דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שישי י"ט באדר ב' תשפ"ד 29.03.24
23.2°תל אביב
  • 21.8°ירושלים
  • 23.2°תל אביב
  • 21.6°חיפה
  • 22.7°אשדוד
  • 26.0°באר שבע
  • 32.8°אילת
  • 30.0°טבריה
  • 23.1°צפת
  • 24.7°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
בזק

תיק תקשורת / הדו"ח השנתי של בזק חושף: רווחים, חובות ועתיד עסקי מעורפל

משרד התקשורת, שעיכב את ההתפתחות של בזק במשך שנים, כנראה הציל אותה גם מקריסה לאחר שהשאיר את מחיריה גבוהים | מה זה אומר עבור הישראלים שחיים בפריפרייה וזוכים לאינטרנט חלש יותר מאשר אלו במרכז | ואיך החובות של יס קשורים לכל העניין

טלפונים של בזק (צילום: מתוך ויקימדיה).
טלפונים של בזק (צילום: מתוך ויקימדיה).
ארז רביב
ארז רביב
כתב
צרו קשר עם המערכת:

הדו"ח השנתי של בזק מאשש את הבעיות שהותירה תקופת שליטתו של אלוביץ' בחברה – חובות כבדים ואופק עסקי מעורפל. באופן אבסורדי חלק מקרש ההצלה של בזק, אשר מקנה לה מעמד עדיף על כל שאר חברות התקשורת, הוא משרד התקשורת שהקפיד לשמר את מחירי בזק גבוהים יותר, תוך הצלחה יחסית בשימור הלקוחות בתחום הקווי והרווחי ביותר בעבורה. כשם שהמשרד סיפק לבזק שנים רבות של רווחי עתק, הוא גם זה שמונע מבזק לפתח מענים לצרכי הלקוחות בעשור הבא.

הבוקר (חמישי) התפרסמו דו"חות בזק לשנת 2018 ובראשם בשורה קשה למשקיעים בחברה – עצירת זרם הדיבידנדים בחברה, לאחר שבזק חילקה קרוב ל-20 מיליארד ₪ בעשור האחרון. בזק עצמה היא חברה רווחית ביותר, שרק ברבעון האחרון של השנה סיימה הם עודף תזרימי מפעילות של כ-400 מליון שקלים ועוד כ-270 מליון שקלים בגין נדל"ן. החוזק העסקי של החברה מאפשר לה להקצות מאות מליוני שקלים להסכמי פרישה נדיבים ל-3 שנים הקרובות למאות מעובדיה. בחברות הבנות של בזק – YES, בזק בינלאומי ופלאפון התוצאות מעודדות פחות, כאשר החברות מאוזנות, אך מעמד העובדים אינו חזק כשל עובדי בזק עצמה. מבחינת הלקוחות, קבוצת בזק עדיין מספקת את השירות המקיף ביותר בישראל, במחירים גבוהים.

הטלפון הנייח יקר בהרבה מהסלולרי

על אף שבזק היא חברה עסקית ופרטית, כמעט כל תחומי פעילותה נתונים לרגולציה כבדה של משרד התקשורת, אשר מכתיב חלקים מרכזיית בהתנהלות שוק התקשורת. כך למשל, לבזק יש הכנסות עצומות מפעילות ותיקה ופשוטה ביותר – שירות טלפון קווי, אשר הניבה לה הכנסות של 3.8 מיליארד שקלים ב-2018. סכום זה נשחק בכל שנה, בעיקר כתוצאה מאי הצטרפות לשירות בקרב צעירים, ולא כתוצאה ממעבר של לקוחות ותיקים לחברות מתחרות. גם לאחר השחיקה, שירות זה מניב לבזק הרבה יותר הכנסות מפעילות סלולרית (2.4 מיליארד) משירותי אינטרנט ושיחות לחו"ל (1.3 מיליארד) או מטלוויזיה רב-ערוצית של יס (1.5 מיליארד). רק הפעילות הקווית ובייחוד הטלפון הקווי היא מנוע רווחים משמעותי, כאשר פלאפון היא הפסדית (45 מליון) וגם יס (5 מליון).

בעבר קראה הפרסומת "להתקשר מהבזק", כאשר עלויות השיחה בסלולר היו גבוהות, בייחוד במעבר בין רשתות. כיום, מחיר מנוי סלולר נמוך מאוד וזול משמעותית מטלפון קווי, בתוספת היתרון שהתשלום על הסלולר הוא פשוט ונוח, בשיטת "הכל כלול", ללא ספירה של דקות שיחה וכולל גם חבילת גלישה באינטרנט. היתרון היחידי שנותר בשירות הקווי הישן, הוא היכולת לפעול גם בזמן הפסקת חשמל. איכות השמיעה בקו הייתה יתרון מסויים, אך מהותו נשחקה ככל שעלה חלקן היחסי של השיחות מקו נייח שמופנות לטלפונים סלולריים, התלויים באיכות קליטה משתנה. צעירים בישראל מתקשים אפילו להבין כיצד התבצע החיוג במכשירים בהם נהג להשתמש דור הוריהם כשהיו ילדים.

https://www.youtube.com/watch?v=aUkM0_u7-Uk

הנפילה בערך של YES, עצרה את חלוקת הרווחים וגרמה לסחרור אצל בעלי השליטה

עסקת בזק YES, אשר מהווה חלק מ"פרשת בזק" ומ"תיק 4,000" מסיבה לבזק כיום הפסדים כבדים, בשל העבודה שבזק נאלצה לרשום ירידת ערך ב-YES, בשווי של כ-1.5 מיליארד. ערכה העיקרי, גם ב-2015 וגם כיום, הוא ההפסדים הצבורים של החברה בגין השקעות העבר, שאין לחברה יכולת להחזיר. עד כה לא הצליחה בזק לממש את נכס המס, שערכו כ-1.1. מיליארד שקלים בגין הפסדים צבורים של מעל 5 מיליארד שקלים ב-YES. אם לא תצליח לממש אותו השנה, הרי שייתכן ותיאלץ לרשום עוד הפחתת ערך משמעותית. בזק עדיין מחזיקה מעמד, כאשר סך הנכסים שלה מוערך ב-16.3 מיליארד שקלים, אך סכום זה קרוב מאוד גם לסך ההתחייבויות 15.9 מיליארד. עוד זעזוע משמעותי נוסף, כמו אבדן נכס המס, ובזק עלולה להיכנס למצב בעייתי לא רק של חלוקת רווחיה למשקיעים בשוק ההון, אלא גם במובנים העסקיים הריאליים – תנאי העובדים, רמת השירות ללקוחות והאופק העסקי.

השפעת משרד התקשורת על רווחי בזק

משרד התקשורת מפקח על בזק באופן הדוק, גם בשוק הקווי וגם בהסדרים שנקראים 'השוק הסיטונאי' – כלומר, השכרת שירותי בזק לחברות המתחרות שלה, במחיר שעליו מפקח המשרד. במשך שנים רבות ניסה המשרד לאכוף מודל תחרותי בלא הצלחה – שימור מחירי בזק גבוהים על מנת לעודד את הלקוחות לעבור למתחרות של בזק. במציאות, רוב הלקוחות העדיפו להישאר לקוחות בזק או להיוותר ללא טלפון קווי. גם במגזר העסקי, בו התחרות ערה יותר, יש לקוחות המעדיפים לשלם מחירים גבוהים יותר לבזק, בשל רמת שירות עדיפה, בייחוד בעסקים אשר תלויים בסליקת אשראי, ומוכרחים להישען על קו תקשורת אמין יותר ותגובה מיידית לכל תקלה. עוד ב-2017 ערך משרד התקשורת שימוע שנועד להפוך את מחירי בזק ממחיר קבוע (ויקר) למחיר מירבי, אשר יתיר לבזק להוריד מחירים. עד היום המשרד לא פרסם את תוצאות השימוע.

כלל הפעולות והמחדלים של משרד התקשורת מעוגנים במסמך מדיניות רשמי שנחתם בשנת 2012 ע"י השר דאז משה כחלון. המדיניות החתומה של המשרד דאז היא להקים שוק סיטונאי, לתקן את הפיקוח על מחירי בזק ולבטל את הסדרי ההפרדה המבני בקבוצה. מכל אלו, רק הסדרי השוק הסיטונאי יצאו לפועל. בזק הגישה עתירה לבג"ץ כנגד המשך החובה שלה לקיים הפרדה מבנית בין כל חברות הקבוצה. ההפרדה נועדה להגביר את היכולת של חברות אחרות להתחרות בבזק, אך בפועל היא בעיקר משמרת חוסר יעילות מבני בתוך קבוצת בזק, אשר מתגלגל גם הוא, בסופו של דבר, למחירים גבוהים יותר ללקוחות.

מבנה השליטה בבזק (גרפיקה: אידאה)
מבנה השליטה בבזק (גרפיקה: אידאה)

אם בזק תזכה בבג"ץ עד סוף השנה, הרי שייתכן שתוכל להציל גם את נכס המס של חברת YES, בהתאם למתווה שכבר הוסכם עם רשות המסים, אחרי שיאושר איחוד שכזה. במשרד התקשורת דוחים ודוחים את ההחלטה, באופן שגם מונע מהציבור להנות מחבילות מוזלות של בזק, בדומה לחבילות של פרטנר, סלקום והוט, וגם מכניס לצרות קשות את המשקיעים בבזק, ובחברות ששולטות בה. כיום, גם משקיעים מקומיים וגם משקיעים זרים מהססים להשקיע בבזק, כאשר ערך המניות ואגרות החוב שלהן צונח לשפל חסר תקדים בשבועות האחרונים, בציפייה לדו"ח הקשה.

פחות מהיר בפריפריה

משרד התקשורת מנע מבזק בחודשים האחרונים לשדרג את פעילות האינטרנט שלה על גבי סיבי הנחושת ממהירות 100 מגה ל-200 מגה, כאשר הוט כבר משווקת 200 מגה באיזורים בהם היא פועלת, וסלקום ופרטנר משווקות אינטרנט במהירות של 500 ואף 1,000 מגה, אך בפריסה מוגבלת ביותר. משרד התקשורת מנסה להפעיל לחצים על בזק להפעיל את רשת הסיבים האופטיים שפרסה. בבזק סבורים כי הרגולצייה של המשרד היא בלתי סבירה ומונעת ממנה להשיג החזר כספי להשקעות הכבדות בטכנולוגיה. ליבת הרשת היא רק חלק מההשקעה הנדרשת, ואילו הפעלת רשת הסיבים מצריכה השקעה כבדה בהחלפת הציוד האקטיבי בסמוך לבתי הלקוחות וכן בהחלפת הנתבים בבתי הלקוחות עצמם. אין למשרד יכולת לאלץ את בזק להפעיל את הרשת, אלא רק להטיל רגולציה על שירותים שבזק מבקשת מיוזמתה להפעיל. לכן, אי הפעלת הרשת היא אמצעי הלחץ האפקטיבי היחיד של בזק כנגד המשרד. גם לפי ניירות רשמיים של משרד התקשורת בזק היא החברה היחידה שתחוייב לספק שירותי תקשורת מתקדמת גם בכל יישובי הפריפריה ולכן בינתיים, מדיניותו מצליחה רק להגדיל את הפערים, כאשר תושבי המרכז נהנים גם מריבוי אפשרויות וגם ממחירים נוחים, ואילו בפריפריה כולם תלויים לחלוטין בבזק, לעתים בטכנולוגיה נחותה.

כמו בכל שוק, גם בשוק התקשורת האינטרסים של הלקוחות, המשקיעים והרגולציה אינם זהים. המשקיעים מעוניינים בחלוקת רווחים מרבית, הלקוחות מעוניינים בשירות איכותי במחירים זולים ואילו משרד התקשורת ממוקד ביעד אחר לחלוטין, אשר לא מופיע במפורש בשום מסמך רשמי, אבל מופיע בעקיפין כמעט בכל החלטה מטעמו – הקטנת חלקה של בזק בשוק לטובת המתחרות. במקביל, אותו משרד תקשורת אחראי גם על הרגולציה שגררה את חברות הסלולר להפסדים, אשר מונעים השקעות בטכנולוגיות חדשות, כמו הדור 5. טכנולוגיה כזו על תשתית עצמאית, הייתה יכולה להוות תחרות של ממש לתשתיות הקוויות של בזק, אך בישראל היא בגדר חלום רחוק. במציאות, הסדרי  השוק הסיטונאי משלבים בין כל מה שמשרד התקשורת מעוניין לכאורה להיפרד ממנו – פיקוח מחירים דקדקני, תלות של החברות המתחרות ברשת הנחושת ובתעלות של בזק ובלימת התמריץ להשקעה עתידית.

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!