במשרד התקשורת מתכוונים לדחות שוב את ההחלטה לגבי אי-השלמת הפריסה הארצית של תשתית הכבלים של הוט, הפרוסה ב-92% מהיישובים בישראל. ההחלטה המחייבת האחרונה בנושא ניתנה ב-2014, וסדרה של החלטות דחייה הייתה צפויה להסתיים ב-13 באפריל. כעת מבקש המשרד להעביר את ההחלטה לידיו של השר הבא שיעמוד בראשו.

ארון תשתיות של חברת הוט (צילום: יהל פרג׳).

משרד התקשורת נמנע באופן עקבי מקבלת החלטה ברורה מה לעשות עם חברת הוט. עלות השלמת הפריסה מ-92% לפריסה מלאה מוערכת בכמיליארד שקלים, אלא שהחברה לא מעוניינת לבצע אותה, בשל מיעוט של הלקוחות פוטנציאליים ביישובים שלא מקבלים את שירותיה.

רשימת היישובים עצמה פורסמה לאחרונה, לאחר שהתנגדותה של הוט לפרסום נדחתה בבג"ץ. מדובר ב-228 יישובים, ברובם הגדול בפריפריה – יישובים חקלאיים, יישובים ערבים, יישובים דרוזיים, וגם יישובים חרדים. כך למשל, ערערה שבנגב, תל-שבע, מסעדה, עיר הכרמל, עילבון וטובא זנגריה, לצד כפר חבד, רמת השופט, רמת דוד, מחולה, געתון, טירת צבי ובת שלמה.

לפי הודעת משרד התקשורת, "הוועדה המייעצת שוקלת עתה להמליץ בפני שר התקשורת לדחות את יישום ההחלטה משנת 2014 לפרק זמן של כ-3.5 חודשים, לשם גיבוש המלצותיה, פרסומן לציבור לשם קבלת התייחסויות והבאתן בפני שר התקשורת בממשלה החדשה לקבלת החלטתו". הסיבות הן "איפוק וריסון בתקופת הבחירות" , וכן העובדה כי הועדה היא בהרכב חדש, מפברואר 2019. תאריך היעד הבא להחלטה הוא 30.7.2019.

בראש הוועדה מכהן מנכ"ל משרד התקשורת נתי כהן , והחברים הם אביבית מסבנד, מנהלת תחום משאבי האנוש במשרד, ארנון פוקס – נציג ארגון צרכנים; גברת רים יונס והרצל אלאלי – כנציגי ציבור. קשה לדעת האם יש להם את הכישורים הרלוונטיים לבחון את בקשות הפטור של הוט מפריסה באותם יישובים, כאשר לא ברור כלל האם הועדה שומעת נציגים של הציבורים שמודרים כעת משידורי הוט.

נתי כהן מנכ"ל משרד התקשורת בוועידת השלטון המוקמי מוני אקספו (צילום: יח"צ משרד התקשורת)

שר התקשורת לשעבר, גלעד ארדן, החליט ב.13.11.14 שהוט צריכה להשלים את פריסת תשתיותיה ב-61 יישובים תוך 24 חודשים והפריסה ביתר היישובים נעדרי תשתית הוט טלקום תהיה בשלב שני. עד כה גם השלב הראשון לא הושלם. ההיערכות היחידה מצד החברה הייתה לספק שירות טלוויזיה על גבי רשת האינטרנט של בזק, ללקוחות שמעוניינים בכך, במחיר מוזל, אך ללא כל האפשרויות שיש בממירים של הוט עצמה, היכן שגם רשת הכבלים שלה פרוסה.

מדוע משרד התקשורת מתמהמה ?

במשרד התקשורת יודעים שהמודל של הוט הולך ומתיישן. החברה גובה תשלומים על צפייה בטלוויזיה, שמממנים שתי אופרציות שונות: שידורים רב ערוציים, שלהוט עולה כסף להפיק או לרכוש זכויות שידור, ורשת כבלים פיסית הפרוסה ברחבי הארץ.

אותה רשת מאפשרת לספק קישוריות לאינטרנט במהירות 200 מגה. בעוד שירות הטלוויזיה של הוט סובל מתחרות קשה, הרי שעולה חשיבותה היחסית של רכבת הכבלים עצמה, כתשתית אינטרנט, שירות שהוט מספקת בתשלום נפרד. עם זאת, המשך השקעות ברשת הכבלים בטכנולוגיה הקיימת לא מאפשר פעילות במהירויות גבוהות יותר, ובמשרד התקשורת מעוניינים בהשקעות בסיבים אופטיים, שמתאימים למהירויות של 1000 מגה ואף הרבה יותר.

גם ביחס לטכנולוגיה זו, הוט הייתה מעדיפה לקבל פטור גמור מאותם יישובים, ולהשקיע את הכסף באזורים רווחיים יותר. מכיוון שביישובים ערביים וחרדיים הביקוש לתכנית הוט בטלוויזיה ממילא צפוי להיות דל. במשרד מהססים האם לחייב את הוט לממש את רישיונה במלואו, המתייחס לטכנולוגיית הכבלים הוותיקה.

מכיוון שבמשרד מתקשים לקבל החלטת מדיניות צופת פני עתיד, התוצאה היא דחיות חוזרות ונשנות, וכעת הצעה לדחייה נוספת. דרך המלך בנושא היא פשוטה – לשנות את החוק, או לאכוף אותו. היאחזות המשרד ב"פטנט" ששמו "הוועדה המייעצת" שאמורה לייעץ לשר כיצד לטפל בבקשות פטור מפריסה ארצית מלאה, זכתה גם לביקורת בבג"ץ, שכן 228 בקשות לפטור מיישובים שלמים (ולא כולל נקודות נוספות, כמו חוות בודדים) מצטרות למאות אלפי בתי אב, ולסטייה מרישיונה של הוט.

אספקת השידורים על גבי האינטרנט, עדיין שומרת על התלות בתשתית של בזק, כמונופול באותם יישובים לגישה לאינטרנט, במהירות שמוגבלת ל100 מגה, ובמקומות ספציפיים ל70, 40 ואף 15 מגה.

משרד התקשורת חייב תשובה גם לבג"ץ

בדצמבר 2018 קבע בג"ץ שעל משרד התקשורת לנמק מדוע הוא מציג החלטה ברורה לגבי הפריסה הארצית, בעתירה שהגישו עמותת 'הצלחה', וכן קבוצת 'צדק פיננסי', בעזרת עורכי הדין אסף פינק ואלעד מן. המשרד ביקש ארכה לתגובתו לבג"ץ וגם היא עומדת להסתיים בקרוב.

תגובתה של הוט לעתירה, חושפת את מסכת ההחלטות העוקבות, שכולן דוחות את מועד השלמת היישום שלה, ובמקביל מאשרות להוט להעביר את שידוריה אל תשתית בזק.

תשתית בזק (צילום ארכיון: David King / ויקיפדיה).

לטענת העותרים, שיטה זו מוגבלת באיכות השידור, לא מאפשרת שימוש בממיר מקליט וחורגת מהמנדט של הוועדה, שלהלכה מייעצת לגבי פריסת התשתית עצמה ולא לגבי השידורים.

לטענת הוט, ניתן לספק עד חמישה ממירים באיכות מלאה על גבי רשת בזק, ואילו בעתיד יתאפשר לקבל גם ממיר מקליט. תגובתה גם חושפת את מספר הלקוחות שהתחברו בשיטה זו מאז ראשית 2017 – 75 בלבד. ממספר זעום זה קשה להסיק האם מדובר באמת במוצר גרוע, בהיעדר גמור של ביקוש, או בשירות שהוט כלל לא מנסה לשווק.

עוד הודיע המשרד, כי כל גורם המעוניין להעביר התייחסות לכוונה לדחות את ההחלטה ליולי מוזמן להעבירה למינהל כלכלה במשרד התקשורת, לידי מר רן אורנבך, מרכז בכיר רגולציה במינהל כלכלה, במייל RanO@moc.gov.il, לא יאוחר מיום 9 באפריל 2019.