"אם היינו שואלים היום את החברה הערבית – אתם רוצים יותר תוכניות פיתוח והזרמות כספים מהממשלה, או פחות חוק הלאום – אנשים יגידו שפחות חוק לאום. כסף ותוכניות זה חשוב, אבל זה לא הכל. חייבים להתייחס גם לתחושות של האזרחים הערבים במדינה. אם יגידו לי שאני סוג ב' – לא משנה כמה כסף ישפכו עלי, אני לא שם". כך אמר היום (חמישי) איימן סייף, מי שכיהן בעשור האחרון כמנהל הרשות לפיתוח כלכלי בחברה הערבית במשרד ראש הממשלה.

סייף התייחס היום לנושא הגזענות הממסדית במדינת ישראל, כחלק מכנס שערכה היחידה לתיאום המאבק בגזענות במשרד המשפטים, לציון היום הבינלאומי למאבק בגזענות. "בואו נתאר את הערבי שחי במדינת ישראל. אני מערערה, 75% מהאוכלוסייה הערבית חיה בישובים וערים ערביות, קיימת הפרדה במגורים של יהודים וערבים", מתאר סייף. "ואז, כשקורה מקרה בו חס וחלילה ערבי זוכה במכרז לדירה בעפולה, כל העולם זועק לשמיים כאילו קרה פה משהו. בסופו של דבר, אנחנו חיים לבד, נכנסים למערכת חינוך נפרדת, אין באמת אינטראקציה. לדעתי זה שורש הבעיה. חוסר ההיכרות שלנו. אני מקרה חריג, הלכתי ללמוד בבית ספר יהודי", מספר סייף, בוגר כפר הנוער 'הדסים'. "שלושת הילדים שלי לומדים בבתי ספר יהודיים או מעורבים. אני רוצה יותר גיוון גם במערכת החינוך. יהודים וערבים שילמדו ביחד זה דבר מצוין. לצערי הרב מערכת החינוך לא מאמצת את המודל הזה".

אותה ממשלה, שנתנה לנו את כל הכסף הזה, מעבירה את כל החוקים האלה, שאומרים – האוכלוסייה הערבית לא שייכת למדינה. הם אולי סוג ב'. אז תחליטו בממשלה – אתם רוצים אותנו במדינה או לא?

סייף כיהן כמנהל הרשות לפיתוח כלכלי בחברה הערבית במשרד ראש הממשלה החל משנת 2008, ועד שסיים את תפקידו בתחילת שנת 2018. במסגרת תפקידו, הוביל תהליכי פיתוח בהיקפים משמעותיים בחברה הערבית, ובין היתר את יישום תוכנית 922, תוכנית החומש להשקעה בחברה הערבית שאושרה בממשלה בשנת 2015.

סייף תיאר את פערי הקצאת המשאבים שקיימים עדיין בין המגזר הערבי ליהודי במדינה: "האשמה בפערים האלה היא ממשלת ישראל. היא מקצה 18 אלף שקל לתלמיד ערבי בתיכון, כשתלמיד בתיכון ממלכתי-דתי מקבל 30 אלף שקל. המדינה קובעת כללים מפלים בין יהודים וערבים בהקצאת המשאבים. מכאן צומחת למשל הזכאות השונה לבגרות שונה. בעולם התעסוקה – כאן יהודים וערבים לראשונה נחשפים אחד לשני, ואני שמח על כך שזה גם במשרדי הממשלה. רואים היום יותר אקדמאים ועובדים ערבים במשרדי הממשלה. עד 1994 לא היו עובדים ערבים במשרדי הממשלה. היום יש, וזה מעולה".

אמי פלמור, מיכל כהן, איימן סייף, נורית ליטמן (משמאל לימין) בכנס לציון יום המאבק בגזענות (קרדיט: דוברות משרד המשפטים)

סייף ביקר בחריפות את האופן הכפול בו הממשלה מתייחסת לתחושתו אל האוכלוסייה הערבית: "האמנו שבאמצעות פיתוח כלכלי ושילוב כלכלי נוכל להתגבר על החומות בינינו. זה מה שעשינו בעשר השנים האחרונות. הובלנו הרבה החלטות ממשלה. הממשלה השקיעה מאז שנת 2010, כאשר מדובר בממשלת ימין, 20 מיליארד שקלים לפיתוח כלכלי של האוכלוסייה הערבית. הצרכים של החברה הערבית הם הרבה יותר גדולים מזה, כי ממשלת ישראל הזניחה את המגזר הזה במשך עשורים", אומר סייף. "מצד אחד יש מגמה חיובית, בפיתוח והשקעה כלכלית. אבל – אותה ממשלה, שנתנה לנו את כל הכסף הזה, שמאשרת את תוכנית 922 ומשקיעה במסגרתה מיליארדי שקלים במגזר הערבי, אותה ממשלה מעבירה את חוק הלאום, את חוק ועדות הקבלה, את כל החוקים האלה, שאומרים – האוכלוסייה הערבית לא שייכת למדינה. הם אולי סוג ב'. אז תחליטו בממשלה – אתם רוצים אותנו במדינה או לא?".

"השיח הזה של הפוליטיקאים פוגע", ממשיך סייף. "הוא פוגע בנו. כשנותנים לנו מצד אחד תמריצים ללכת להייטק, ואז מדברים בטלוויזיה על זה שיהודי שווה יותר מערבי, איך אני אעשה את העבודה שלי? אני לא יכול. מצד אחד יש תקציבים, ומצד שני יש הדרה, שלצערי הולכת ומחריפה. אנחנו רואים נתונים על החרפה ביחסים בין יהודים וערבים. השיח הזה הוא לדעתי אחד הגורמים לדבר הזה".

רואים היום יותר אקדמאים ועובדים ערבים במשרדי הממשלה. עד 1994 לא היו עובדים ערבים במשרדי הממשלה. היום יש, וזה מעולה

חוק הלאום

ביקורת נוספת כלפיי חוק הלאום נשמעה בכנס על-ידי המשנה לנשיאת בית המשפט העליון לשעבר, השופט בדימוס אליקים רובינשטיין. רובינשטיין, שכלל לא השתתף בפאנל, נעמד בקהל במהלכו ואמר כי יש צורך בעיניו לתקן את חוק הלאום. לדבריו, "יש מקום, מבלי לפגוע כהוא זה במסגרת של המדינה כמדינה יהודית ודמוקרטית, לתיקון חוק הלאום. זאת לא הערה משפטית, זאת הערה ציבורית וישראלית. עומדות כיום 14 עתירות לבג"צ בעניין החוק כפי שקראתי. החיוניות של גיבוש תחושת השותפות של הציבור הלא יהודי במדינה, שהוא 20% מהציבור – היא מצדיקה את הדבר הזה. אפשר להצדיק את תיקון החוק, יש אפילו הצעה לכך, כתבתי בזמנו לראש הממשלה שצריך לעשות תיקון. הדבר הזה לא יפגע במסגרת היהודית דמוקרטית של המדינה, ויחזק את תחושתם של מי שאינם יהודים".

המשנה לנשיאת העליון לשעבר, השופט בדימוס אליקים רובינשטיין בכנס לציון יום המאבק בגזענות (קרדיט: דוברות משרד המשפטים)

טיפול משפטי בגזענות

עו"ד נורית ליטמן, המשנה לפרקליט המדינה (תפקידים מיוחדים), ומי שעוסקת מתוקף תפקידה בסוגיית העמדה לדין בעבירות גזענות, הציגה בפאנל את האפשרויות המשפטיות לטיפול בעבירות אלה. "אנחנו מדברים על חינוך, והוא מוטיב מרכזי במלחמה על גזענות, אבל לא צריך לדבר רק על מערכת החינוך", אמרה עו"ד ליטמן. "בהקשר של גזענות, גם מה שאנחנו עושים מבחינה משפטית, מעבר לענישה, הוא מתוך מטרה של הכוונת התנהגות. הענישה לא משפיעה על ערכים – זה לא שבן אדם שיוצא מתקופת מאסר על עבירה ממניע גזעני, והאידיאולוגיה שלו השתנתה. אבל יכול להיות שבפעם הבאה הוא, או אחרים שחוו את החוויה המשפטית, כשהם יגידו דברים הם יותר יזהרו בלשונם כלפיי חוץ, גם עם ערכיהם לא השתנו".

"הכלים שיש ברשותנו היום הם קודם כל הכלים של חוק העונשין", מסבירה עו"ד ליטמן. "עבירת הסתה לגזענות, בה הגזענות מוגדרת כלפי גזע או מוצא לאומי אתני, וההרחבה של עבירות שנעברו מתוך מניע גזעני: סעיף שמכפיל את הענישה המקסימלית שבית המשפט יכול להטיל. שם הרחיבו את הקבוצות גם לקבוצות כמו דת או נטייה מינית". ליטמן התייחסה לכך שבעבר סעיף המניע הגזעני בכתבי האישום היה הראשון לרדת במסגרת הסדרי טיעון, ואמרה: "הסתה לגזענות היא עבירה שהיום דורשת את אישורו של היועמ"ש בעצמו. לכן היום, אם רוצים להוריד את המניע הגזעני בהסדר, צריך גם את אישור היועץ כדי להסיר אותו מכתב האישום. זה נעשה בדרגים הגבוהים האלה, מתוך הבנת הצורך במלחמה בגזענות".

עו"ד נורית ליטמן, המשנה לפרקליט המדינה לתפקידים מיוחדים (אתר משרד המשפטים)

"רוב המקרים שנתקלנו בהם בנוגע לעבירת ההסתה לגזענות היו בין ערבים ויהודים", ממשיכה ליטמן. "במקרים האלה צריך לקחת בחשבון שסיפור הגזענות בהקשר הישראלי-ערבי עומד לפעמים גם מול חופש הביטוי, ואנחנו צריכים להיות ערים לגבולותיו. יש מקרים מאוד פשוטים – למשל הרשאתו של ראאד סלאח. יש מקרים יותר קשים – אירועים של קריאה נגד התבוללות של יהודים וערבים, בהם אנחנו נכנסים למקומות רגישים – עד כמה הקריאה להיפרד היא גזענות".

היחידה לתיאום המאבק בגזענות הינה יחידה שהוקמה לפני כשנתיים במשרד המשפטים, בעקבות דו"ח פלמור למאבק בגזענות. היחידה פרסמה לפני כשבוע את הדו"ח השנתי שלה, שהראה עלייה משמעותית במספר התלונות על גזענות אותן קיבלה בשנה החולפת.