"הילדים באים אלי ומספרים בשמחה שהם הזמינו את הילדים לשחק איתם כדורגל, אני אוהב את הטבעיות הזו, שהם לא מרגישים שהם עושים איזשהי טובה למישהו. התקשורת פה מצליחה להיות שיוויונית, ויש הפרייה הדדית בין הקבוצות", מספרת ל'דבר ראשון' חמדה פלדהיים. פלדהיים היא מחנכת בבית הספר היסודי האזורי ברויאר (שלא לבלבל עם בית ספר בויאר בירושלים), המקיים בתוכו התנסות חינוכית ייחודית, כנראה מהיחידות כדוגמתה בנוף הארץ, של שילוב תלמידים מהחינוך הרגיל והחינוך המיוחד.

בשנים האחרונות עלה נושא החינוך המשלב לכותרות ורוב הציבור זכה, גם אם לזמן קצר, לפגוש נושא הנמצא רחוק מתחום הסיקור השגרתי – המאבק של הורים לילדים אשר נשלחו לחינוך המיוחד לאפשר לילדיהם אלטרנטיבה חינוכית אחרת. חזון החינוך המשלב קורם עור וגידים בקצב איטי מאוד, עם לא מעטים קשיים הן מצד הרשויות והן מצד הסביבה שאינה ששה לבוא לקראת הילדים.

שילוב בבית ספר ברויאר (צילום: דוד טברסקי)

הפעילות של בית הספר ברויאר, הממוקם בישוב יד בנימין במועצה האזורית נחל שורק, מנסה לייצר מרחב משותף עם התייחסות ייחודית לכל צורך חינוכי ומבקשת לשנות את האופן בו אנחנו תופסים את החינוך המשלב. בבית הספר היסודי חטיבה צעירה ובוגרת, כאשר לכל חטיבה יש מנהלת ומנהל משל עצמה. בלב המתחם החינוכי של בית ספר ברויאר נמצא 'לב ברויאר', בו לומדים תלמידי החינוך המיוחד עם מנהלת ייחודית, אך המרחב החינוכי כולו משותף והתלמידים משחקים באותם המרחבים, וזה עוד לא הכל.

"בית ספר ברויאר הוקם בשביל לטפל נקודתית בבעיות של כל ילד וילד על שלל קשת התסמונות מבעיות קשב וריכוז עד ADHD", מספר דוד ווצלר מהצוות החינוכי של בית הספר. "לילדים האלו יש 'כאילו' בית ספר משלהם בתוך בית הספר הקיים. בסופו של דבר התלמידים ביחד באותו המקום, נפגשים ביחד כל הזמן ועל זה יש להם סביבת למידה ייחודית ומותאמת להם. מטרתנו היא ליצור מרחב חינוכי שייתן דרך הלימוד והמפגש חשק ורצון לילדים ללמוד ולהצליח, גם אם יש להם בעיות כאלו או אחרות".

בית ספר בתוך בית ספר

בלב בית הספר הקימו המחנכות בית קפה, אותו מתפעלים תלמידי לב ברויאר. התלמידים מכינים מנות; שייקים מגוונים, פיצה, טוסטים וסלטים, ומגישים אותם לילדים מכל בית הספר. "בבית הקפה יש חלוקת עבודה, מי מפעיל את המקום ולמי מגישים, והיא מתחלקת באופן שווה בין התלמידים השונים", מספר ואלצר. "חוץ מלאפשר לילדים להתנסות בבישול, בית הקפה הוקם במטרה ללמד חשיבה מתמטית. לילדי החינוך המיוחד קשה להבין איך עובדים שברים, ופה יש הזדמנות גם ללמוד אותם באופן אחר וגם לאפשר לילדים הבוגרים יותר ללמוד וללוות תלמידים אחרים. ילדים לומדים להתמקח, מה זה רכש ועוד שלל נושאים, והכל מובנה בתור מערך הלימוד".

שילוב בבית ספר ברויאר (צילום: דוד טברסקי)

"יש לנו שילובים וחיבורים בכמה מעגלים" מספרת רחל סילבר, מנהלת 'לב ברויאר' מזה מספר שנים, "אתה יכול לפגוש ילדים שקשה להם תקשורתית שמשחקים באופן ספונטני עם ילדים מהחינוך הרגיל. יש לנו קבוצות של ילדים בתיווך, שבהן קלינאיות תקשורת או המורות בהפסקות הפעילות יוצרות קשר בין הילדים – זו המתנה הכי גדולה שאנחנו יכולים לתת לילדים בשלב הזה, בעצם זה שאנחנו נמצאים פה בקמפוס הזה.

"יש תהליך חינוכי מתמשך בין המורים של שני בתי הספר, אנחנו מייצרים מערך של עבודה ביחד, כאשר הרעיון שמנחה אותנו זה השילוב יהיה מובנה והדדי" ממשיכה סילבר. "לא אנחנו (החינוך המיוחד ד.ט) שצריכים אותם כדי לשלב הילדים שלנו בפנים כמו שקורה בדרך כלל בכיתות הקטנות, יש לנו את המשאבים שמאפשרים לנו את השילוב הזה. לדוגמא: אם תלמיד שלנו נכנס לכיתה, ואנחנו יודעים שהוא מסוגל במתמטיקה הוא יכול להכנס ללמוד בבית ספר הרגיל, מצד שני תלמידים מתקשים בכיתה רגילה יכולים להגיע אלינו. תלמידים שיותר מתקשים בחינוך הרגיל יכולים לבוא אלינו לשיעורי חקלאות ושיעורי אפייה, שיעורי ספורט אתגרי ועוד. יש פה בעצם מעגל כזה של פעילות, ומה שקורה זה בגלל מחויבות ומכוונות מאוד עמוקה של הצוותים המחנכים בשני בתי הספר, ובעתיד אנחנו מקווים עוד יותר להעמיק ולחבר."

צריך משאבים

צוות המחנכים מזכיר הרבה פעמים את עניין המשאבים כמפתח להצלחת השילוב, והדברים ניכרים היטב בעין. המועצה האזורית נחל שורק השקיע מיליוני שקלים באופן מכוון בהקמתו ויצירתו של בית הספר, בין אם מדובר במרחבי המשחק המשותפים, פארק אתגרי, בית הקפה, המרחב הלימודי הרחב שיודע להתאים את עצמו לפעילויות השונות ובתאם – להתאים את עצמו לצרכים החינוכיים השונים. לידיעת שר החינוך הבא: שילוב טוב שווה השקעה כספית. אין דרך לעקוף את זה.

"הפארק האתגרי הוא מקום למידה של מיומנויות חברתיות, העלאת דימוי עצמי, התחברות לפן הרגשי יותר – וזאת בנוסף ללמידה הספורטיבית והמוטוריקה", מספרת סילבר, בחוץ מסביב לפארק ובתוכו משחקים ילדים, במבט מן הצד אי אפשר להבחין כלל בכך שיש פה תלמידים, ממה שאנו מכירים כ 'סוגי חינוך שונים'".

"דבר שמאוד חשוב בתהליך השילוב עם הילדים הוא הרפלקציה. מדובר בשיח אתגרי שאנחנו מנהלים אחרי כל שלב עם הילדים האלו: מה עזר לי? איך זה יכול לעזור לי בפעם הבאה? מה הכוחות שעוזרים לי להגיע להצלחות, מה הדברים שמקשים עלי? וכו וכו. לכל ילד יש אלבום משלו שבו הוא מציין את הכוחות שלו: טוב לעבוד בזוג? בקבוצה? איפה אני צריך את הלבד והשקט? איפה יותר נוח וכיף לעבוד? כל זה ציר שמלווה את התלמידים לאורך השיח והלימוד"

שילוב בבית ספר ברויאר (צילום: דוד טברסקי)

"זכות להיות מורה משלבת"

אני שואל את סילבר למה לדעתה רוב המערכות החינוכיות נמנעות מליצור מערך כזה של שילוב, "למורים בחינוך הרגיל יש לחץ של הספקים, מיצבים פיקוח וכו' ובתוך זה קשה להם להיות מכוונים לשילוב מצוין אבל אם נאמין ששילוב זה עניין של Win Win והרווח כאן הוא של כלל התלמידים, זה דבר שדורש אמירה מלמעלה, שזה יהיה עניין מערכתי. אצלנו זה מגיע מראש המועצה והמפקחים ומשם למנהלים ולמורים, נכון יש מורים שקשה להם עם העניין הזה אבל רוב המורים מבינים שהצלחת השילוב זה רווח שלהם, לא פחות מאיך שזה אצלנו"

אני שואל את סילבר איזה קשיים לדעתה הילדים מהמפגש הצפוף אחד עם השני ומקבל תשובה לא שגרתית, "אין הרבה קשיים, לרוב זה ממש זורם. יש ילדים שזורקים מילים ואומרים דברים מעליבים, ושם צריכה להיות ההתערבות מהמקום החינוכי, אבל לרוב הילדים באופן טבעי נפגשים אחד עם השני, זה הסטיגמות שלנו שמפריעות לנו לראות את זה ככה. יש המון הזדמנויות למפגשים משותפים, ורואים את ההשתלבות בעיניים, ילדים הולכים וקוראים לחברים שלהם מבית הספר האחר לשחק וליצור. הקושי הוא מול המבוגרים, אם זה כפי שציינתי בצוותים ואם זה הורים ששואלים בשביל מה צריך את זה ועוד. יש עוד עבודה".

"בכיתה רגילה עם 35 ילדים, גם אם יש להם סייעת וכל האמצעים, ילדים עם צרכים מיוחדים לעולם לא יקבלו את מה שהם צריכים לקבל כדי להתקדם ולהגיע", טוען אלי אסקוזידו, ראש המועצה האזורית נחל שורק, שרק השבוע זכתה בפרס חינוך ארצי. לאסקוזידו חלק משמעותי, הן בהשקעה הכספית והן בפיתוח בית הספר, "כל ילד יכול להגיע לאן שהוא רוצה והשמיים הם הגבול, רק אנחנו צריכים לתת להם את כל הכלים המתאימים ולטפל כמו שצריך".

"זו זכות מאוד גדולה להיות מורה משלבת", מספרת חמדה פלדהיים בחטיבה הצעירה של ברויאר ומשלבת בכיתתה תלמידים מלב ברויאר. "זה החינוך הכי טוב לילדים שלנו. הילדים רואים את ההתייחסות המכבדת והמקבלת את השונה, וזה הופך אותם להיות יותר רגישים לזולת, יותר מתחשבים – אני רואה בזה זכות מאוד גדולה"

"השילוב, שהוא המעבר ממרחב קטן ופרטני למרחב גדול של הרבה ילדים, הוא תהליך לא פשוט, גם במימד של המפגש עם בית ספר גדול, מה שקורה אצלנו, וגם כיתה גדולה. ללמוד להתחלק בדברים, במרחב, להיות במסגרת של כיתה ועוד – זה אתגר לתלמיד איך למצוא את עצמו בסביבה הגדולה, אבל זו טבילת אש לקראת העולם הגדול, כי הם התלמידים של החינוך המיוחד לרוב מאוד ממוקמים בתוך המסגרות הפרטיות שלהם, וברגע שחושפים אותם למסגרת רגילה – זה נותן להם כלים לעתיד".

"כשיצאנו למהלך לשילוב, סיפרתי לתלמידים בכיתה שלנו שכניסה לכיתה גדולה יכולה להיות טיפה מלחיצה לילד החדש, ושאני צריכה מתנדבים – ובלי שהכרחתי אף אחד רוב התלמידים בכיתה רצו להתנדב ולהיות שותפים. המפגש הראשון לא היה בכיתה אלא דווקא בבית קפה שאפשר לנו אווירה אחרת. התלמידים שלי מאוד שמחו ופרגנו לילד וגם הוא היה מאוד שמח, למעשה התארחנו אצלו כי בית הקפה שייך ללב ברויאר. הילדים הכינו ביחד כדורי שוקולד, ונוצרה אווירה בה המפגש המשחקי והמהנה הכין את הילדים להמשך המפגשים", מספרת פלדהיים. "מרגש אותי לראות את ההירתמות והאכפתיות – הילדים באים אלי ומספרים בשמחה שהם הזמינו את הילדים לשחק איתם כדוררגל, אני אוהב את הטבעיות הזו, שהם לא מרגישים שהם עושים איזשהי טובה למישהו. התקשורת פה מצליחה להיות שיוויונית, ויש הפרייה הדדית בין הקבוצות. וגם אנחנו המורים לומדים להכיר, לכבד להתחשב ולקבל – אני הרבה שנים מתעסק בתחום השילוב וממש רואים איך הילדים מפתחים רגישויות חדשות של סבלנות, הבלגה, קבלה וסליחה. זה יתרון מאוד גדול של זה".