משקי הבית המשיכו להגדיל את היקף ההלוואות שלהם, אבל בקצב הולך וקטן – כך עולה מדו"ח סטטיסטי של בנק ישראל שפורסם היום (חמישי). החובות של משקי הבית צמחו ב-5% בשנת 2018, כשמרבית העלייה בחוב נובעת מהלוואות לצורך דיור. כך, היקף המשכנתאות עלה בשנת 2018 ב-23 מיליארד ₪, לעומת ההלוואות שלא לדיור שעלו ב-3 מיליארד ₪.

קצב הגידול בחוב של משקי הבית התחיל לרדת בשנת 2015, והירידה נמשכה גם בשנת 2018. עם זאת, יש לציין שמדובר רק בקצב הגידול, ולא בגידול עצמו. במילים אחרות, משקי הבית בישראל המשיכו להגדיל את היקף ההלוואות, אבל בקצב מעט נמוך יותר מבשנים קודמות. מתוך החובות של משקי הבית, החובות למטרות שוטפות שאינם לדיור דווקא ירדו בשנת 2018, והמשכנתאות מהוות כשני שליש מכלל החובות של משקי הבית בישראל.

על פי הדו"ח משקי הבית הולכים ומגדילים את היקף החובות שהם נוטלים מגופים חוץ בנקאיים, על אף העובדה שהבנקים מהווים את המקור של 80% מסך החובות של משקי הבית. מבין הגופים החוץ בנקאיים משקי הבית בישראל חייבים לחברות כרטיסי האשראי כ-20 מיליארד ₪, ולקרנות הפנסיה וחברות הביטוח כ-15 מיליארד ₪.

ייסוף השקל

בכנס שערך בנק ישראל הבוקר ובו הוצג הדו"ח אמר הכלכלן יונתן כץ כי הוא צופה התחדשות של מגמת הייסוף של השקל מול מטבעות זרים. "אני מתקשה לראות מאיפה יבוא פיחות" הוא אמר, והצביע על פעילות גבוהה של תושבי חו"ל בשוק המטבע המקומי שמוביל לייסוף המטבע. בתחילת שנת 2018 חל ייסוף דרמטי בערך השקל, שהתמתן לאורך השנה, אבל הביא לפגיעה משמעותית ביצרנים הישראלים. עם זאת, מאז תחילת שנת 2019 חל ייסוף דרמטי נוסף בערך השקל.

הסיבה להתחזקות השקל מול מטבעות זרים בעקבות התגברות הפעילות של גורמים זרים בשוק המטבע הישראלי קשור בעלייה לביקוש לשקל. כץ הראה כי בעוד כלל הגורמים הישראלים דווקא מוכרים שקלים כדי לקנות מט"ח, תושבי חו"ל קנו כמויות גדולות של שקלים בשנת 2018. הדבר מעלה את ערך השקל בעקבות העלייה בביקושים אליו. התחזקות השקל מול מטבעות זרים פוגע ביצואנים הישראלים, כי הוא מוריד למעשה את רווחיות העסקאות בחו"ל, שמתבצעות במטבע זר.

בנק ישראל העריך בתחילת השבוע כי "במבט קדימה, ישנם גורמים התומכים בהתחדשות מגמת הייסוף בשקל מסוף 2019 והלאה, ובהם תחילת הפקת הגז הטבעי ממאגר לווייתן, ציפיות להתחלת צמצום פער הריביות בין ישראל לארה"ב וההיחלשות הצפויה בקצב הצמיחה של המדינות המפותחות. לא מן הנמנע שככל שהשוק יקדים להעריך שגורמי ייסוף אלה עומדים להתממש בעתיד, ההשפעה בכיוון של התחזקות השקל בשווקים תוקדם, כפי שייתכן שכבר בא לידי ביטוי בהתחזקות השקל מול סל המטבעות בכ-3% מראשית השנה".

משער דולר של כ-3.78 ₪ בתחילת השנה, התחזק השקל ושער הדולר עומד היום על 3.63. זאת בנוסף לעובדה שבנק ישראל הולך ומצמצם את פעילותו להפחתת ערך השקל. בשנת 2018 רכש בנק ישראל כ- 2 מיליארד דולר בלבד במטרה להביא לפיחות ערך השקל, לעומת רכישות של כ-14 מיליארד דולר בשנת 2017, בה התערב בנק ישראל באופן משמעותי בשוק המט"ח כדי להביא לפיחות. נגידת בנק ישראל לשעבר קרנית פלוג הודיע לקראת סוף כהונתה כי הבנק יפסיק לפעול בשוק המט"ח כדי להוריד את ערך השקל. עם זאת, באותה התקופה ערך השקל היה במגמת פיחות, אחרי ייסוף מתמשך מאז שנת 2015. כעת, כשנראה שהייסוף חזר, וההשקעות הזרות בישראל נמצאות במגמת עלייה, יתכן ובנק ישראל יצטרך לחזור ולהתערב בשוק כדי למנוע פגיעה ביצואנים הישראלים.