מאז שהודיע שר האוצר ויו"ר מפלגת כולנו, משה כחלון, על הבטחת הבחירות המרכזית של מפלגתו להוזיל את החינוך לגיל הרך הוא סופג ביקורת מתמשכת. תכניתו של כחלון להוסיף 4.2 מיליארד שקלים לבסיס תקציב החינוך במטרה להוזיל את מחיר המעונות לילדים עד גיל 3 תוארה כניסיון פופוליסטי לגרוף קולות תוך הבטחה חסרת אחריות תקציבית.

אלא שמי שמבקר את כחלון כנראה שוכח שההורים הצעירים שעשויים לתמוך בכחלון בעקבות ההבטחה יעשו את זה מתוך צורך אמתי ודחוף. נכון להיום, החינוך לילדי הגיל הרך מהווה אחת ההוצאות הגדולות ביותר של משפחות צעירות, והוא עלול להגיע לחלקים גדולים מאד מתוך המשכורת החודשית. בכך הופך למעשה כחלון למועמד הראשון ששם במרכז הקמפיין שלו נושא חברתי-כלכלי חשוב.

מדינות ה-OECD מוציאות בממוצע בשנה 12,433 דולר על כל ילד במסגרת חינוך עד גיל 3. לעומת זאת, בישראל המדינה משקיעה 2,713 דולר בשנה בלבד

תזכורת לדחיפות הוזלת החינוך לגיל הרך התקבלה היום (ראשון) עם פרסום דו"ח "הגירעון הטיפולי בישראל" של מרכז אדווה. הדו"ח, שמראה את נתוני ההוצאה על טיפולים בילדים וקשישים, מצביע על כך שהחינוך לגיל הרך הוא התחום החינוכי המופקר ביותר על-ידי המדינה. על-פי הדו"ח, מתוך כלל ההוצאה על חינוך לגיל הרך בישראל, רק 15% מגיעים מהמדינה. משמעות הנתון הזה הוא למעשה ש-85% מההוצאות על החינוך עד לגיל 3 נופלות על ההורים הצעירים.

מדובר בשיעור הוצאה זעיר לעומת הממוצע בין מדינות ה-OECD, ולמעשה מציב את ישראל במקום האחרון בהוצאה ציבורית על חינוך לגיל הרך. ממוצע ההוצאה הציבורית על חינוך עד גיל 3 עומד על 72%. בפינלנד הנתון אף עומד על 91% ובשוודיה על-94%. גם אם רוצים שלא להשוות את ישראל למדינות הרווחה הסקנדינביות אז בספרד, שנמצאת מזה עשור במשבר שכלל קיצוצים עמוקים בתקציב המדינה, ההוצאה הציבורית מהווה "רק" 59% מההוצאה על חינוך לגיל הרך.

הנתונים מתרגמים גם למספרים כספיים מבהילים. מדינות ה-OECD מוציאות בממוצע בשנה 12,433 דולר על כל ילד במסגרת חינוך עד גיל 3. לעומת זאת, בישראל המדינה משקיעה 2,713 דולר בשנה בלבד.

משה כחלון בכנס ההשקה של קמפיין הבחירות באשקלון. (צילום: אלעד מלכה)

תכניתו של כחלון היא להוזיל את ההוצאה החודשית על החינוך לגיל הרך מ-2,570 שקל בממוצע היום ל-1,200 שקל, זאת על ידי סבסוד של כ-1,300 שקל בחודש על ידי המדינה, גם במעונות המפוקחים של נעמ"ת וויצ"ו וגם במעונות הפרטיים. התכנית כוללת הצעה להשקיע באופן חד פעמי 2.6 מיליארד שקלים כדי לבנות מעונות ציבוריים חדשים במטרה למלא את המחסור במסגרות הקיימות, ועוד מיליארד שקל למימון גיוס והכשרה של צוותי הוראה למעונות אלו.

יישום תכניתו של כחלון תביא לצמצום הפער בין ישראל לשאר מדינות ה-OECD בכל הנוגע למימון החינוך לגיל הרך. מדובר בתוספת של כ-4,300 דולר בשנה על כל ילד שנמצא במסגרת חינוך לגיל הרך, שתעמיד את ישראל קרוב בהרבה לממוצע ב-OECD.

לנתונים האלו יש השפעה ישירה על חייהן של משפחות צעירות בישראל. למשפחה עם שני ילדים, ההוצאה על מעונות עלולה להגיע ליותר מ-5,000 שקל בחודש. מדובר בסכום שמתקרב לעיתים למשכורת חודשית של אחד ההורים. לחלופין, ההוצאה הגבוהה כיום מונעת פעמים רבות מאחד ההורים, לרוב מהאם, לעבוד במשרה מלאה, וכך יורדת רמת ההכנסה החודשית של אותה המשפחה.

כך או אחרת, מדובר בנתח משמעותי מהמשכורת החודשית של משק בית צעיר שלא יכול לשמש להוצאות אחרות. הורים צעירים נוטים להיות בעלי שכר נמוך יחסית, וההוצאה על חינוך הילדים יכולה לפגוע ביכולת של אותה המשפחה לחסוך לעתיד.

הורים מלווים את ילדתם לביה"ס (צילום אילוסטרציה: יוסי זמיר / פלאש 90).

טענה נוספת של כחלון היא שסבסוד החינוך לגיל הרך יביא לעלייה בהכנסה הפנויה של משקי הבית שיאפשר לאותן משפחות להגביר את ההוצאות שלהן בתחומים אחרים מה שיביא להגברת הצמיחה של המשק. למעשה, מדובר בכ-1,300 שקל נוספים שיתפנו על כל ילד שנשלח למעון, ומדובר בסכום משמעותי. העלייה בהכנסה הפנויה תאפשר למשפחות צעירות להוציא את הכסף שחסכו מהמעונות במקומות שונים במשק, ובכך לענות על צרכים נוספים ולתרום לעלייה בקצב הצמיחה. רק היום פורסמו נתוני הצמיחה לשנת 2018, שם נתוני הצריכה הפרטית היו מאכזבים למדי.

העלויות הגבוהות של החינוך לגיל הרך עלולות להביא למה ששר האוצר קרא לו בעיית "החוב התמידי" של משקי הבית בישראל והתכנית אמורה לעזור להפחית את תופעת האוברדראפט התמידי ממנו סובלות משפחות רבות. בשבוע שעבר פרסם מרכז טאוב דו"ח על חובות משקי הבית בישראל, עם נתונים מדאיגים. על-פי הדו"ח, בשנים האחרונות גדל חוב משקי הבית בישראל ב-5% בכל שנה, ובעשור האחרון גדל חוב משקי הבית שאינו לצרכי דיור ב-114%.

כך, הצעתו של כחלון היא צעד בכיוון הנכון בשביל משפחות צעירות בישראל ובשביל המשק הישראלי כולו. במקום לבטל את ההצעה כ"פופוליסטית", יהיה עדיף אם המתמודדים האחרים יתחרו עם הצעתו של כחלון, ויציעו הצעות כלכליות-חברתיות שייתנו מענה לצרכיהם הדחופים של מצביעיהם ולציבור הרחב.