לדיון ב-18 לחודש. עד אז השופטת דרשה מהצדדים להכנס למשא ומתן בעוד הסתדרות המורים הצהירה שלא תבצע שום צעדים ארגוניים עד אז, למעט כל הקשר להכנה למבחני המיצ"ב "על אף הדיון שנקבע, אנו ממליצים לצדדים למצות עד תום בתקופה הזו את השיח בין הצדדים" כתבה איצקוביץ' "על מנת למנוע נזק הן למדינה, למורים ובעיקר לתלמידים".

יפה בן דוד (צילום באדיבות הסתדרות המורים).

יפה בן דוד: "מברכת על החלטת השופטת שהגנה על המנהלים"

"אני שמחה שבית הדין מבין את מורכבות העניין והיה קשוב וחייב את משרד החינוך לקיים איתנו שיח על מהותם של מבחני המיצב והשלכותיהם על מנהלים ועובדי הוראה, כמו גם התלמידים והוריהם", מסרה יפה בן דוד, מזכ"לית הסתדרות המורים בעקבות החלטת בית המשפט. "אנו מקווים שמשרד החינוך ידע לנצל את פרק הזמן שניתן לנו לשיח. הצהרנו בפני בית הדין שהגם שלא נשתף פעולה עם כל מה שקשור במבחני המיצב, כל זמן שמתקיים השיח ועד לדיון הבא ב 18.2 לא ננקוט באמצעים ארגוניים אחרים אני מברכת על החלטת השופטת שהגנה על המנהלים".

ההכרזה על סכסוך העבודה באה בעקבות החלטת משרד החינוך להמשיך ולקיים את המבחנים למרות הביקורת והדרישה של הסתדרות המורים להפסיק את קיומו של המבחן, תוך כדי הצהרה שהמשרד ינסה למצוא פתרון משפטי שיאפשר לא לפרסם את תוצאותיהם. לטענת הסתדרות המורים המהלך נועד לכסות את הכשלים המובנים בעצם הערכת המבחן ולא מציע תיקון אמיתי לבעיה

בעקבות הכרזת הסכסוך, משרד החינוך מסר שהוא יעתור לקבלת צו מניעה לשביתה, וזאת לאחר שמערכת החינוך סערה בחודש הקודם סביב טענות בדבר רמאויות, הטייה בתוצאות המבחנים, ופגיעה בתואר הבדיקות מצד בתי הספר בקנה מידה המוני. בעקבות הפרשה יצאה הסתדרות בביקורת חריפה על משרד החינוך משני היבטים; האחד על כך שהעביר את האחריות החשד להטיית תוצאות המבחן למנהלי בתי הספר בלי לבחון אתה נושא לעומק; והשני על האופן בו מתבצעים ומתקיימים מבחני המיצ"ב והמחירים שהם גובים מהמערכת ונשות החינוך.

מורה. צילום ארכיון למצולמת אין קשר לכתבה (צילום: יוסי זמיר/ פלאש90)

במכתב שנשלח לפני חודש לשר החינוך, נפתלי בנט, עת התפוצצה הפרשה על הטיית המבחנים, מנתה בן דוד את הטענות המרכזיות כנגד המיצ"ב והן: פגיעה בזכויות ותנאי העבודה של מורות ומנהלות בתי הספר על ידי יצירת עומס יתר, פגיעה בתהליך החינוכי של התלמידים, הטלת האחריות המלאה לתוצאותיהם האמפיריות של התלמידים על סגל ההוראה ועוד. לצד הסתדרות המורים המורים הצטרפו לביקורת מורים, מנהלים ומומחים לחינוך.

בראיון ל'דבר ראשון' טענה שרת החינוך לשעבר, פרופסור יולי תמיר, שכל מערך השוואות תוצאות המבחנים הפכו בשנים האחרונות לכלי פוליטי בידי פוליטיקאים, ראשי עיריות ומיזמים כלכליים ואיבדו כל ערך חינוכי, ועל כן הנזק שהם מסווים למערכת הוא עצום.

ממשרד החינוך נמסר: הדיון בבית הדין לעבודה טרם הוכרע שכן צפוי להתקיים דיון המשך בתאריך ה- 18.2.2029. המשרד ימשיך להידבר עם הסתדרות המורים. במקביל לזאת, הוא פועל מול משרד המשפטים כדי לבחון את מניעת פרסום הציונים ברמה הבית ספרית.