שנים ארוכות שהצמיחה בישראל נמצאת בנסיגה, אבל נתוני הצמיחה בחודשים האחרונים (0.8% ברבעון הראשון של שנת 2016), כבר לא משאירים מקום לספק – הצמיחה לנפש בישראל היא שלילית. בתוך ים הדיונים על דרכי יציאה מהמיתון, נראה שיש אופציה שלא זוכה למספיק תשומת לב – השקעה ממשלתית בעסקים קטנים.

"יש פה פוטנציאל מאוד גדול שהמדינה לא משקיעה בו כמעט כלום", אומר יהודה טלמון, בעברו נשיא לה"ב – ארגון העצמאים בישראל. "כל האמירות הן יפות ברטוריקה, אבל לא מתורגמות לעשייה של ממש. הפוטנציאל הבלתי ממומש יכול להפוך למנוע צמיחה משמעותי. כשבודקים את הנתונים, המקורות היחידים שיש בהם גידול בתעסוקה זה בעסקים קטנים, ובאופן אבסורדי כל התמריצים לקליטת עובדים ניתנים רק לעסקים ולמפעלים גדולים."

מתוך דוח הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים במשרד הכלכלה והתעשייה.

ואכן, לפי דו"ח של הסוכנות לעסקים קטנים מינואר 2016 (המתייחס לנתוני שנת 2014), ישנם כחצי מליון עסקים בישראל (כולל אלו שאינם מעסיקים שכירים). 99.5% אחוזים מהעסקים בישראל אינם עסקים גדולים. עסקים קטנים ובינוניים אחראים ל-50% מהתעסוקה במגזר העסקי, אך ל-78% מהמשרות החדשות במשק. העסקים הקטנים דינמיים ביותר, הם נפתחים בקלות יחסית, וגם אם רבים מהם נסגרים תוך שנים ספורות ואינם יציבים ברמת העסק הבודד – הפיזור והגיוון שלהם מעניקים יציבות רבה למגזר העסקים הקטנים בהתסכלות כלל חברתית.

נתונים: דוח הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים במשרד הכלכלה והתעשייה. גרפיקה: דבר ראשון

הטבלה שלמעלה מדגימה את ההבדלים בין גודל העסקים לתרומתם לפריון. עסקים קטנים, שפועלים בסביבה תחרותית מאוד ומאופיינים דינמיות גדולה של פתיחה וסגירה של עסקים, מגיעים לרמות פריון נמוכות יחסית. לעומתם, עסקים גדולים, הפועלים בסביבה פחות תחרותית, משיגים פריון גבוה משמעותית. נתונים אלו מצביעים על הניגוד האפשרי בין מאמצי האוצר להגדלת התחרותיות כפי שמשתקף מתכניותיו לעומת המטרה המוצהרת של הגדלת הפריון.

חנות למוצרי עיצוב בת"א. ארכיון. צילום: מרים אלסטר \ פלאש 90

יהודה טלמון, מה עדיף לדעתך – מענק של מיליארד ש"ח לאינטל או מענק של מיליון ש"ח ל1,000 עסקים קטנים ?

"הדבר החשוב הוא לא לשים את כל הביצים בסל אחד. יש לך מיליארד? שים חצי פה וחצי שם. הכלכלה בנוייה משני עמודי תווך. האחד הוא לבנים במשקל טונה כל אחד והעמוד השני בנוי מהמון לבנים קטנות. שניהם צריכים תחזוקה. אם אתה מתחזק רק עמוד אחד, אז הכלכלה תקרוס בעמוד השני. מכיוון שלא מדובר בתקציבים ללא הגבלה, את התמריצים צריך לחלק בין הסקטורים. עסקים קטנים לעולם לא מאיימים, כמו אינטל, ש"אם לא תתנו לי מענקים, אני אעבור לאירלנד". כללי הפיזור מראים שחשוב לפזר סיכונים. לא אגיד שצריך מיליון ש"ח לעסק. אפילו אם מקצים 100,000-150,000 להרבה עסקים קטנים, הסיכוי לראות תשואה הוא הרבה יותר גבוה לעומת מפעל שמחר יקבל הצעה ממדינה אחרת להטבה מעט יותר גדולה והוא אומר לך: 'שלום על ישראל, לא סופר אותך ממטר'.

"חשוב לומר, וחלק מזה כבר קיים בתכניות של הסוכנות לסיוע לעסקים קטנים, שהרבה פעמים עסקים קטנים בנויים מאנשים עם המון כשרונות בתחום המקצועי שלהם ולא עם יכולות ניהוליות ולא עם יכולת לנצל חדשנות הטכנולוגית. לכן חשוב מאוד שהמדינה תשקיע ותממן את הקורסים של מתן כלים לניהול עסק באופן כללי, ניהול עסק באמצעות רשתות וכלי שיווק מודרניים באינטרנט ובפייסבוק בפרט."

"תחשוב שאם רק 25,000 היו זוכים בהטבות כאלו והם היו קולטים עובד אחד, יצרת ביום אחד 25,000 מקומות תעסוקה. יש הרבה מפעלים במדינה שיכולים לייצר 25,000 מקומות תעסוקה?"

– באילו דרכים נוספות המדינה יכולה לסייע לעסקים הקטנים?

"בזמנו, לה"ב הציעה לממשלה מודל שנקרא "אמץ עובד". עשינו חישוב מפורט על "חלף דמי אבטלה" שבו היו מסבסדים לעסק הקטן את הביטוח הלאומי ואת תשלומי מס ההכנסה. כך ניתן להעסיק עובד בשכר מינימום למשך 24 חודש רק על בסיס תשלומי דמי האבטלה, וזה לא היה עולה למדינה כסף."

"לא כולם נולדו עם כישורים ויכולות לעבוד באינטל ובטבע". יהודה טלמון. צילום: דבר ראשון

– כל עוד אותו עובד זכאי לדמי אבטלה בישראל.

"אם עובד זכאי לדמי אבטלה ל-6 חודשים, אפשר היה להמיר את זה בקופון זיכוי (לבעל העסק, א.ר.) בביטוח לאומי ובמס הכנסה למשך שנתיים. רוב הסיכויים שאותו עובד היה ממשיך לעבוד בעסק הזה גם בתנאים רגילים."

– כשנותנים מענק לפירמה גדולה, המשרות שמתקבלות הן בעלות שכר גבוה ותנאים טובים והעסקה לטווח ארוך. האם עסקים קטנים יכולים לעמוד בפרמטרים האלו? 

"לא כולם נולדו עם כישורים ויכולות לעבוד באינטל ובטבע. ראית את הדרישות שלהם? וגם אם יש אנשים שאלו המגבלות שלהם, אז עדיף שיהיה להם מקום תעסוקה מאשר שיהיו מובטלים או בהבטחת הכנסה. אם יש להם כישורים, בסופו של דבר העובדים יתקדמו או יפתחו עסקים קטנים משל עצמם. עסק משולב בחדשנות טכנולוגית יכול להעסיק 10 עובדים ולהשיג תפוקות שפעם השיגו עם 50."

"אפילו אם מקצים 100,000-150,000 להרבה עסקים קטנים, הסיכוי לראות תשואה הוא הרבה יותר גבוה לעומת מפעל שמחר יקבל הצעה ממדינה אחרת להטבה מעט יותר גדולה והוא אומר לך: 'שלום על ישראל, לא סופר אותך ממטר'."

– יש תופעה מתפתחת בישראל של עובדים עניים. האם ההצעה הזו לא תגדיל אותה?

"לא אמרתי שיישארו בשכר הנמוך. שכר מינימום זאת רק ההתחלה, לא נשארים בשכר מינימום. עובדים בתעשייה היום הם לא עובדים עניים. במגזר השירותים לא מדובר בעובדים עניים. יש עובדים עניים בשירות הציבורי ואולי בכל מיני מקצועות שאבד עליהם הכלח. תחשוב שאם רק 25,000 היו זוכים בהטבות כאלו והם היו קולטים עובד אחד, יצרת ביום אחד 25,000 מקומות תעסוקה. יש הרבה מפעלים במדינה שיכולים לייצר 25,000 מקומות תעסוקה? זה לא בא אחד על חשבון השני. צריך את שני הנדבכים של הכלכלה. תמיד ימשיכו להיות עסקים קטנים והממשלה צריכה לתחזק אותם ולאפשר את קיומם בכבוד."