דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום רביעי כ"ד באייר תשפ"ב 25.05.22
23°תל אביב
  • 22°ירושלים
  • 23°תל אביב
  • 20°חיפה
  • 22°אשדוד
  • 20°באר שבע
  • 28°אילת
  • 22°טבריה
  • 18°צפת
  • 24°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
תמר

תנו גז / נובל אנרג'י תשלם על פליטת רעלים מאסדת 'תמר' הגבוהה פי 5 מהצפי השנתי?

עמותת 'צלול' הגישה בתחילת השבוע עתירה מנהלית למשרד לאיכות הסביבה | נוכח הנתונים המדאיגים, פליטה של 1,200 טון תרכובות אורגניות נדיפות נכון ל-2016, וחרף הטענה שהאסדה אינה בשטח השיפוט הישראלי, דורשים ב'צלול' 100 מליון ש"ח, ורגולציה

אסדות קידוח במאגר תמר (צילום: משה שי / פלאש 90).
ארז רביב
ארז רביב
כתב
צרו קשר עם המערכת:

עמותת 'צלול' תובעת מהמשרד להגנת הסביבה לאכוף את חוק אוויר נקי על מאגר 'תמר', ולקנוס את בעליו ב-100 מליון ש"ח בגין פליטת מזהמים חריגה לאוויר. בעבר טענו במשרד כי אסדת 'תמר' אינה נדרשת באכיפה, בשל מיקומה מחוץ למים הטריטוריאליים של ישראל. אולם, חוות דעת משפטית מטעם המשנה ליועמ"ש דאז אבי ליכט, הגורסת כי החוק הישראלי חל על קרקעית הים ועל פניו גם במרחק 23 קילומטרים, קיימת כבר משנת 2013.

עמותת "צלול" הודיעה אתמול (ראשון) על הגשת עתירה מנהלית כנגד המשרד להגנת הסביבה, ראש אגף איכות אוויר במשרד וחברת נובל אנרג'י, מפעילת אסדת 'תמר'. העתירה, שהוגשה בידי עורכי הדין חיה ארז, חגי קלעי ואוהד רוזן, מבקשת מתן צו על תנאי שיחייב את המשרד לאכוף על נובל אנרג'י את הוראות חוק אוויר נקי משנת 2008.

פליטת חומרים מוכרים או חשודים כמסרטנים מאסדות הגז הטבע שבמרחב הימי והשפעתן אינה מגיעה לחוף (מתוך עתירת ארגון צלול)

לפי העתירה, פליטות המזהמים מהאסדה גבוהות בהרבה מהתכנון, והיא פועלת ללא היתר פליטה: "כדי לסבר את האוזן, מדובר בכמות פליטות העולה על סך כל הפליטות של תרכובות אורגניות הנדיפות ללא מתאן ממפרץ חיפה". וכן, "לדוגמה, בעוד, שהצפי לפליטות של תרכובות אורגניות נדיפות מהאסדה בין השנים 2044-2014 עמד על 260 טון/שנה בלבד, הדיווח לשנת 2016 עמד על 1,200 טון/שנה."

עוד מציינת העתירה כי באסדת 'תמר' אין כלל דיגומים של פליטות, אלא הערכות בלבד, שמבוססות רק על חישובים שעורכת נובל אנרג'י, בשל התקנת ארובות לא תקניות, שלא מאפשרות דיגום מדוייק.

'צלול' מציעה כסעד חלופי את עצמה כמפקחת וכזו שתוכל להטיל עיצומים על נובל אנרג'י, כך ש-7.5% מסכום העיצומים ילך לקופת העמותה, ו92.5% לקופת המדינה. לטענת העמותה –  "בגין פעילותה ללא היתר פליטה, רשאי המשרד לאיכות הסביבה, בכפוף לשימוע, להטיל על החברה עיצומים בהיקף של קרוב ל-100 מיליון ₪".

האם המזהם ישלם?

לפי טענות המשרד להגנת הסביבה, הפליטות הרבות מאסדת 'תמר' לא השפיעו השפעה של ממש על איכות האוויר בשטח ישראל. ב'צלול' מטילים בכך ספק, וטוענים כי לכל הפחות העובדים של גבי האסדה חשופים להיקפי פליטות גבוהים, ומצב זה לבדו מצדיק נקיטת אמצעי אכיפה. עוד טוענים בעמותה לאפליה באכיפה: "המשיבים 1-2 כן מפעילים אמצעי אכיפה, לרבות הטלת עיצומים ואף נקיטה בהליכים פליליים, נגד מפרים אחרים, קטנים יותר. הפעלת אמצעי אכיפה נגד חלק מהמפרים, ואי הפעלתם של אחרים, ללא כל הצדקה או הנמקה, עומדת בניגוד לחובתה של הרשות המנהלית לפעול בשוויון", עוד נכתב בעתירה. "באשר לשלב הראשון של בחינת הסבירות, משלא ניתן כל מענה על ידי המשיבים 1-2 ממילא, אין העותרת יודעת בשלב זה האם התקיים הליך מנהלי כלשהו, לא כל שכן הליך מנהלי תקין, ולאחר שתתקבל תשובת המשיבים בעניין זה, שומרת לעצמה העותרת את הזכות להשיב לדברים".

פליטת NMVOC מאסדות הגז הטבע שבמרחב הימי והשפעתן אינה מגיעה לחוף (מתוך עתירת ארגון צלול)

האם חוק אוויר נקי חל במרחק 23 ק"מ מהחוף?

מאגר 'תמר', ממקום מחוץ למים הטריטוריאליים של ישראל, בקצה מדף היבשת במרחק 23 ק"מ מהחוף, בתוך האזורים הימיים המכונים לעתים 'המים הכלכליים' של ישראל. בעמותה מצטטים את חוות הדעת של המשנה ליועמ"ש אבי ליכט בשנת 2013: "עמדה המשפטית אותה נבסס בחוות דעת זו היא כי הרגולציה הישראלית על תחום הגז והנפט, דיני הגנת הסביבה והחוקים הפיסקאליים של מדינת ישראל, חלים באזורים הימיים. דינים אלה חלים הן על קרקע הים ותת-הקרקע על המתקנים המיועדים לחיפוש אוצרות הטבע והפקתם מקרקע הים וכן על כל פעילות המיועדת לקידום הפקת אוצרות הטבע מקרקע הים".

תמיכה נוספת בעמדה זו מובאת בעתירה כך: " עמדה המדינה, כי חוק אוויר נקי חל על אסדת תמר, עולה מעצם העובדה שלאחר שנים של הפרת החוק, מונחת על שולחן הממונה בימים אלו בקשה של נובל אנרג'י להיתר פליטה לאסדת תמר". בעמותה תובעים לא רק להסדיר לעתיד היתר פליטה עם אכיפה, אלא לאכוף את החוק על הפליטות שכבר נעשו בעבר ונעשות בהווה. רק ב-2016 נדרשה נובל אנרג'י להכין תכנית להפחתת הפליטות, אשר אמורה להיות מיושמת במהלך שנת 2019. לפי העתירה, ב-19.2.10 נערכה פגישה בין עובדים מאגף איכות אוויר ושינוי אקלים, לרבות מנהל האגף, מר צור גלין, שנכח בחלקה הראשון של הפגישה, ונציגי 'צלול'. במהלך הפגישה הוסבר על-ידי אנשי האגף כי הסיבה לאיחור של כמעט שנתיים בהגשת בקשה להיתר פליטה על-ידי נובל אנרג'י הוא תוצאה של חילוקי דעות בין מר גלין ובין נובל אנרג'י לגבי תחולת חוק אויר נקי על אסדות גז."

המשרד מואשם בכך שהוא "שבוי" בידי בעלי המאגר

העתירה מבקשת לשפוט את התנהגות המשרד להגנת הסביבה, כגוף ("המאסדר") שנתון במצב של שבי רגולטורי בידי בעלי מאגר "תמר" ("המפוקח"): "במקרה הנוכחי המאסדר מפקח בפועל על מפוקח אחד מרכזי; מלוא המידע המועבר למאסדר, הן ביחס לאפשרויות להפחית את פלטת המזהמים והן ביחס להיקפי הפליטה בפועל, מועבר מהמאסדר; המפוקח העביר בעבר מידע לא נכון ולא מדויק; למפוקח השפעה משקית משמעותית כמו גם כוח פוליטי והון ניכר; ישנה תחלופה לא מבוטלת בין מי שעוסקים בעניינו של המפוקח במאסדר לבין עובדי המפוקח ולקידום האינטרסים של המאסדר פועלים נציגים רבים, במישור המקצועי, התקשורתי והפוליטי". למרות הנטען, העמותה לא סיפקה דוגמה לאדם שעסק בפיקוח על נובל אנרג'י, שעבר לעבוד בעבורה.

השלכות לגבי מאגר לוויתן ?

המיקום של מאגר לוויתן, המוקם כ-10 ק"מ מהחוף בלבד, ממקם אותו בתוך המים הריבוניים של ישראל, וברור לכל כי כלל חוקי המדינה חלים עליו בכל תרחיש שהוא. עמדת המשרד להגנת הסביבה בנושא היא ש"בניגוד לאסדת 'תמר' שהוקמה ללא הליך תכנון מוסדר וללא הנחיה סביבתית בשלבים הרלוונטיים, מכיוון שהוקמה מחוץ למים הטריטוריאליים של ישראל, אסדת לווייתן, מוקמת כתוכנית מסודרת החל משלב תוכנית המתאר הארצית המפורטת דרך היתרי הבנייה הניתנים מכוחה והיתרי המשרד להגנת הסביבה".

תגובות

תגובת המשרד להגנת הסביבה: "הנושא מצוי בהליך משפטי, ותגובת המשרד תינתן במסגרת הליך זה".

משותפות "תמר" לא התקבלה תגובה עד מועד פרסום הכתבה.

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!