רוח חדשה בבנק ישראל: לאחר שנים בהם הציגה נגידת בנק ישראל לשעבר קרנית פלוג קו ברור לטובת הגברת ההשקעה במשק, הדגיש אמש (ראשון) נגיד הבנק החדש אמיר ירון קו שתומך בקיצוצים ובהקטנת ההוצאה, כשהוא מתייחס פחות להמלצת הבנק בשנים האחרונות לעלות מסים. בבנק ישראל טוענים שבכוונתם להציג גם אופציה להגדלת ההכנסות ממסים, אלא שזו תתבסס כנראה על העמקת הגבייה ולא על העלאת מסים. יש לציין שבמסמך שפרסם היום, הביע דווקא הבנק העדפה להעלאת מסים על פני הקטנת ההוצאה.

במסיבת עיתונאים לרגל פרסום הדו"ח השנתי של בנק ישראל הציג הנגיד החדש אמיר ירון את המלצותיו למדיניות כלכלית לממשלה שתקום לאחר הבחירות ובמרכזו שמירה על יחס חוב תוצר נמוך ושאיפה לצמצום הגירעון אל מתחת ליעד של 3%. "אני לא רוצה שה-3% יהפוך לנקודת ייחוס. אנחנו רוצים להיות אפילו מתחת לזה" אמר ירון. על אף הניסיון להימנע משימוש ישיר במילה "קיצוצים", נראה שבניגוד לקודמתו בתפקיד, ימליץ ירון לממשלה החדשה את המתכון הישן של העלאות מיסים וקיצוץ תקציבי כדי לשמור על מגמת הצמצום בנתוני הגירעון והחוב של ישראל. "אני מניח שלאחר הבחירות כולם יבינו שזה נושא חשוב, ויצטרכו להתמודד אתו" אמר ירון.

השוואה בינלאומית לשיעור החוב הציבורי מהתוצר בשנת 2018 (משרד החשב הכללי)

מזה שנים שלא נשמע טון כל כך ברור של שמרנות תקציבית מפי נגיד בנק ישראל. לטענת ירון, יחס החוב של ישראל, שעומד על 61% והוא מהנמוכים והטובים ביותר ב-OECD הוא "נכס אסטרטגי, שיש חשיבות לשמר אותו". לצורך כך קרא הנגיד לבצע "התאמות תקציביות"- או במילים אחרות להקטין את הפער שבין הכנסות להוצאות הממשלה.

הסמנים ל"בריאות המשק" הישראלי מבחינתו הם אלו שהוכתבו ב"אמנת מסטריכט"– ההסכם הכלכלי של מדינות האיחוד האירופי שמכתיב התחייבות לשמירה על גירעון של 3% ויחס חוב תוצר של 60%. יש לציין שישראל כלל איננה חתומה על אמנה, זו ואין לה שום מחויבות חוקית אליה, אלא שהיא הפכה לסמן שרירותי בקרב ההנהגה הכלכלית בישראל למשק בריא. למרות שישראל איננה חברה באיחוד האירופי, היא אחת המדינות היחידות שעומדות פחות או יותר בדרישות האמנה- מרבית המדינות באירופה כלל אינן מתקרבות לעמידה בהסכם ומחזיקות בגירעון גבוה בהרבה מ-3% וביחס חוב-תוצר גבוה יותר.

אלא שנראה שירון מעוניין ללכת צעד אחד קדימה, ומעבר לקודמתו בתפקיד. מבחינתו, על ישראל להמשיך ולהוריד את הגירעון מתחת ל-3%, דבר שידרוש המשך צמצום הוצאות מדינה והגדלת ההכנסות שלה. הנגיד אף דחק בממשלה לבצע את המהלך כמה שיותר מהר, ובניגוד לקודמתו הביע ביקורת על כך שממשלות ישראל לא ביצעו קיצוצים תקציביים במהלך השנים האחרונות. "בעוד שאר המדינות מנצלות את התקופה הטובה כדי להוריד את הגירעון", ממשלות ישראל למעשה בזבזו את שנות השגשוג הכלכלי, בהן לטענתו היו נחוצים קיצוצים תקציביים שיבטיחו את המשך הירידה בנתוני החוב והגירעון של ישראל.

כדי לעשות זאת הממשלה יכולה לנקוט בשתי פעולות- או להגדיל את הכנסותיה ממיסים, או להוריד את הוצאותיה ובכך להוריד את היקף ההשקעה שלה באזרחים. "על הממשלה שתיבחר לבצע התאמות פיסקליות: תמהיל של התייעלות, צמצום הוצאות והגדלת ההכנסות ממסים" אמר ירון. לטענת ירון, הממשלה החדשה שתקום אחרי הבחירות תוכל לבחור את האופן שבו היא תצמצם את הגירעון: התייעלות שמשמעותה צמצום במגזר הציבורי ופיטורי עובדים, קיצוצים תקציביים או העלאות מיסים.

נגידת בנק ישראל ד"ר קרנית פלוג מגישה את דוח בנק ישראל לשר האוצר כחלון (צילום: דוברות בנק ישראל)

נראה היה שירון ניסה להימנע בכל כוחו מהשימוש במילה "קיצוצים", שנושאת קונוטציה שלילית ובצדק. אלא שקשה לראות כיצד הממשלה תוכל להמשיך ולהקטין את הגירעון ללא קיצוצים, בייחוד לאור העובדה שנכון להיום אין לבנק ישראל הצעה מסודרת למתווה העלאת מיסים, ואין לדעת אם הדבר בכלל אפשרי ללא קיצוצים בתקציב המדינה. לטענת הבנק מתווה כזה נמצא בתהליכי עבודה, אבל על פי מקורות בבנק זו תתבסס ככל הנראה על "מיצוי הגבייה", או במילים אחרות על גביית מסים שעד היום לא נגבו באופן בלתי חוקי. ככל הנראה, גם במידה וההכנסות יעלו ממקורות אלו, ידרש צמצום בהוצאות כדי להביא את הגירעון למתחת ל-3%. בסופו של דבר, אפילו ירון נאלץ להודות ש"יתכון שיצטרכו להיות קיצוצים" כדי להצליח ולעמוד ביעד.

קשה לומר אם מה שגרם לתפנית החדה בטון של בנק ישראל הוא נתוני הגירעון שפורסמו לפני כשבועיים, או גישה שונה שמביא איתו ירון לבנק- או שילוב של השניים. מה שבטוח הוא שבניגוד לפלוג, ירון לא מגיע מעולם הבנקים המרכזיים והמוסדות הפיננסיים העולמיים, ויש לכך משמעות גדולה.

בשיח הכלכלי הישראלי מיצב עצמו בנק ישראל כסמן החברתי יותר, אך בשנים האחרונות הבנק עמד מעט לימין משאר הבנקים המרכזיים והמוסדות הפיננסיים העולמיים: קרן המטבע הבינלאומית, הבנק העולמי וה-OECD. בעוד חלק מהבכירים במוסדות אלו קראו דווקא להגדלת ההוצאה מאז משבר 2008, בנק ישראל נקט בעמדה קצת פחות מרחיבה, אבל קרא להגדלת ההשקעה ב"מנועי צמיחה" ותמך בהעלאת קצבאות. פלוג, שהייתה נגידת הבנק חלק נכבד מתקופה זו מגיעה בדיוק מרקע זה, ולכן לא מפתיע שתמכה בהרחבה כלשהי של הוצאות המדינה.

ירון ,לעומת זאת, לא מגיע מאותו הרקע של פלוג. ירון מעולם לא היה פקיד בבנק מרכזי, ומעולם לא עבד באחד המוסדות הפיננסיים. לעומת זאת, ירון היה במשך שנים כלכלן אקדמי בארה"ב. בניגוד למוסדות הפיננסיים העולמיים, בהם מתרחש בעשור האחרון "עידון" כלשהו של העמדות הכלכליות שמניחות במרכז את צמצום הגירעון והחוב הממשלתיים, האקדמיה האמריקאית ממשיכה ברובה לדבוק בחשיבותם של הצמצום התקציבי וה"אחריות הפיסקלית" לדבריה. יתכן שבנוסף לפרסום נתוני הגירעון, ירון גם מביא לבנק רוח חדשה של שמרנות פיסקלית, ודבקות בקיצוצים תקציביים.

על אף הסתייגותו של הנגיד, סביר להניח שירון ימליץ לממשלה שתורכב אחרי הבחירות הקרובות לצאת בקיצוצים תקציביים. בתור היועץ הכלכלי הבכיר לראש הממשלה, לירון יש השפעה ישירה על מקבלי ההחלטות, ולכן נותר לראות מי יחזיק בתפקיד ראש הממשלה, וכמה יכולת או רצון יהיו לו לעמוד נגד הלחץ לקיצוצים.