נשיא אלג'יריה, עבד אל-עזיז בוטפליקה, הגיש אתמול (שני) את כתב התפטרותו לאחר 20 שנים בשלטון. ההתפטרות הגיע לאחר גל ההפגנות המוניות נגדו שנמשך מזה שבועות, בה דרשו המוחים שיעזוב את התפקיד לאלתר.
התפטרותו של בוטפליקה בן ה-82, שמצבו הבריאותי רעוע, מגיעה לאחר שרמטכ"ל הצבא, הגנרל אחמד קאיד סאלח, קרא גם הוא להדיחו מהתפקיד ואף להתחיל בהליכים פרוצדוראליים בהתאם לחוקה. "אין עוד מקום לבזבז זמן", ציטטה סוכנות הידיעות APS את סאלח. בוטפליקה עצמו כבר הבטיח השבוע שיפרוש מתפקידו ב-28 לאפריל, אולם מנהיגי המחאה ומפלגות האופוזיציה דחו את הצהרתו ודרשו את התפטרותו המידית. יש לציין, כי הנשיא כמעט ולא נראה בציבור מאז שחווה שבץ בשנת 2013. לאחרונה הוא אושפז בבית חולים בז'נבה תחת אבטחה כבדה, בזמן שבאלג'יריה אלפים הפגינו ברחובות בעקבות הודעת אנשיו שירוץ לקדנציה חמישית, בת שנה, ורק לאחר מכן ייערכו בחירות נוספות במדינה, מה שכמובן, לא יתממש.
בוטפליקה לחם במלחמת העצמאות של אלג'יריה בין השנים 1954 ל-1962, ולאחר המלחמה התמנה לשר החוץ הראשון של המדינה החדשה. בהמשך, פעל רבות לסיום מה שראה כקולוניאליזם ממנו סבלו עמים שונים ברחבי העולם. בין היתר, נשיא דרום אפריקה לעתיד נלסון מנדלה עבר את ההכשרה הצבאית הראשונה שלו במדינה. בשנות ה-70 שימש כנשיא העצרת הכללית של האו"ם והזמין את יאסר ערפאת לנאום בה. בוטפליקה משמש כנשיא אלג'יריה מאז 1999. אחרי היבחרו חנן אנשי מיליציה איסלאמית שמואשמת במעשי טבח ורצח של כ-200 אלף בני אדם במדינה, והביא לפירוקה מנשקה. עם זאת, אזורים רבים בפריפריה של אלג'יריה עדיין נשלטים בידי מיליציות איסלאמיסטיות שחלקן מזוהות עם דאעש ואל-קאעידה.
הגנרל סאלח כבר הכריז בשבוע שעבר על נבצרותו של הנשיא, תוך שהוא טוען שיש להפעיל את סעיף 102 בחוקה, לפיו רוב של שני שליש בפרלמנט מאפשר להוציא את נשיא המדינה לנבצרות. זאת, כאשר הנשיא לא יכול למלא את תפקידו בשל מחלה מסוכנת וממושכת שמחייבת כינוס של מועצת החוקה. כעת לאחר התפטרותו ובהתאם לחוקת המדינה, יו"ר הבית העליון של הפרלמנט עבדאל-קאדר בן סלאח יכהן כממלא מקום הנשיא במשך 90 יום, עד שיתקיימו בחירות.
אולם, באופוזיציה רומזים כי הם לא יסתפקו בלכתו של בוטפליקה שעלה לשלטון ב-1999. "מה שחשוב הוא שלא נקבל ממשלת מעבר", אמר מוסטפא בוצ'אצ'י, אחד ממנהיגי המפגינים, בטרם הודיע בוטפליקה רשמית על התפטרותו. "ההפגנות בדרכי שלום יימשכו". ממשלת המעבר מונתה ביום ראשון, ועל אף שהיא כוללת כמה אנשי מקצוע מכובדים, בראשה עומד נור א-דין בדואי, שלטענת המפגינים קרוב מדי לאליטה הנשלטת בידי אנשי עסקים וותיקי מלחמת העצמאות עם צרפת, שהסתיימה ב-1962. תומכי בוטפליקה הזהירו בתחילת המחאה מפני חזרה לשנות ה-90, שבהן נהרגו כ-200 אלף איש במלחמת אזרחים בין הצבא לבין ארגוני אסלאם קיצוני והזכירו את המאורעות בסוריה. עם זאת, עד עתה ידוע רק על אדם אחד שמת בהפגנות, גבר כבן 60 שלקה בהתקף לב. רוב ההפגנות היו שלוות והמפגינים ניקו את הרחובות לפני ששבו לבתיהם. במצרים, לצורך השוואה, יותר מ-800 איש נהרגו בהתקוממות נגד השליט חוסני מובארק.
צרפת, שלה עדיין השפעה רבה ואינטרסים באלג'יריה, בירכה על הצעד. שר החוץ ז'אן איב לה דריאן אמר כי זהו "רגע חשוב בהיסטוריה של אלג'יריה" והוסיף כי האזרחים באלג'יריה הוכיחו כי הם נחושים להשמיע את קולם.
