באופן מפתיע, דווקא גרמניה היא זו שמובילה את מדינות אירופה בהרחבה תקציבית כדי להתמודד עם ההאטה הכלכלית בגוש היורו. לאחרונה חשף שר האוצר הגרמני אולך שולץ תכנית השקעות בשווי 150 מיליארד יורו, למימון תכניות פיתוח תשתיות, בניית דיור ציבורי ומימון יוזמות היי טק, בהשקעות שיתפרסו על פני ארבע שנים. במקביל, המדינה מרחיבה את הקצבאות, ומעניקה יותר כסף בתכניות הרווחה שלה. מדוע גרמניה, המדינה שידועה כמי שהחילה משטר של קצוצים תקציביים על כלל האיחוד האירופי, פותחת את הארנק?
הסיבה היא ההאטה הכלכלית שפוגעת גם באירופה, ובאופן ספציפי בגרמניה בחודשים האחרונים. הבנק האירופי המרכזי עידכן לפני מספר שבועות כלפי מטה את התחזית לצמיחה בגרמניה מ-1.8% ל-1%. שר האוצר הגרמני, אולף שולץ, אמר שהוא "בטוח ביכולתם של העסקים הגרמניים ובעתידם", אבל אמר שיקדם סיוע של המדינה בהתמודדות עם הביקושים הנמוכים.
הביטוי "האטה" מתייחס לפעילות הכלכלית במדינה. כשמשק נמצא בהאטה, קצב הצמיחה שלו מאט, והוא עלול להיכנס למיתון (המצב ההפוך מצמיחה- הצטמצמות התוצר). מה שמביא להאטות במשק הוא הירידה בביקושים, או במילים אחרות- כשאנשים ועסקים קונים פחות. הסיבה היא שירידה בביקושים היא למעשה דרך אחרת לומר ירידה בהכנסות של עסקים במדינה, כי כשאין מי שרוצה לקנות ההכנסות יורדות. הסיבות לאותה ירידה בביקושים היא עניין שבו דנים כלכלנים, ויתכן שהוא נגרם על ידי חוסר הוודאות בנוגע לברקזיט.
ממשלת גרמניה תממן בעצמה "פיצוי" על אותה הירידה בביקושים באמצעות השקעה מאסיבית בתשתיות. למעשה, הכסף שתשקיע המדינה ילך ישירות לאזרחים (בדמות קצבאות גבוהות יותר) ולעסקים שיבצעו את העבודות שתזמין הממשלה. כך, העסקים יוכלו להימנע מירידה דרסטית בהכנסות, וימשיכו להעסיק את עובדיהם. אזרחי גרמניה מצידם יוכלו להמשיך ולצרוך, ואולי אפילו להגדיל את היקף הצריכה שלהם, ובכך יביאו לעלייה נוספת ברווחים על החברות, שירחיבו את עסקיהם, יעסיקו עוד עובדים והלאה.
מדובר בשינוי מדיניות, שמאז המשבר הכלכלי ב-2008 ממוקדת בקיצוצים תקציביים כואבים והורדת רמות ההוצאה, בהתאם לאידאולוגיה הגרמנית המפורסמת. ההרחבה תתבצע על אף שמרבית המדינות כרגע כלל לא עומדות ביעדי הסכם 'מאסטריכט' שמגביל את רמות החוב של מדינות החברות באיחוד ל-60% ואת רמות הגרעון ל-3% על פי חוק. גרמניה לדוגמא מחזיקה ברמות חוב של 64%, ובצרפת רמות החוב עומדות על 97%.
ובכל זאת, לא מדובר במהלך פוליטי פשוט. הממשלה הגרמנית עסוקה כבר שנים בלהציג את עצמה כבעלת "אחריות תקציבית", שמתבטאת בהימנעות עקרונית מהגדלת ההוצאה הציבורית. שר האוצר הקודם של גרמניה, וולפגנג שויבלה, אפילו נתן שם למדיניות הכלכלית הרצויה מבחינת גרמניה- "אפס שחור", שעיקרו הורדת הגירעון הממשלתי לאפס.
לאור ההאטה במשק הגרמני, נראה שאותם פוליטיקאים לא ששים להגביר את ההשקעה. משרד הכלכלה הגרמני הודיע תחילה כי בכוונתו לקדם חבילת תמרוץ של 10 מיליארד יורו, במטרה למנוע מיתון שיכלול סבסוד השקעות להתרחבות של עסקים, ועבודות יזומות של הממשלה. עם זאת שר האוצר הגרמני אולף שולץ רמז שבמטרה לאפשר את הרחבת התקציב משרד האוצר יתכן כי משרדו יאלץ לוותר על השאיפה להגיע לתקציב מאוזן, כלומר לגירעון אפס. מאז כהונתו של שר האוצר לשעבר וולפגנג שויבלה, מכוונות ממשלות גרמניה למדיניות כלכלית שבמרכזה הניסיון לאפס את הגירעון באמצעות קיצוצים תקציביים חדים. מאז התרחבו התכניות והפכו ל-150 מיליארד יורו.
יש לציין שגרמניה הייתה אחת המבקרות הקשות ביותר של איטליה, כשזו ניסתה לאחרונה להרחיב את ההוצאה הממשלתית כדי לממן הגדלת קצבאות בעצמה. איטליה נכנסה כבר מספר פעמים למיתון מאז שנת 2008, והיא סובלת מרמת ביקושים נמוכים במיוחד. עם זאת, גרמניה הייתה מובילת ההתנגדות למהלך של הממשלה החדשה לממן הרחבת קצבאות. גם ביוון החיל האיחוד האירופי בהובלת גרמניה משטר צנע קשה וכואב.
עם זאת, כשמדובר בגרמניה הסיפור שונה לחלוטין. גרמניה היא, אחרי הכל, המדינה החזקה ביותר באירופה, ובעלת הכלכלה הגדולה ביותר ביבשת. למעשה, גרמניה מכתיבה במידה רבה את ההחלטות הכלכליות שמקבלות המדינות השותפות באיחוד האירופי, או לפחות משפיעה עליהם בצורה ניכרת. עם זאת, על גרמניה אין מי שיאיים, ולא ניתן לגרום לה לבצע מדיניות פיסקלית מצמצמת כשהכלכלה שלה עצמה בסכנה.
דבר זה נכון במיוחד כשמדובר בסכנה לתעשייה הגרמנית. גרמניה היא אחת המדינות המערביות בעלות המגזר התעשייתי הרחב ביותר, והיא אחת היצואניות המרכזיות למדינות המערב. בעוד שהאטה כלכלית עשויה לשרת את האינטרס של חלק מבעלי ההון, ובייחוד אלו שעוסקים בהלוואת כספים שערכם עולה בזמן מחסור, לענפי התעשייה יש אינטרס ברור למנוע האטה כלכלית. הסיבה היא שמי שמייצר מוצרים זקוק למי שיקנה ממנו את אותם המוצרים כדי להרוויח. לכן, סביר להניח שהמגזר התעשייתי בגרמניה מוכן לקבל את אידאולוגיית הקיצוצים החריפה של הממשלה כל עוד הדבר לא יפגע בהם. עם זאת, כשמופיעים סימנים של האטה, מה שהיה בעבר עיקרון קדוש מושלך הצידה כדי לא לפגוע בכוחה, מעמדה ורווחיותה של התעשייה הגרמנית.
למדינות אירופה אין סיבה להתלונן. גרמניה היא ה"קטר" של אירופה, ומאמציה של הממשלה למנוע מיתון בה היא לטובת כלל מדינות האיחוד. במידה וגרמניה תיכנס למשבר כלכלי היא תפסיק את ייבוא המוצרים מהמדינות השכנות, דבר שיפגע במשקים הרעועים גם ככה של חלק ניכר מהם. אפשר רק לברך על צעדי ההרחבה של הממשלה הגרמנית, אבל ראוי לשאול- אם לגרמניה מותר, למה לנו, ולכל שאר אירופה, אסור?
