חובות משקי הבית ממשיכים לעלות אבל בקצב נמוך יותר, כך עולה מנתוני החובות של המגזר הפרטי שפרסם היום בנק ישראל. עם זאת, ההסתמכות על מקורות חוץ בנקאיים מזנקת, בעיקר בהלוואות שאינן לצרכיי דיור. על פי הנתונים, העלייה הכללית הגבוהה ברמות החוב של משקי הבית שאפיין את השנים האחרונות הולך ומתמתן, ומרבית הגידול בחוב נגרם כתוצאה מהלוואות לדיור.

כרטיסי אשראי. צילום: Mighty Travels, מתוך flickr.

בתוך כך ממשיך הגידול המשמעותי בהיקף ההלוואות שמקורן בגופים חוץ בנקאיים. מרבית העלייה בהלוואות שאינן לדיור נלקחו מגופים חוץ בנקאיים. למעשה, בשנת 2018 היקף ההלוואות שלא לצרכיי דיור מהבנקים דווקא ירד ב-0.9%. לעומת זאת, היקף ההלוואות שלא לצרכיי דיור מהגופים המוסדיים זינק ב-25% בשנה שעברה, והיקף ההלוואות מחברות כרטיסי האשראי עלה ב-7.5%. מדובר במגמה עקבית בשנים האחרונות, שבו הגופים החוץ בנקאיים מגדילים את היקף ההלוואות לציבור. חלקם של חברות כרטיסי האשראי צפוי לגדול באופן משמעותי בחודשים הקרובים, עם ניתוק חברות ישראכרט ולאומי קארד מהבנקים.

על פי הנתונים, בשנת 2018 גדלו החובות של משקי הבית בכ-5%. סך כל החובות של משקי הבית בישראל עומד על כ-557 מיליארד ₪, ומרביתו המוחלט מוחזק על ידי הבנקים. כ-65% מחובות של משקי הבית הם לטובת דיור בצורת משכנתאות, ו-35% למטרות אחרות וכוללות הלוואות ושימוש בכרטיס אשראי.

מרבית העלייה בחוב נובעת מהלוואות לצורך דיור. כך, היקף המשכנתאות עלה בשנת 2018 ב-23 מיליארד ₪, לעומת ההלוואות שלא לדיור שעלו ב-3 מיליארד ₪. מאז שנת 2016 הולך ופוחת קצב הגידול באשראי שאינו למטרות דיור, לעומת האשראי לדיור שקצב הגידול שלו ממשיך לעלות.

על פי הדו"ח משקי הבית הולכים ומגדילים את היקף החובות שהם נוטלים מגופים חוץ בנקאיים, על אף העובדה שהבנקים מהווים המקור של 80% מסך החובות של משקי הבית. מבין הגופים החוץ בנקאיים משקי הבית בישראל חייבים לחברות כרטיסי האשראי כ-20 מיליארד ₪, ולקרנות הפנסיה וחברות הביטוח כ-15 מיליארד.