בגיל 15 בלבד, נחתך מחאמיד מחמוד בצווארו מדיסק חיתוך בטון חשמלי בזמן שעבד באתר בניה בכפר יונה בשנת 2012. הוא הועסק בעבודה מסוכנת בניגוד לחוק, והעסקתו לא דווחה לביטוח הלאומי. כשניסתה משפחתו למצות את זכויותיו מול הביטוח הלאומי, נדחתה תביעתם בשל סירוב המעסיק לחתום על הטפסים הנדרשים. כעת, שבע שנים לאחר התאונה, קבע בית הדין האזורי לעבודה בחיפה כי הנער נוצל והועסק כ'עובד שקוף' על ידי חוסין בן פאיז מחאמיד ושני בניו עבדאללה ומוחמד, שלהם עסק לעבודות אינסטלציה, ואשר פעלו בניסיון לטשטש ולערפל את יחסי העבודה ואף ניסו לטעון כי הנער שהה באתר הבניה במסגרת 'טיול', כ'אורח' או כי 'ברח מלימודיו ליום אחד'.

"נגלתה לעניינו שוב במלוא כיעורה תופעה פסולה של העסקה לא חוקית בשחור/במזומן" קבע נשיא בית הדין האזורי אלכס קוגן. "ילד בן 15 שהועסק בענף הבניין, ולאחר שהוא נפגע שם בתאונת עבודה מנסים מעסיקיו האמתיים לגלגל מעצמם את האחריות כמעט בכל דרך אפשרית" הוסיף, כשהוא מדגיש כי הנער נפגע בעת עבודתו.

"העובדה שלא הונפק לתובע תלוש שכר ב'זמן אמת' והתובע לא דווח למוסד לביטוח לאומי כעובד שכיר בגין עבודתו בחודש נובמבר 2012, אינה מלמדת, כי התובע לא היה 'עובד'" הדגיש. "מן העדויות והמסמכים בתיק עולות אינדיקציות לדפוס התנהגות פסול ובעייתי של חוסין האב ושני בניו, מוחמד ועבדאללה, ובכשלים חמורים באופן העסקת התובע ועובדים נוספים".

משפחתו של מחמוד, תושב הכפר מועאוויה, יליד 1997, נקלעה למצב כלכלי קשה אשר אלץ אותו לנטוש את לימודיו ולצאת לעבודה. את העבודה באתר הבניה, 'השיגו' למחמוד שני קרובי משפחתו אשר עבדו באתר, וידעו כי הוא זקוק לכסף. עם הגעתו לראשונה לאתר, סיכמו עמו חוסין ושני בניו, אשר ביצעו בו עבודות אינסטלציה, על תנאי עבודתו – שישה ימים בשבוע, בין השעות 7:00-16:00 בשכר 200 שקלים ליום.

אמנם, כמה ימים לאחר שנתקבל לעבודה, ביקש ממנו חוסין כי לא יגיע לעבודה עד שיברר את האפשרות להעסיק אותו, בשל גילו הצעיר, אך כעבור יום או יומיים עדכן אותו כי הוא יכול להמשיך בעבודה. ב-14 בנובמבר 2012 הוביל מוחמד, בנו של חוסין, את הנער מחמוד לקומה השמינית באחד מארבעת הבניינים שבאתר, והורה לו לחתוך קיר איטונג באמצעות הדיסק. מוחמד הסביר לתובע לו כיצד להפעיל ולהשתמש בדיסק החשמלי, אך מיד לאחר שהעביר את המכשיר לידיו, בהפעלה הראשונה 'קפץ' הדיסק ופגע בצווארו של מחמוד כשהוא חותך בו חתך עמוק באורך 15 ס"מ.

מחמוד פונה לבית החולים הילל יפה בחדרה, שם אושפז למשך ארבעה ימים. חוסין האב ביקר אותו בבית החולים ולאחר מכן בבית הוריו, ועל אף שהבטיח לחתום עבורו על טופס 250 של הביטוח הלאומי ולתת לו תלוש שכר – לא עשה כן. רק במהלך ההליך המשפטי, ולאחר שחוסין ושני בניו הכחישו כי הועסק אצלם ואף הפנו אצבעות מאשימות כלפי גורמים נוספים שנכחו באתר הבניה, נתברר כי דווח בדיעבד לביטוח הלאומי כעובד אצל בנו של חוסין עבדאללה – אולם בית הדין מצא לנכון לקבוע כי חוסין, עבדאללה ואחייו מוחמד היו שלושתם מעסיקיו במשותף.

"אנחנו מאוד שמחים שסוף סוף ולאחר הליך משפטי ממושך ומייגע, ביה"ד הנכבד הגיע לחקר האמת ולתוצאה שבפסק הדין שמשקפת נאמנה ואמתית את המציאות שהייתה בעניינו של מחמוד" מסר לדבר ראשון עו"ד מוחמד מג'אדלה שייצג את מחמוד. "פסק הדין ניתן לפני מספר ימים ואנו נמשיך למצות את זכויותיו של מחמוד מול המוסד לביטוח לאומי ובמקביל בכוונתנו להגיש תביעת פיצויים שתכלול את המעסיקים וצדדים נוספים".

פסק הדין קבע כי המעסיקים, חוסין ושני בניו, יידרשו לשפות את הביטוח הלאומי בכל גמלה שתשולם בעתיד למחמוד בעקבות תאונת העבודה, ואף הורה להם לשלם הוצאות משפט בסך 20 אלף ש"ח למחמוד, 15 אלף ש"ח לביטוח הלאומי ו-15 אלף ש"ח נוספים לצדדים נוספים עליהם הצביעו כמעסיקיו של מחמוד ואשר צורפו בשל כך לתיק.

"לצערי הרב בעניינו של מחמוד לא נפתחה חקירה פלילית למרות שהתאונה אירעה באתר עבודה גדול ומוכר וצוות מד"א הגיעו לאותו אתר אולם התאונה משום מה לא דווחה ע"י אף גורם" הוסיף עו"ד מג'אדלה . "ההליך המשפטי התאפיין במספר מכשולים שהמעסיקים של מחמוד המשיכו להציב בניסיון נואש להתחמק מאחריותם וחבותם כלפי מחמוד, דבר שלא צלח, להפך, הדבר המחיש את מידת ההפקרות והזילות שהפגינו אותם מעסיקים כלפי מחמוד. אני מקווה שפסק הדין יהווה סוג של הרתעה בקרב מעסיקים שמתנהלים תוך הפרה בוטה להוראות הדין".

הקשיים בהם נתקלו מחמוד הנער ובני משפחתו להוכיח את יחסי העובד-מעביד ולמצות את זכויותיהם, מדגישות את מבנה ההעסקה הבעייתי הנהוג בענף הבניה, של העסקה קבלנית בשרשור, כשפעמים רבות בקצה השרשרת ניצבים קבלני משנה קטנים, חברות משפחיות או 'סדרני עבודה' קבלניים. בעיה זו המתעצמת במקרים בהם מועסקים בני נוער פעמים רבות באמצעות, בליווי או במעורבות בני משפחתם. לטענת חוסין ובניו, נשכרו לביצוע עבודות האינסטלציה כקבלני משנה עבור חברת איי אס פי, בפרוייקט של חברת דניה סיבוס.

בעוד שחוק עבודת הנוער וחוקי הבטיחות מגבילים מזה שנים ארוכות את העסקתם של בני נוער בעבודות מסוכנות, ובכללן מרביתם המוחלט של העבודות באתרי הבניה – באוגוסט האחרון תוקנו התקנות כך שכיום הן אוסרות לחלוטין כניסתם והעסקתם של בני נוער לאתרי בניה, וזאת לאחר מותם של שישה בני נוער באתרי בניה בשלוש השנים האחרונות.

את תגובת המעסיקים,  חוסין בן פאיז מחאמיד ובניו מוחמד ועבדאללה, אשר יוצגו על ידי עו"ד ג'מאל מחאמיד, לא ניתן היה להשיג.

"החוק קובע כי העובד זכאי לקצבאות בגין פגיעה בתאונת עבודה, בין אם מעסיקו דיווח עליו כחוק לביטוח הלאומי ובין אם לאו, ולפיכך הביטוח הלאומי צריך היה להכיר בנער שנפגע ולשלם לו את הקצבאות המגיעות לו, ולאחר מכן להיפרע מהמעסיק העבריין" אמרה לדבר ראשון ד"ר הדס תגרי, מקימת הקבוצה למאבק בתאונות בניה. "מעובדות פסק הדין עולה בבירור כי בידי הביטוח הלאומי היה כל המידע הנדרש כדי לקבוע שהנער עבד באתר הבנייה והועסק על ידי הנתבעים, וזאת מהדוחות הרפואיים של מגן דוד אדום ובית החולים שטיפל בו והן מהדיווח הרטרואקטיבי לביטוח הלאומי. אף על פי כן, התכחש הביטוח הלאומי לחובתו זו, וכפי שמציין בית המשפט בפסק דינו, אף לא טרח להשיב לתביעתו של הנער הנפגע. כך, בשנים הארוכות שחלפו מאז התאונה לא זכה הנער הנפגע ומשפחתו לקבל את הקצבאות המגיעות לו".

"השתלשלות עניינים חמורה זו מאפיינת את התנהלותו של הביטוח הלאומי במקרים  בהם עובדים לא דווחו, האופיינית במיוחד לצורת ההעסקה הנצלנית המאפיינת את אתרי הבנייה, דבר המשתקף בשיעורי הכרה נמוכים בתביעות של מגזרים הסובלים באופן שיטתי מהעסקה נצלנית, כגון עובדים פלסטינים" הוסיפה תגרי. "יתר על כן, הביטוח הלאומי אינו פועל לאכיפת הוראות החוק בדבר דיווח על עובדים באתרי בנייה,  וזאת למרות שמאז 2017 מחויבות החברות הקבלניות לדווח לביטוח הלאומי גם באשר לקבלני המשנה שהן מעסיקות, וזאת בדיוק במטרה להבטיח את האפשרות להתחקות אחר שרשרת ההעסקה הקבלנית באתר. בכך, הלכה למעשה, מפקיר הביטוח הלאומי את העובדים המוחלשים ביותר לחסדי המעסיקים הנצלנים, ומועל בחובתו לעמוד לצידם, לכל הפחות בהבטחת פיצוי כספי בגין הפגיעה שנגרמה להם".

מהביטוח הלאומי לא נמסרה תגובה.