הראפר תאמר נאפר שחרר השבוע שיר חדש עם מטרה ברורה: לשכנע את הציבור הערבי בישראל לצאת להצביע בבחירות ביום שלישי הקרוב, ולהיאבק בקולות המתנגדים להצבעה, מתוך ייאוש או מתוך מחאה. "יהיה מאוד קל לראות אם השיר עבד", הוא מספר ל'דבר ראשון', "ב-9 באפריל נדע אם אחוזי ההצבעה עלו". למרות שבסביבתו האישית דווקא מתכוונים להצביע, נאפר מודאג מהסקרים המצביעים על שיעור הצבעה נמוך. הוא עצמו, אגב, טרם החליט למי יצביע.

נפאר מוכר כאחד הקולות הבולטים בציבור הערבי בישראל. שיריו עוררו לא פעם סערות תקשורתיות, ואף הובילו את שרת התרבות מירי רגב ושרים נוספים לתקוף אותו ואת שיריו. השיר החדש שלו, עם היוצרים למיס עמאר ודיג'יי סופר מייק, קורא לצעירים הערבים לצאת ולהצביע ביום שלישי הקרוב. השיר, שכמיטב המסורת של נפאר לא חף מפרובוקציות ואיזכורים פוליטיים, לא מכוון להצבעה למפלגה מסוימת, אלא מעלה את הסוגיות המרכזיות איתן לדעתו מתמודד הציבור הערבי בבחירות הקרובות.

השיר של נאפר בנוי כקרב ראפ בין נפאר לבין עצמו, כשמצד אחד הוא מעלה את הטענות השונות נגד השתתפות בבחירות – הן מטעמי החרמה אידיאולוגית, והן מטעמי אדישות, ועונה להן. "אם הקול שלנו ימחק את ליברמן, יכלא את ביבי, אז אנחנו מוכנים", שר נפאר, "רציתי להחרים, אבל החלטתי שאני לא רוצה להישאר בחוץ / למען אחיי ואחיותיי ב-67 אני הולך להצביע / למען צעדת השיבה אני הולך להצביע / למען הנשים המוכות במקלטים אני הולך להצביע / בשביל שאוכל לשיר למחרימים ולא למשאיות הטרנספר – אני הולך להצביע".

"אני לא קורא להצביע למפלגה מסוימת, אלא רק לממש את הכלי הדמוקרטי הזה. אני בעצמי עדיין לא יודע למי אצביע", אומר נאפר בשיחה עם 'דבר ראשון'. בבחירות הקודמות היה לו קל יותר, מכיוון שהמפלגות הערביות התאחדו ורצו ב'רשימה המשותפת'. הפעם הרשימה המשותפת כבר פחות משותפת, ולאזרחים הערבים בישראל, אלו שלא מוכנים להצביע למפלגות הציוניות, נותרו שתי ברירות – חד"ש-תע"ל או בל"ד-רע"ם.

הראיון עם נאפר נערך בשיחת טלפון במהלכה עשה את דרכו מרמאללה לביתו. תוך כדי השיחה הוא מנווט את דרכו בין שבילי עפר חסומים, וגם משוחח עם חייל במחסום. נפאר חושש מכניסתם של כהניסטים לכנסת, אבל לא שוכח שגם בלעדיהם מצבו של הציבור הערבי לא מזהיר, וההפחדה מפני האזרחים הערבים ודעותיהם עבדה גם בכנסת האחרונה. הוא חווה זאת על בשרו: "ביטלו הרבה הופעות שלי, עוד לפני חוק 'נאמנות בתרבות'. לא צריך שהחוק יכנס לתוקף כדי לייצר הפחדה".

שיעור ההצבעה בקרב הציבור הערבי בישראל ידע עליות ומורדות בשני העשורים האחרונים. בבחירות 2001 הצביעו רק 18% מבעלי זכות הבחירה הערבים, השיעור הנמוך בתולדות המדינה. זה קרה שנה לאחר אירועי אוקטובר בהם נהרגו 12 אזרחים ערבים מירי המשטרה – אחת מנקודות השפל הגדולות בין הערבים לבין המדינה. מאז עולה שיעור ההצבעה בהתמדה, ובבחירות הקודמות ב-2015 עמד על 71.8%, בעוד שיעור ההצבעה הכללי עמד על 72.3%.

הראפ הגרוע של הצל ותיאטרון אל מידאן

דווקא יריבו היהודי של נאפר, 'הצל', לא היסס והוציא הערב קליפ תמיכה "פרובוקטיבי" במפלגת זהות אותה הוא מקדם בשבועות האחרונים. נאפר עדיין לא ראה את הקליפ, אבל עמדתו ברורה: "בתור ראפר ערבי אני לא יודע מה עדיף שייגמר קודם, הדעות הפשיסטיות שלו, או הראפ הגרוע שהוא עושה".

אני שואל את נאפר אם מבחינה פרקטית לא עדיף לערבים אזרחי ישראל להצביע ליכוד, בגלל תכנית 922 שהעבירה מיליארדים להשקעה בציבור הערבי, והוא מזדעק: "אני לא אזרח בזכות, ולא צריך לקבל תקציבים רק אם אני מוכיח נאמנות למשהו. אי אפשר להסית מצד אחד, ומהצד השני כאילו לתקצב. אתה יודע כמה בתים הממשלה הזו הרסה? אתה יודע איך האלימות בחברה שלנו עלתה והמשטרה לא עושה כלום?"

אני שואל את נאפר איך אפשר לשכנע ערבים לצאת ולהצביע, ככה בשיחה אחד על אחד, שאלה שמביאה אותו להבהיר איך הוא רואה את הדברים. "אנחנו לא חיים פה בדמוקרטיה. אם 'הבימה' יעשו משהו קיצוני, אז ינזפו בהם וימשיכו הלאה, אבל אם תאטרון אל מידאן יעשה משהו, הוא ייסגר. אם הצל יוציא שיר פאשיסטי, לא יעשו לו כלום, אבל כשדארין טאטור כתבה פוסט היא נעצרה. צריך להבין שעבורנו, אנחנו לא חלק במשחק הדמוקרטי, אלא משתמשים בדמוקרטיה כדי לשפר את המצב".