חברת האשראי ישראכרט תונפק בבורסה בתל אביב, זאת לאחר שלא נמצא רוכש שיקנה את החברה בשלמותה ובעקבות חוק שטרום שקבע כי יש להפריד את חברות כרטיסי האשראי מהבנקים. כזכור, חברת לאומי קארד, שהופרדה מבנק לאומי תחת הוראות החוק, נרכשה במלואה לפני כשבועיים על ידי קרן השקעות אמריקאית.

"הבטחנו וקיימנו תחרות במערכת הבנקאית, היום הוא ציון דרך בכלכלת ישראל שבו הכוח עובר, אחרי עשרות שנים, לצרכנים", אמר שר האוצר משה כחלון על ההנפקה. לדבריו, "מדובר באחד הצעדים המשמעותיים בכלכלת ישראל בשנים האחרונות. זהו עוד צעד ענק בהגדלת התחרות בבנקאות. במשך שנים רק דיברו על תחרות בבנקים, אך פחדו לגעת בזה. אנחנו עשינו את זה. אנחנו תעודת הביטוח של הציבור בישראל".

שר האוצר משה כחלון. (פלאש90)

אם אכן ימצאו מספיק רוכשים בבורסה הישראלית, יושלם המהלך המרכזי של חוק שטרום- הפרדת חברות כרטיסי האשראי מהבנקים. חוק שטרום קבע ב-2016 כי יש להפריד את חברות כרטיסי האשראי מהבנקים כדי ליצור תחרות נוספת על האשראי הצרכני והעסקי. על פי הטענה שעומדת בבסיס החוק, הדבר יביא לירידה בריביות בישראל.

שר האוצר התייחס לטענה זו ואמר כי הנפקת חברת ישראכרט בבורסה יחד עם מכירת לאומי קארד לקרן ורבורג פינקוס האמריקאית תביא לירידה בריביות הצרכנים בישראל. "הפרדת כרטיסי האשראי הוא אחד האירועים המכוננים בכלכלת ישראל בשנים האחרונות. זהו שלב ראשון וחשוב בפתיחת שוק הבנקאות לתחרות. המרוויחים העיקריים יהיו העסקים הקטנים והבינוניים, יחד עם כל ציבור הצרכנים", אמר היום כחלון.

עם זאת, יש להדגיש כי מדובר בתקווה ולא בוודאות. על פי הטענה, הגברת התחרות השוק האשראי – שמתבטאת בהכנסת יותר ויותר שחקנים לשוק החוץ בנקאי – תביא לתחרות על מתן האשראי ולכן לירידה בריבית. אלא שלא קיימת כל הוכחה מחקרית לאותה ירידה בריביות ל"עסקים הקטנים והבינוניים" כפי שטוען כחלון, ולמעשה לא קיימת דוגמה של מדינה בעולם שבה הגברת התחרות השוק הבנקאות הביאה לתוצאה הזו.

מדובר בהנחה שעומדת ביסוד כל מהלכי הגברת התחרות במטרה להוריד מחירים, אלא שמקרה זה היא מוצגת כאמת מוחלטת. הגברת התחרות עשויה להביא למצב שבו ישתלם לבנקים להוריד את הריביות על האשראי, אבל מדובר רק בתרחיש אפשרי אחד, ואין כל הבטחה שאכן יתממש. למעשה, לא קיימות הוכחות כלשהן לכך שהגברת התחרות בשוק האשראי מובילה לירידה בריביות, ומדובר במקרה של קבלת הטענה הפשוטה ש"כמה שיותר תחרות יותר טוב".

יש לציין כי על אף הריכוזיות היחסית של שוק הבנקאות בישראל, הריביות הצרכניות בה נמוכות ביחס למדינות אחרות. על פי בנק ישראל, האשראי לעסקים הקטנים בישראל הוא נמוך מהממוצע במדינות עם מדינות ריבית דומה לזו של ישראל. בשנת 2015 עמדה הריבית הממוצעת לעסקים קטנים בישראל על 3.1%, כאשר הממוצע עמד על 3.2%. בנוסף, חלק נכבד המדינות בהן האשראי זול יותר עומדים על ממוצע נמוך רק במעט מישראל. כך, בחמש המדינות הבאות אחרי ישראל ממוצע הריבית הוא 3%-2.9%.

כאמור, אין כל הוכחה שפתיחת שוק הבנקאות לתחרות מביאה איתה הורדה משמעות בריבית הממוצעת לצרכן או לעסקים הקטנים. ישראל היא, במובן הזה, חוד החנית של הגברת התחרותיות בשוק האשראי. באף מדינה אחרת בעולם מהלך כזה לא נעשה, ולמעשה מדובר בניסוי שנערך על הציבור הישראלי.

זמין יותר, לאו דווקא זול יותר

הכנסת שחקנים חוץ בנקאיים נוספים אכן הביאה לעלייה בהיצע האשראי החוץ בנקאי בשנים האחרונות, אבל לא מדובר בהכרח בהוזלת האשראי אלא בהגברת זמינותו. בשנים האחרונות אכן נהיה קל יותר לקחת הלוואות מאותם גורמים בשוק החוץ בנקאי, אבל קיים החשש שהבנקים ונותני האשראי החוץ בנקאי יחלקו ביניהם את הלקוחות, כשהבנקים יתמקדו בלקוחות סולידיים יותר, והמערכת החוץ בנקאית תעניק הלוואות בסיכון גבוה. כך, לפי החשש, עלול להיווצר מצב של "דחיפת" אשראי ללקוחות שלא היו מסוגלים לקבל הלוואה עד כה בבנקים בגלל מצבם הכלכלי. עם זאת, אין כלל הבטחה שדבר זה יביא לירידה בריבית על אותן ההלוואות.

מכונת סליקה לאשראי (צילום אילוסטרציה: יונתן זינדל / פלאש 90)

לחלופין, הגברת התחרות בשוק הבנקאי עלול דווקא לגרום לבנקים "להתרחב" לתחומים בהם לא נתנו אשראי עד היום. הכוונה היא לאנשים שנראו כ"מסוכנים" מדי, שהבנקים סירבו עד כה להעניק להם אשראי. אנשים אלו עלולים למצוא את עצמם במצב שבו הבנקים, נואשים ללקוחות, "דוחפים" להם אשראי שאין להם סיכוי להחזיר. דבר זה עלול לקרות גם באוכלוסיות שלא נחשבו סיכוניות עד כה, שיזכו לשיווק אשראי אגרסיבי הרבה יותר, ועלולים למצוא את עצמם מגדילים משמעותית את החובות שלהם.

כל אלו, מלבד הסכנות שהם מביאים למשפחות שעלולות למצוא את עצמן בחובות עמוקים עוד יותר, עלולים להוות סכנה יציבותית לשוק האשראי, ולכן למשק הישראלי כולו. החשש הוא שבניסיון להגדיל את הרווחים לאור התחרות, הבנקים יכנסו לעסקים מסוכנים יותר ויותר, ועלולים למצוא את עצמם ללא יכולת לעמוד בהתחייבויותיהם. לא סתם התנה בנק ישראל את תמיכתו במהלכים בכך שתוקם וועדה ליציבות שתכיל נציגים מכל המגזרים בשוק האשראי, ותהיה בעלת סמכויות פיקוח על כל השחקנים השונים בשוק האשראי.