סאגת הרכישה של רשת 'קואופ', שנכנסה להקפאת הליכים לפני מספר חודשים, הגיעה אתמול (שלישי) לסיומה בניצחון חד משמעי לעובדי הרשת. הרוכשת הסופית, 'מחסני השוק', כבר חתמה על הסכם קיבוצי עם ההסתדרות, שמבטיח את המשך התנאים להם זכו העובדים תחת בעלות 'קואופ' וביטחון תעסוקתי. מדובר בהישג חשוב לעובדי הרשת, רובם בעלי הכנסה נמוכה ורמת ביטחון כלכלי נמוכה יחסית. חשוב לזכור שביטחון תעסוקתי הוא אמנם מאפיין שחשוב שיהיה לכל עובד, אבל אחת כמה וכמה למי שהכנסתו נמוכה כל כך, שאין לו חסכונות, והוא חסר כלים להתמודד עם פיטורים. החתימה על הסכם קיבוצי ל-1,100 עובדי הרשת, שיופעלו באותם התנאים תחת חברת הבת החדשה שיקימו בעלי מחסני השוק, תבטיח את ביטחונם התעסוקתי של אותם עובדים, ואת שמירת השכר ברמה גבוה יותר מהמקובל בענף הקמעונאות.
למרות העובדה שרמי לוי הפסיד בסופו של דבר ל'מחסני השוק', אפשר ללמוד מהתנהלותו במהלך תהליך המשא ומתן משהו מהותי לגבי יחסו לעובדים – הוא מוכן ללכת למרחקים עצומים, ורק שלא תתקיים ברשת שלו עבודה מאורגנת. ללוי היסטוריה ארוכה של התנהגות דורסנית כלפי כל ניסיון התאגדות, והתנהלותו במהלך המו"מ על רכישת 'קואופ' מוכיחה מעבר לכל ספק כי התנגדותו להתארגנות עובדיו היא עקרונית ומהותית, ולא נוגעת רק לשיקולי רווח צרים.
לא מדובר רק בהתנגדות לשכר גבוה יותר לעובדים, למרות שזה עשוי להיות חלק גדול מהתנגדותו של לוי. על פי מספר נוכחים במפגשים המעטים שהתקיימו בין נציגי רמי לוי לנציגי העובדים, לוי היה מוכן להעניק לעובדי 'קואופ' את אותם התנאים להם זכו תחת הבעלות הקודמת ובתנאי שיוותרו על קיומו של הוועד ויתחייבו שלא לקיים קשר עם ההסתדרות. זאת למרות הטענות המאוחרות יותר של לוי, אחרי שנציגי העובדים סירבו בתוקף להצעה, לפיהם הוא לא יוכל לשלם לעובדי 'קואופ' "10% יותר מהמקובל בענף", וכי לא יתכן לצפות ממנו לממן שכר שמן כל כך לעובדיו. נותר רק לתהות מה התרחש במאזן הכספים של רשת רמי לוי בשבועות שבין שתי האמירות הסותרות, שהובילו למצוקה תזרימית שהצדיקה שינוי חד כל כך בעמדה.
אנשי עסקים נדרשים להיות לא רק סוחרים אלא גם פוליטיקאים, ורמי לוי לא יוצא דופן. לוי ידע לבצע את מהלכיו כך שסיכוייו לרכוש את החברה ללא חתימה על הסכם קיבוצי עם העובדים יהיו הגבוהים ביותר, והוא היה קרוב מאד להצלחה. חשוב לזכור כי אחרי החתימה של הסכם קיבוצי בין העובדים ל'מחסני השוק', היתרון היחיד שנשאר ללוי היה היתרון הכספי – הצעתו לרכישה הייתה גבוהה ב-28 מיליון שקלים. למעשה, הסיבה המרכזית שבגללה נמשך הדיון זמן רב כל כך היה אותו פער שהטיל ספק כלשהו על כדאיות העסקה עם 'מחסני השוק'. לוי היה יכול, כמובן, להגיע להסכם עם העובדים ובכך להשתוות במובן זה ל'מחסני השוק', ויתכן שהיה זוכה ברשת גם תמורת מחיר נמוך יותר. אלא שלוי ניסה לזכות ברשת ללא חתימה על הסכם. במילים אחרות, אפשר לומר שלוי היה מוכן "לקנות" את פירוק העבודה המאורגנת ב'קואופ' תמורת הסכום הצנוע של 28 מיליון שקלים.
לאחר מספר שבועות בהם ביטל לוי מפגשי משא ומתן ברגע האחרון, לא הגיע לדיונים עם הוועד והגיש טיוטות להסכמים שלא היו מתקבלים לעולם על הוועד, שכללו את הזכות לפטר עובדים בחופשיות ללא צורך בהתייעצות, טענו נציגי העובדים בבית המשפט שהאמון בינם לבין רמי לוי נשבר. על פי עו"ד הורנשטיין שייצגה את הוועד בדיון, תשובת נציגי רמי לוי לטענה זו הייתה שהרשת "לא צריכה את האמון של העובדים". אלא שאחרי שהשופט אלכסנדר רון הכריז שלא יאפשר את המשך המו"מ ויכריז על הרוכש באותו הדיון, שינה לוי את עמדתו וטען שהוא מוכן לחתימה על ההסכם עם העובדים בהמשך, אם יקבל את זכות הרכישה. אלא שאין כל הבטחה שלוי התכוון באמת לחתום על הסכם כלשהו עם העובדים – עמדה נוחה בהרבה אחרי שכבר ניתן לו אישור רכישה.
את הסיבה להתנגדותו העקרונית של לוי להכנסת ועד עובדים לרשת תיאר יפה השופט רון במהלך הדיון. למעשה, לא ניתן לצפות ש-7,000 עובדי רמי לוי שעובדים בתנאים קשים עם שכר נמוך, יהיו מוכנים לקבל מצב בו 1,100 עובדי הרשת זוכים לתנאים גבוהים יותר, וביטחון תעסוקתי מובטח. לוי, כמו רון, מבין שלאורך זמן, קיומה של התארגנות עובדים, גם אם קטנה, "תכניס להם רעיונות" ותביא לניסיונות התאגדות נוספים, ולדרישה להעלאת שכר. את זה רמי לוי לא רוצה.
נטישתו של לוי את הניסיון לרכוש את 'קואופ' מצביעה על חשבון פשוט שנעשה בדירקטוריון הרשת. לדעתם, אחרי שמוצו כל הניסיונות לרכוש את הרשת ללא הוועד, עדיף לוותר על הרווחים הפוטנציאלים שברכישת 'קואופ' מאשר לאפשר כל צורה של עבודה מאורגנת ברשת רמי לוי. ברשת רמי לוי מעדיפים עובדים ללא כוח מיקוח, כאלו שאפשר להזיז לכאן ולכאן, לפטר ולשלם להם שכר נמוך, מבלי שיהיה להם כל כוח להתנגד. עבור זה מוכן רמי לוי לשלם מחירים כבדים, וההוכחה לכך היא הקנס בשווי 1.5 מיליון שקלים שהוטל עליו בעקבות הפגיעה בהתארגנות בחברת "ביכורי השקמה" לפני שנתיים.
חשוב להוסיף שההישג שהשיגה ההסתדרות לא מוגבל רק לגורלם של 1,100 עובדי קואופ. שיעור ההתארגנות ברשתות שיווק המזון איננו גבוה, והשמירה על עובדי 'קואופ' תחת הסכם קיבוצי עשויה לעזור להסתדרות להוביל בעתיד מאבקים ענפיים בדומה להסכם שהורחב בצו ההרחבה בשנת 2010 וקבע למעשה תנאי רצפה בענף והקפיץ את השכר. השמירה על ההסכם של עובדי 'קואופ', יחד עם הניסיון להרחיב את ההסכם הקיבוצי של עובדי "מגה" שנקלטו ליינות ביתן כך שיחול על כלל העובדים ברשת, עשוי להיות צעד בכיוון של שיפור תנאי העבודה לכלל העובדים בענף שרבים מהם זקוקים לו מאד.
