ההסתדרות עתרה לבג"ץ בדרישה לביטול הנחיית רשות החברות הממשלתיות המונעת מנציגי העובדים בדירקטוריונים של החברות השונות תחתיה להשתתף בהליכים למינוי מנכ"ל ולהפסקת כהונתו. השופטת ענת ברון הורתה לרשות החברות הממשלתיות להגיב לעתירה עד ה-30 במאי.
העתירה, שהוגשה באמצעות היועץ המשפטי להסתדרות, עו"ד יחיאל שמיר והמשנה ליועמ"ש עו"ד יפתח הלינג, הינה כנגד הוראות חוזר זה. במסגרתה טוענים עורכי הדין שמיר והלינג, כי החוק והתקנות מסדירות את כהונת נציגי העובדים בדירקטריונים כדירקטורים לכל דבר ועניין, וכי אין להצר את צעדיהם בדרך של מתן פרשנות מרחיבה לאיסור על ניגוד עניינים – הסותרת את הוראות חוק החברות הממשלתיות המבקש לשלבם בניהול החברות הממשלתיות.
חשיבותה של הדמוקרטיה בחיינו האזרחיים והפוליטיים היא אקסיומה. עבודה ממלאת תפקיד מהותי ועיקרי בחיינו, והיא חלק בלתי נפרד מזהותנו ומן ההגשמה העצמית של בני האנוש
עוד נטען בעתירה כי נציגי העובדים בדירקטוריונים כלל אינם נגועים בניגוד עניינים מובנה, משום שהשיקול של טובת העובדים הוא שיקול שכל דירקטוריון רשאי ונדרש לשקול מבחינת דיני התאגידים ובדיוק לשם כך קבע המחוקק מלכתחילה כי יש לשלבם בדירקטוריון. על-פי ההסתדרות, האינטרס של העובדים משיק לאינטרס של החברה לפעול כ"חברה בת קיימא" לאורך שנים, מכיוון שהיא מהווה מקור לפרנסתם – וזאת להבדיל ממנהליה הבכירים של החברה שבאים "לעשות את הקדנציה שלהם" ולהמשיך הלאה.
את ניגוד העניינים האישי שעשוי לכאורה להיווצר מציעים בהסתדרות לפתור בפשטות, באמצעות הנחיה למנכ"לי החברות שלא לעסוק בתנאי עבודתם של נציגי העובדים בדירקטוריון, הוראה המתקיימת בין כה וכה.
על-פי החוק, בכל חברה ממשלתית שמעסיקה למעלה מ-100 עובדים יכהנו שני נציגי עובדים בדירקטוריון. מדובר במודל של שיתוף עובדים בקבלת החלטות המכונה "דמוקרטיה תעשייתית", המקובל בעולם המערבי בכלל ובאירופה בפרט, שם הוא מחייב בחלק מהמדינות גם בשוק הפרטי, או מושג באמצעות הסכמים קיבוציים.
"הרעיון של דמוקרטיה תעשייתית נהגה במאה התשע עשרה באירופה, ולפיו הדמוקרטיה לא מתפוגגת בעת הכניסה למקום העבודה אלא להיפך, לכללים החלים במקום העבודה יש השפעה רבה על חייהם של העובדים, עד כדי כך שלעובדים יש זכות יסוד להשתתף בהליך קבלתן של ההחלטות הנוגעות בחיי העבודה שלהם", הביאה העתירה מדבריה של ד"ר פנינה אלון-שנקר במאמר הסוקר את הנושא. "חשיבותה של הדמוקרטיה בחיינו האזרחיים והפוליטיים היא אקסיומה. עבודה ממלאת תפקיד מהותי ועיקרי בחיינו, והיא חלק בלתי נפרד מזהותנו ומן ההגשמה העצמית של בני האנוש. אנשים רבים מבלים את רוב זמנם וחייהם במקום עבודתם, ועל־כן דמוקרטיה חשובה במקום העבודה בדיוק כפי שהיא חשובה בחיים הפוליטיים".