הנהלת הרכבת הודיעה על חשש לשיבושים ברכבת הבוקר (שני), לאחר שמספר נהגים הודיעו כי הם חולים. אתמול בלילה נמסר מהנהלת הרכבת: "8 נהגי רכבות הודיעו בשעה האחרונה על מחלה. לעת עתה מצליחה ההנהלה לשמור על לוז רכבות סדיר ותעשה כל מאמץ שלא יבוטלו רכבות. נודיע במידה ונאלץ לשנות את הלוז בשל התחלויות אלה". נציגי העובדים הכחישו טענות אלה: "כל הדיווחים על התחלות לכאורה של נהגים ברכבת הם דיווחים שאינם נכונים ואף שיקריים. כפי שהודיע וועד העובדים, ולאחר שביה"ד קיבל כמעט את כל טענותינו הרי שהעיצומים שתוכננו ליום ג בוטלו. כל הנהגים עובדים לפי סידור העבודה". לפני כשבועיים הודיעו מספר נהגים על מחלה, אך חזרו בהם לאחר פתיחת משא ומתן.

בית הדין  לעבודה הכריע אתמול (ראשון) על הסדר פשרה ברכבת ישראל, לפיו סידור העבודה החדש של הנהגים לו התנגדו העובדים ייכנס לתוקף, אך הרכבת תוכל להפחית את מצבת הנהגים ב-12 בלבד, ולא ב-26, כפי שקבע הסידור במקור. הסידור החדש יחייב את הנהגים לנהוג משמרות ארוכות יותר. בטווח הקרוב, הפסדי הרכבת צפויים להעמיק, בשל הכשלים בהפעלת הקו החדש מירושלים והפחתת מספר הרכבות בציר החוף, והלחץ הכלכלי ביחסי העבודה ברכבת עלול עוד להחמיר.

השופטת אסנת רובוביץ'-ברכש, החליטה כי סכסוך העבודה ברכבת בנוגע לסידור העבודה של הנהגים יוכרע בפשרה. העובדים תבעו להקפיא את סידור העבודה החדש שקבעה הנהלת הרכבת שמטרתו לחלק את עומסי משימות הנהיגה על פחות נהגים בכדי לפנות נהגים מסידור הנהיגה להדרכות. ההחלטה שהתקבלה תחייב להאריך את משמרות הנהגים.

ראש אגף חטיבת הנוסעים ברכבת, זיו מנור, מצוטט בהחלטה, במכתבו ליו"ר הוועד הדרומי ליאב אליהו בסוף דצמבר: "לא מתקבל על הדעת כי לאור השלמת שעות העבודה ל-42.5 שעות שבועיות תבקשו כי סידור העבודה יהיה כבן 4-5 שעות". מבדיקה עם עובדי הרכבת עולה כי משמרות הנהגים הן 8.5 שעות ובמהלכן הם נמצאים בדרך כלל כ-4.5-5 שעות בנהיגה, ולעתים גם יותר מכך. ההסתדרות טענה בדיונים, שאין שום נסיבות חדשות שמצריכות סידור עבודה חדש, ורמזה כי מדובר בניסיון להוסיף שעות עבודה ללא הוספת תמורה לעובדים. לטענת ההנהלה, תוספת שעות עבודה זו לא מפירה את הסכמי העבודה ברכבת ולכן גם בית הדין לא מנע את החלתה. שעות נהיגה בתוך משמרת בהסכם יעלו ממינימום של 3.5 שעות ל-4 שעות מינימום.

הנהגים יעבדו יותר

לפי המצוטט בהחלטה, יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן הציע הפשרה במהלך המו"מ לפיה מספר הנהגים שיישלחו להדרכות יהיה 10 בלבד, ובמדורג, וכי הגריעה במתכונת המקורית עלולה לפגוע במצב הבטיחות הנסיעה. במהלך המו"מ הציעה ההנהלה לגרוע 12 עובדים בלבד. מאחר ולא התקבלה הסכמה, ביקשה ההנהלה לגרוע 22 נהגים מהסידור, החלטה שזכתה לביקורת מהשופטת.

השופטת קבעה כי בסידור החדש יגרעו 12 עובדים בלבד. כמו כן, קבעה כי "על הצדדים לשוב לשולחן הדיונים כדי לנסות ולהגיע להסכמות בשאר הנושאים". בדיון ביום שישי  התפלאה השופטת על הגשת עתירת העובדים באותו הבוקר, זמן רב לאחר הכניסה האמורה של סידור העבודה החדש לתוקף, ומנעה מהעובדים לנקוט בעיצומים. טענות העובדים לגבי הסידור החדש הן רבות. תמציתן: הסידור החדש מסרבל מאוד את עבודת הנהגים, ולא פותר בעיות שכבר קיימות בסידור הקיים ואף מחמיר אותם – דוגמת מחסור בזמני הפסקה בין נהיגות בחלק מהמשמרות.

ההחלטה סקרה את המשא ומתן שהתנהל בין נציגי העובדים ברכבת לנציגי ההנהלה, וקבעה שהם מתקפים את טענת ההנהלה כי קיימה התייעצות עם העובדים טרם ההחלטה. לפי ההחלטה, סידור העבודה נחשב ל"החלטה מעורבת " – כלומר, החלטה שתלויה בהנהלה בלבד, אם כי מקימה עילת מו"מ לוועד העובדים לגבי על ההשלכות שלה על המצב התעסוקתי.

הודעות סותרות

לפי הודעת ההנהלה לתקשורת לא היה ניתן להבין כי השופטת קיבלה אי אילו מטענות העובדים: "בית הדין לעבודה החליט בדבר הפעלת סידור העבודה החדש ואישר את מימושו לאלתר. כבוד השופטת אסנת רובוביץ החליטה כי סידור העבודה החדש של נהגי הרכבות יופעל לאלתר. לפי ההחלטה תהיה יתירות של 12 נהגים בסידור המעודכן, אשר יישלחו להדרכות, מתווה לו הסכימה ההנהלה בדיון ביום שישי, הצעה לה סרבו ההסתדרות וועד העובדים". בתגובה הודיעה ההסתדרות: "לא פחות ממדהימה הודעת ההנהלה המסולפת על החלטת ביה"ד. בהחלטה כתוב שחור על גבי לבן שבקשת הוועד התקבלה באופן חלקי. לאור העובדה שהסידור החדש יאפשר עבודה תוך שמירה על בטיחות הנוסעים והנהגים, נהגי הקטר יעבדו לפיו בהתאם להחלטת בית הדין".

ברכבת קיימים סכסוכי עבודה נוספים שטרם יושבו, ובהודעת ההסתדרות הבהירו: "העיצומים אשר החלו היום באתרי הרכבת השונים ימשכו. מדובר בעיצומים שננקטים בעקבות 5 סכסוכי עבודה הקיימים ברכבת ואינם קשורים למשבר שהיה סביב סידורי העבודה של הנהגים. העיצומים שימשכו לא יפגעו בתנועת רכבות הנוסעים".

הצדדים אמורים לעדכן את בין הדין לגבי מצב המשא ומתן עד ה-10.3.19.

ברקע הסכסוכים – הפסדים מתגברים ברכבת ישראל

את הרבעון האחרון סיימה רכבת ישראל בהפסדים כבדים, חלקם בשל הוצאות חד פעמיות, אחרות בשל סבסוד פוחת לתחום המטענים. עם זאת, הרבעון הבא צפוי להביא לידי ביטוי כלכלי עמוק יותר את הכשלים בהפעלת הקו לירושלים, אשר מספר הנוסעים בו מוגבל, והפעלתו חייבה הפחתת מספר הרכבות היומיות בציר מסילת החוף ב-20 נסיעות, אשר רק 4 מהן הוחזרו. במסילת החוף העומסים בקרונות התגברו, אך לא במידה שמפצה על ביטול 16 נסיעות.

הסדרי הסבסוד של רכבת ישראל ממשרד התחבורה מבוססים על היקף הנסועה ברכבת. הפחתת הנסיעות לא הובילה להפחתת הוצאות, אך הקטינה את ההכנסות. במקביל, ברכבת פעילים מספר סכסוכי עבודה הנוגעים לשלל נושאים כמו ניוד גבוה של עובדים בין תחנות שונות. הרכבת כבר הודיעה על כוונתה לפטר מספר עובדים ארעיים, וצמצום העסקת מאבטחים – פעולה הגורמת להיווצרות תורים ארוכים בכניסה לרכבות בשעות העומס. נדמה, כי הלחץ משר התחבורה לפתוח את הקו החדש מירושלים לנתב"ג, בעוד לרכבת יש מחסור בציוד נייד, הכניסה אותה לסד של הפסדים כלכליים שאין מהם כרגע שום מוצא ברור.

שחר איילון, מנכ"ל הרכבת, התבטא מספר פעמים בתקשורת, וקרא לנוסעים לנסוע ברכבת בשעות השפל, שם הקרונות ריקים למחצה. קריאה מאין זו, שלא עונה בקנה אחד עם נורמות שוק העבודה בישראל, מבטאת כנראה יאוש מהמצב הקשה אליו רכבת ישראל נקלעה, גם בשל אילוצים שנכפו עליה מבחוץ.