דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שלישי ט' באדר ב' תשפ"ד 19.03.24
14.2°תל אביב
  • 7.4°ירושלים
  • 14.2°תל אביב
  • 12.2°חיפה
  • 14.1°אשדוד
  • 11.5°באר שבע
  • 16.5°אילת
  • 15.0°טבריה
  • 8.4°צפת
  • 13.1°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל

החלטה ששווה מיליארד / ההפרדה המבנית בבזק מגיעה לבג"צ: מדריך להחלטה הגורלית לעולם התקשורת

חברת בזק מעלה הילוך במאבקה ליישום ההחלטה שתאפשר לה למזג את חברות הבנות שלה לחברת אחת | כמה שווה ביטול ההפרדה לבזק, מה מעכב את משרד התקשורת ומה יטיב עם הצרכן הישראלי? הכל על ההחלטה שתקבע את מבנה שוק התקשורת

בניין בזק ובניין YES (צילום: פלאש 90 / אידאה)
בניין בזק ובניין YES (צילום: פלאש 90 / אידאה)
ארז רביב
ארז רביב
כתב
צרו קשר עם המערכת:

דירקטוריון בזק הודיע היום (חמישי) כי החליט לעתור לבג"ץ נגד משרד התקשורת, במטרה לחייב את המשרד ליישם את מדיניות ההפרדה המבנית עליה הכריז משה כחלון בשנת 2012, בהיותו שר התקשורת. לפי המדיניות הרשמית, כאשר ימולאו תנאי סף המאפשרים להתחרות בבזק, יוסרו מבזק המגבלות ויותר לה להתחרות באופן חופשי יותר בשוק, כמו גם לאחד בין חברות הקבוצה.

בדיווח לבורסה שהתקבל היום הודיע ה בזק כי "ביום 13.2.2019 החליט דירקטוריון החברה לאשר הגשת עתירה של החברה לבג"ץ כנגד משרד התקשורת לביטול לאלתר של ההפרדה המבנית בקבוצת בזק, וזאת לאחר שהמשרד לא נענה לפניות החברה בנושא על אף שהתקיימו, לדעתה של החברה, כל התנאים המצדיקים ומחייבים את ביטול ההפרדה המבנית בהתאם למסמך המדיניות מיום 2.5.2012 בנושא הרחבת התחרות בתחום התקשורת הנייחת -שוק סיטונאי אשר פורסם על ידי משרד התקשורת. העתירה תוגש בהמשך היום".

מבנה השליטה בבזק (גרפיקה: אידאה)
מבנה השליטה בבזק (גרפיקה: אידאה)

במקביל, החברה מדווחת על ערוץ נוסף, של ניסיון לתאגד מחדש את פעילות בזק בינלאומי, פלאפון ו-YES, באמצעות הקמת שותפות מוגבלת. מנגנון זה, נועד לאפשר לבזק לנצל את ההפסדים הצבורים של YES  כנכס מס ששוויו מעל מיליארד ש"ח, שעלול לרדת לטמיון.

בכך בזק חושפת שלמרות חוסנה בשוק, מצבה העסקי תלוי לחלוטין בהחלטות רגולציה, ככל החברות בשוק התקשורת, הן במשרד התקשורת והן ברשויות המס. החלטות אלו אינן ודאיות, ולכן קשה להעריך את ערכה הכלכלי של בזק, אבל ההתמוטטות בערך המניה, מתרחשת בעיקר בזיקה לחשש שבזק תפסיק לחלק דיבידנדים לבעלי המניות לפחות בשנתיים הקרובות, כפי שעשתה ברצף שנים רבות.

מה זו מדיניות "ההפרדה המבנית" ?

ההפרדה המבנית היא שריד אנרכוניסטי שאמור לאפשר צמיחת תחרות לבזק באופן הבא: ברגע שמאלצים את בזק להפריד בין פעולות שונות בשוק התקשורת, הרי שהתחרות בין חברות הבת של בזק מתקיימת על מגרש שווה מול חברות חדשות וקטנות. כך קמה בזק בינלאומי מול חברות אחרות בשוק השיחות הבינלאומיות, וכן כספקית אינטרנט. שיטה זו מונעת בזק לנצל את כוחה בסיוע הדדי בין החברות, מיזוג כפילויות וכן מתן הנחות לציבור.

נשמע הגיוני על הנייר, אבל בפועל מדובר בהיפוך מטריד של מטרה ואמצעי. התחרות נועדה לכאורה לשם הורדת מחירים לציבור, אך במודל ההפרדה המבנית משרד התקשורת מחייב את בזק לשמור על מחירים גבוהים לציבור, בתקווה שלא מתממשת, שיישבר מעמדה כמונופול בשוק. כלומר, משרד התקשורת מעלה את המחירים של בזק כדי לפתח תחרות, ומסרב לאפשר לבזק להוריד מחירים – צעד שהיה יכול לחסל את התחרות, אבל לחסוך לציבור תשלומים גבוהים לבזק.

ביטול ההפרדה המבנית צמח ממדיניות שגובשה בעשור הקודם ונחתמה ב-2012, לפיה משרד התקשורת מעוניין בתחרות חופשית בין קבוצות תקשורת ולא בין חברות תקשורת במקטעים נפרדים. מדיניות זו פוגעת כמובן בהרבה חברות תקשורת קטנות, בכדי לחזק את הקבוצות HOT, פרטנר וסלקום מול קבוצת בזק, ודבר זה בגלוי – המשרד מעוניין בתחרות מצומצמת בין מספר מוגבל של קבוצות תקשורת מבוססות.

קבוצות תקשורת הפועלות במגוון שווקי התקשורת (מתוך: דו"ח מיוחד של מבקר המדינה בנושא היבטים בפעולות משרד התקשורת לאסדרת מגזר התקשורת הנייחת)
קבוצות תקשורת הפועלות במגוון שווקי התקשורת (מתוך: דו"ח מיוחד של מבקר המדינה בנושא היבטים בפעולות משרד התקשורת לאסדרת מגזר התקשורת הנייחת)

מדיניות זו איננה ניתנת להגשמה כפשוטה, כי רק לבזק יש תשתיות נייחות בדמות תעלות, ארונות וחיבורים לבתים בהיקף ארצי. לכן בחר משרד התקשורת "ליישר את המגרש" בדרך אחרת, והיא חיוב בזק להשכיר את התשתיות שלה למתחרות, ככל שיחפצו ובמחירים מוכתבים.

מה קורה כשהאינטרנט לא עובד ?

הסדר השכירות חובה נקרא "שוק סיטונאי" ומאפשר לפרטנר, סלקום וחברות קטנות אחרות לחייב בחשבונית אחת את משק הבית או העסק, בעבור שירות ISP  (ספקית אינטרנט) ותשלום מופחת לבזק בעבור שכירת התשתית שלה של קווי הנחושת (תשתית אינטרנט). כאשר יש תקלה בתשתית הלקוחות עדיין תלויים בטכנאים של בזק שיטפלו בתקלה, אך אינם רשומים כלקוחותיה. לכן, במקביל לחצי מליון לקוחות השוק הסיטונאי, צמח מספר דומה של לקוחות "באנדל הפוך" – כלומר של לקוחות ישירים של בזק, אשר שוכרת שירות ISP, מספקית אותה בוחר משק הבית.

שירות ה"באנדל ההפוך" יותר יקר, אך הוא מעניק יתרון לציבור – הוא מאפשר לקבל שירות באופן ישיר מהחברה שמטפלת בתקלות, אשר ברובן הן בתשתית של בזק, ולא אצל ה-ISP. לפרטנר ולסלקום יש גם שירות גישה לאינטרנט בסיבים אופטיים חדישים ואיכותיים שהן התקינו בעצמן (כולל בתוך התעלות של בזק), אך בפריסה נמוכה, בעיקר באזורים המשתלמים ביותר, כאשר רק חברת בזק מחויבת להגיע לכל יישוב בישראל, ואילו HOT מגיעה בפועל רק ל92%.

באילו תנאים אמורה להתבטל ההפרדה המבנית ?

במסמך המדיניות עליו חתם שר התקשורת משה כחלון במאי 2012, מתואר נתיב רגולטורי לפיו ככל שתתפתח תחרות בבזק, תורשה בזק לשלב לתוכה את חברת בזק בינלאומי. לאחר מכן, תיבחן התחרות בין החבילות של קבוצות התקשורת, אשר נוכחותה תאפשר את המיזוג של פלאפון עם בזק. את החלקים הרגישים, הקשורים למיזוגה של YES ולפירוק בזק נביא כציטוט:

נכתב בסעיף 14 כך:

" ביטול ההפרדה המבנית בין ספקי התשתיות לבין תחום הטלוויזיה הרב-ערוצית ייעשה בהינתן אפשרות סבירה לספק חבילת שידורי טלוויזיה בסיסית באמצעות רשת האינטרנט על ידי ספקים חסרי תשית נייחת כלל ארצית ". הוראה זו מתארת את ביטול ההפרדה בין בזק לYES, אשר הייתה אמורה להיות מאושרת כבר לפני שנים, גם ללא כל קשר ליחסי שר התקשורת לשעבר בנימין נתניהו ובעלי השליטה בבזק לשעבר, שאול אלוביץ'.

ניתן לטעון כי האיחור בהפעלת "השוק הסיטונאי" היה אמור להצדיק דווקא מהלך הפוך, של פירוק בזק משום שבסעיף 15 נכתב כך: " אם לא יתפתח השוק הסיטונאי באופן תקין וראוי על פי מדדים שייקבעו לכך, תוך 24 חודשים מיום פרסום מסמך מדיניות זה, יפעל השר לביצוע הפרדה מבנית בין התשתית של בעל רישיון מפ"א לבין השירותים הניתנים על ידו ללקוחות". כלומר, במהלך 2014 נוצרה ההזדמנות הרגולטורית לפרק את בזק, אפשרות שמשרד התקשורת לא ניסה לממש. מכיוון ששוק סיטונאי מתפתח החל משנת 2015, וחלקים שהתעכבו בו הופעלו בשנת 2017, הרי שאין תנאים אשר מצדיקים את המשך קיום ההפרדה המבנית בקבוצה ועל כך מגישה כיום בזק את עתירתה לבג"ץ.

מעניין לציין שדברי ההסבר להצעת תקציב 2018 הודיע משרד התקשורת כי " בשנת 2017 הוקם צוות משותף למשרדי האוצר והתקשורת, לבחינת מודל ההפרדה המבנית הקיים בחברת בזק. בשנים 2018-2019 הצוות עתיד לגבש עמדה בשאר למודל ההפרדה המבנית הרצוי ולפרסם שימוע ציבורי על מנת לקבל את הערות הציבור בסוגיה". שימוע זה לא פורסם, והמשרד מושך את התהליך ללא כל מועד סופי, וללא כל דיווח על התקדמות עבודת הצוות. במקביל, המשרד גם לא ביצע את מחויבותו לשנות את הפיקוח על תעריפי מבזק, כפי שמסמך המדיניות של כחלון קובע – ממחיר "פיקס", למחיר "מירבי".

מדוע משרד התקשורת לא מבטל את ההפרדה המבנית בקבוצת בזק ?

מכיוון שהמשרד לא משיב באופן ישיר לשאלה זו, באות בחשבון מספר השערות. לפי גד פרץ, כתב גלובס, הטראומה מהחקירה בתיק 4,000 גורמת למשרד לחמוק מכל צעד שיכול להיחשב כהטבה לבזק, גם אם היא מוצדקת לפי כל חוק, מדיניות, תקנה ומסמך מדיניות של משרד התקשורת עצמו.

אפשרויות אחרות, הוא שהמשרד, ביחד עם חלקים מהתקשורת הישראלית, קונים את התזה המשונה, לפי החלטות "אנטי-בזק" הן החלטות לטובת הציבור, כי הם "משמרים את התחרות". למעשה, ההחלטות מונעות את התחרות, כי בזק צפויה לנצח בה בזכות עמדת פתיחה עדיפה, והן משמרות את המתחרות בכך שהן מגינות עליהן מפני תחרות עם בזק, אבל לא מועילות לציבור.

אפשרות שלישית, היא שבמשרד התקשורת לא מאמינים בשום תזה, אלא רק מחויבים לאינטרסים של המתחרות של בזק, בייחוד סלקום ופרטנר.

גם במשרד התקשורת מבינים, לפחות חלקית, ש"הגבינה כבר זזה". כלומר, שבמקום לריב עם בזק על השכרת התשתיות שלה למתחרים, ניתן לעודד פיתוח תשתיות חדשות, בטכנולוגיות חדשות, דוגמת שידורים אלחוטיים בדור סלולרי חמישי, או בגלים מילימטריים, או בסיבים אופטיים הנפרסים בזול בשיטת MICRO TRENCHING, דרכן ניתן לבנות תחרות אמתית במונופול של בזק – דרך השקעות כלכליות בתשתית, ולא באמצעות "תחרות בכאילו", אשר קושרת את ידי בזק בעודה משאירה את המתחרות תלויות בה לחלוטין.

הפערים העצומים בין מטרות המדיניות, לבין מדיניות בפועל ובין שתיהן לבין המציאות הביאו לכך שהכעס מצטבר על משרד התקשורת הן בבזק עצמה, הן במשקיעים בשוק ההון שסובלים מחוסר ודאות עמוק, והן בציבור הרחב, שנאלץ לשלם לבזק מחירים גבוהים, כאשר אסור לה להוריד אותם במסגרת חבילות שירותים נוחות ופשוטות. מכיוון שהמדיניות הנוכחית של "שוק סיטונאי" כבר נטועה עמוק, לא ניתן לסגת ממנה מבלי לגרום נזק נוסף, אך ככל שתתקדם הנסיגה ממנה במהירות, הנזק יהיה קטן יותר וזה מצריך "חישוב מסלול מחדש" באופן עמוק ומסודר.

תגובת המשרד התקשורת בנושא העתירה של בזק – "העתירה טרם התקבלה במשרדנו, כשתתקבל נלמד אותה ונתייחס".

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!