דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שישי ט"ז בחשון תשפ"ב 22.10.21
23°תל אביב
  • 18°ירושלים
  • 23°תל אביב
  • 21°חיפה
  • 22°אשדוד
  • 19°באר שבע
  • 24°אילת
  • 22°טבריה
  • 18°צפת
  • 24°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
דבר השבוע

בעיות תקשורת / תיק 4,000 וכשלונות רגולציה: האם משרד התקשורת איבד רלבנטיות?

איוב קרא שר התקשורת, סלקום ובזק (יונתן זינדל וליאור מזרחי, פלאש90/ אידאה).

קריסת התכנית לפיצול ערוץ 2 ומריחת החלטות לאורך שנים בשוק הכבלים והסלולר הם רק חלק מהבעיות בתפקודו של המשרד שאחראי על שוק התקשורת, שהמפסיד הגדול מהן הוא הציבור הישראלי | האם הממשלה הבאה צריכה לשקול את החלפתו ברשות עצמאית?

ארז רביב

רגולציית התקשורת בישראל מתחלקת בין גופים רבים – משרד התקשורת, מועצת הכבלים והלוויין, הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו, כאשר גם משרד האוצר מעורב בעיצוב המדיניות, ולא רק בפיקוח על התקציב. אף שמדובר במשרד קטן יחסית שלרשותו כוח אדם מוגבל, יש לו השלכה רבה על צורך גדול שהולך ומתפתח כל הזמן – התקשורת. המשרד מפקח על שירותי הדואר, הסלולר, הטלפון הקווי, האינטרנט, שידורי הרדיו והטלוויזיה, הקצאת ספקטרום התדרים באוויר והיתרים לייבוא מוצרי אלקטרוניקה.

בתחום ההישגים של המשרד ניתן למנות הורדה דרמטית במחירי הסלולר, הודות לרפורמה שהוביל השר דאז אריאל אטיאס מש"ס, והקרדיט לגביה "נקטף" בעיקר ע"י מחליפו במשרד – משה כחלון, כיום שר האוצר הנוכחי ויו"ר מפלגת 'כולנו'. למעשה, תיקוני אטיאס – ביטול כבילת הלקוחות, ניוד המספרים והורדת תשלומי השלמת השיחה היו החלק העיקרי ברפורמה. כחלון הוא זה שאחראי למצב הנוכחי בשוק, המורכב משש חברות סלולר שפועלות בשלוש רשתות בלבד, רושמות בעיקר הפסדים ןונעדרות כל תקציב להשקעה בתשתית. כשמתבוננים בשוק התקשורת כיום, מעל חמש שנים לרפורמה, חשוב לזכור שירידת התשלומים לחברות הסלולר לא אומרת שההוצאה של הציבור ירדה באותו היקף: חלק נכבד קשור למעבר לרכישת מכשירי סלולר באופן עצמאי, או ביבוא אישי. השיפור במכשירים הסיניים המוזלים הפך אותם לאופציה מושכת בעבור ישראלים רבים, כאשר לפני כן היה נהוג לשלם על המכשיר בתשלומים לחברת הסלולר, ביחד עם דמי המנוי (חיוב/זיכוי ל36 חודש).

שר התקשורת איוב קרא במסיבת עיתונאים (שלישי מימין), 17 אוקטובר 2017. מימין: יו"ר הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו עבד שפיק, מ"מ מנכ"ל משרד התקשורת מימון שמילה. משמאל: יו"ר מועצת הכבלים והלוויין , ד"ר יפעת בן חי-שגב (צילום: ארז רביב)

לפתיחה לתחרות רבה יש הישג אחד חשוב – המעבר לתשלום חודשי קבוע, פשוט ונח, בעבור קו וחבילת גלישה, צעד שהובילה גולן טלקום ושאר החברות אימצו בעקבותיה. במקביל, הציבור חשוף לתקלות, לבעיות קליטה, לעומסי גלישה ומשרד התקשורת מתקשה להושיע.

בתחום הכשלים של משרד התקשורת, הכשל הבולט ביותר הוא הפיקוח הרעוע על בזק. המשרד ניסה במשך עשור ויותר לשבור את מונופול בזק בלא הצלחה, תוך שהוא שומר את המחיר בבזק גבוה, כדי לעודד מעבר למתחרים. מיליארדי שקלים זרמו לבעלי המניות של בזק, במקום למתן הנחות לציבור, או להשקעות בתשתית. הפיקוח הדרקוני של בזק, גורם לה לסרב להשיק את רשת הסיבים המהירים שלה, לטענתה בהיעדר יכולת להשיג החזר על ההשקעה. כיום, מניות בזק בצניחה חופשית כלפי מטה, אף שהחברה רווחית, בשל המגבלת שמטיל עליה המשרד, ללא תועלת ברורה לציבור, ואף בניגוד לכאורה למדיניות של עצמו.

ארון תשתיות של חברת הוט (צילום: יהל פרג׳).

גם לגבי הוט, משרד התקשורת מתמהמה שנים ארוכות ללא החלטה על מדיניות ברורה. הדיווח העצוב משנה שעברה על אי עמידה ב75% מיעדי המשרד הם רק תזכורת נוספת לבעיות בצמרת שלו, כאשר כל השרים מאז כחלון – גלעד ארדן, בנימין נתניהו, צחי הנגבי ואיוב קרא, כיהנו תקופות קצרות ולא הותירו חותם משמעותי.

את הכהונה של קרא אפשר לסכם בהישג אחד – הצלת ערוץ 20, ומספר רב של הבטחות שקרסו. כמו קודמו בתפקיד, בנימין נתניהו, גם קרא עסק אך ורק בשוק השידורים. לגבי הדואר והטלקום – למשרד לא הייתה שום בשורה.

כנגד קרא יש בדיקה משטרתית, לגבי האפשרות ששלח דברי דואר ב15 אלף שקל מבלי לשלם, ובחשד שהתערב במינויים של מקורבים באופן פסול.

דני רוזן, היה מנכ"ל המשרד תחת השרים לימור לבנת ובנימין בן אליעזר, (1997-2001) וכיום הוא עומד בראש ועדת תקינה לתקשורת במכון התקנים. בשיחה עם דבר ראשון והסביר כי הדבר המהותי ביותר בתפקוד הרגולציה הוא לא המבנה שלה: "גם כשיש רשויות תקשורת עצמאיות כביכול, פוליטיקאים ממנים אותם לתפקיד. בממשל קלינטון היה אדם שהתמנה לתפקיד בFCC, רק כי הוא היה חלק מהקמפיין לנשיאות. במקום לעסוק במבנה הבירוקרטי, צריך לפתור את הבעיות של הפרק. תראה מה קרה בהיתרי הבניה – במקום לזרז הוצאת היתרי בניה, הקימו מערכת חדשה של ועדות, וזה לא כזה פשוט להקים מערכת חדשה, והבעיה עדיין קיימת". לפי רוזן, ההפסדים הגדולים בשוק התקשורת הביאו אותו כעת לשוקת שבורה, כאשר לחברות, פרט לבזק, אין ממש כסף להשקיע.

טלפון משרדי (shutterstock)

מדובר בהשקעות חיוניות לעתיד. מעבר לדור ה-5 בסלולר, נראה כעת בלתי אפשרי, כמו גם פריסה ארצית של סיבים אופטיים לאינטרנט אולטרה מהיר, ולא רק הסיבים שפרטנר וסלקום פורסות, באיזורים המאוכלסים בלבד. התחום השלישי הקריטי לפי רוזן, הוא הפיקוח על השידורים, שעושות הרשות השניה ומועצת הכבלים והלווין. "היום יש גופים מפוקחים וכאלו שלא (השידורים באינטרנט, א.ר.). במקום לפרק את הפיקוח, בודקים איך להטיל אותו גם על הגופים שלא מפוקחים כיום".

אולפני Yes בכפר-סבא (צילום: פלאש 90).

כאשר המשרד מתמהמה בנקיטת מדיניות ברורה, הן לגבי הוט, והן לגבי בזק, אולי הפתרון כן צריך להיות רשות תקשורת עצמאית ? במשרד התקשורת בעצמו מתקיים דיאלוג עם נציגי רשויות מן העולם, מגרמניה, איטליה ולטביה, וראשיו נפגשים גם עם ראשי הFCC האמריקאית. הנציגים הישראלים עם עובדי משרד ממשלתי, בהיעדר רשות מקבילה.

"לא מכירה חלופות למודל של רגולטור מקצועי חזק"

אורית פרקש הכהן, הייתה ראש רשות החשמל, בתקופה שהוגדרה כרשות עצמאית. לאחר הביקורת שנקטה כנגד מתווה הגז בשנת 2015, שונה החוק, כך שאיחוד מנהל החשמל ורשות החשמל, הפכו לרשות חדשה, אשר כפופה ישירות למשרד האנרגיה. כיום היא מתמודדת ברשימת "כחול לבן" לכנסת. בשיחה עם "דבר ראשון" אמרה פרקש: "לרגולטור מקצועי יש סממנים מבניים, יש לו תקציב משלו, והוא ממונה לקדנציה רצופה, לא כל מנכ"ל שהוא משרת אמון. בפחות מ5 שנים אני עברתי 3 שרי אנרגיה. יש תחומים שבהם צריך ראיה ארוכת טווח וידע מקצועי". גם רוזן, המתנגד להקמת רשות תקשורת, מסכים עם אמירה לגבי הצורך במדיניות טווח ארוך: "בישראל הצליחו לקדם שוק סיטונאי אחרי 15 שנה של נסיונות, אחרי שהמודל הזה כבר הפך ללא רלוונטי ובעולם כבר נסוגו ממנו". פרקש מעבירה ביקורת על מהלכי הממשלה האחרונה תחת הכותרת "משילות": " אני חושבת שהתפיסה הממשלתית של להחליש רגולטורים היא מהתפיסה מדאיגה – השתקה ופירוק רגולטורים, בשם המשילות אלו פשוט סיסמאות ריקות מתוכן".

אורית פרקש הכהן, לשעבר יו" רשות החשמל, כיום מועמדת לכנסת ברשימת 'כחול לבן' (קרדיט: משרד עו״ד גולדפרב זליגמן)

את הערך ברשת עצמאית, היא מתארת כך: " בשווקים כמו תחבורה, אנרגיה ותקשורת, יש המון הכרעות פרטניות מול יזם ספציפי – העובדה שיש פקיד מקצועי, זה שומר מפני הסתאבות. כך לדוגמא את הפרשה בבזק ותראה את הסיפור", והצביעה על החקירה נגד שלמה פילבר, מנכ"ל משרד התקשורת לשעבר, שנחשד שהעביר טיוטות של החלטות לצמרת בזק, ותיקן אותן לפי דרישותיה, בעזרת המייל הפרטי, תוך מידור הדרג המקצועי. לפי מקורביו, בחקירה האשים פילבר את ראש הממשלה נתניהו, כאילו עשה את הדברים בשליחותו, וחתם על הסכם עד-מדינה המהווה חלק מיק 4,000. לגבי שוק התקשורת אמרה: " שוק התקשורת עברה מהפכה טכנולוגית דרמטית, והרגולציה כל הזמן בפיגור, לצד העבודה בתחום עידוד תחרות. כיום יש בעיה של הדרדרות תשתיות –שהיא ניזוקה בגלל התחרות. אני לא מכירה כיום הצעה קונקרטית – אבל רגולטור מקצועי, לצד קביעת מדיניות ממשלתית נראית לי מודל מאוזן".

הרצון לבטל את משרד התקשורת, ולהקים תחתיו רשות תקשורת, קודם במספר החלטות ממשלה, כאשר הנסיון הרציני ביותר נעשה בתקופת ראובן ריבלין בממשלת שרון, והטרפוד המשמעותי האחרון היה בכהונתו של משה כחלון. מאז לא היו נסיונות משמעותיים לתקן את מבנה רגולציית התקשורת בישראל, אלא בתחום אחד וספציפי קטן הרבה יותר שנקרא "ברית המועצות".

גם "ברית המועצות" לא מתקדמת

גם הרעיון של "ברית המועצות", כלומר, איחוד הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו עם מועצת הכבלים והלווין, נובע מההתכנסות של שוק השידורים קבוצות תקשורת, אשר מספקות תשתית ושידורים במקביל, וכן בשל השימוש הגובר ברשת האינטרנט לצורך שידורים, אשר לגביהם לא חל שום פיקוח ויש שפע של אפשרויות לצפות בשידורים מהעולם הרחב בלחיצת כפתור. גם מהלך מינורי שכזה, לא קודם בישראל.

באוצר שוקלים, במשרד התקשורת לא מתייחסים

שירלי שיף, ראש לשכתו של שר התקשורת איוב קרא, סירבה להגיב לפניית "דבר ראשון" לגבי עמדותיו של קרא כלפי רשות תקשורת. באופן מעט תמוה אמרה שיף כי "ימים לפני בחירות אין ראוי שהשר יגיב בנושא כזה משמעותי".

ממשרד האוצר נמסר בתגובה לדברים כי "שוק התקשורת בישראל ניצב כיום בפני אתגרים רבים ובראשם קידום פריסת תשתיות תקשורת מתקדמות, המחייבים סביבה רגולטורית תומכת ויציבה. 'רשות תקשורת' מהווה מודל מקובל בעולם לרגולטור בתחום, שמאפשר ודאות ויציבות רגולטורית לטווח ארוך. משרד האוצר תומך בקידום פריסת תשתיות תקשורת מתקדמות שיתרמו לצמיחה ולכלכלה, האופן המיטבי להשיג זאת לאור אתגרי המשק נבחן בימים אלו."

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר
עוד על דבר השבוע:
"ניקוי אורוות" או "שמירה על הבית"? לשכת עורכי הדין בצומת דרכים
"אין לי יותר חברים. כולם רצחו או נרצחו" | שלוש ניצולות רצח העם ברואנדה מדברות
האם ממשלת אתיופיה תצליח לחבר את כלל התושבים לחשמל עד 2025?
תגובות