אחרי שנים של דיונים והערכות, ביום שישי הקרוב תעלה מערכת דירוג האשראי האישי לאויר. בבנק ישראל כבר השיקו אתר עם הסברים לציבור שבו אפשר יהיה לגשת לנתונים, ובשוק האשראי כבר מוכנים לרעידת האדמה שצפויה מעלייתה לאויר.
מדובר באחד הצעדים המשמעותיים ביותר שנולדו בעקבות המלצות ועדת שטרום להגברת התחרותיות בשוק האשראי בישראל. על פי בנק ישראל מטרת המערכת היא לאפשר לשחקנים החדשים בשוק האשראי להתחרות בבנקים, על ידי הנגשת המידע הפיננסי של הציבור לכלל החברות בשוק. חסידי הגברת התחרות טוענים שהדבר יביא לירידה דרמטית בריבית על האשראי הצרכני בישראל, אבל המערכת גם עלולה לפגוע במשקי בית עניים וביחסי הכוח בין הציבור, לשחקנים השונים בשוק האשראי בישראל.
המערכת
עד היום כל נותן אשראי ניהל מאגר נתוני אשראי משלו. משמעות הדבר היה שכדי להעריך את הסיכון של הלוואה, כל לווה יכול היה להסתמך על המידע שהיה ברשותו מניסיון העבר. אם הלקוח נטל הלוואות בעבר והחזיר אותi באופן אמין' הוא זכה לדירוג גבוה, לקוח שאיחר בהחזרים בעבר זכה לדירוג נמוך יותר.
הבעיה מתחילה כשמגיעים לקוחות חדשים, ללא עבר עם אותו המלווה. במצב הזה הגוף המלווה בוחר בדרך כלל לגבות ריבית גבוהה יותר כ"פרמיית סיכון", כי אין לו מידע על היסטוריית האשראי של הלקוח, ואין לה יכולת להעריך את הסיכון שבהלוואה.
זו בדיוק הנקודה בשמה הוחלט להקים את מאגר נתוני האשראי במסגרת הרפורמות של חוק שטרום. כ-90% מהאשראי הצרכני מוחזק נכון להיום בידי הבנקים, ובעיקר בידי שני הבנקים הגדולים: הפועלים ולאומי. חברות האשראי החדשות שהוקמו עם הפרדת חברות כרטיסי האשראי מהבנקים וגופי האשראי החוץ בנקאי נאלצים לגבות ריבית גבוהה יותר, כי אין להם את המידע שיש בידי הבנקים הגדולים. לכן, הבנקים יוכלו להמשיך לגבות ריבית נמוכה, והמתחרים החדשים יאלצו לגבות ריבית גבוהה יותר ויתקשו להתחרות.
לכן, מאגר נתוני האשראי מאפשר לכל מלווה לקבל גישה להיסטוריית האשראי של כל אזרח ישראלי שלוש שנים אחורה. על פי חוק מאגר נתוני אשראי, כל גוף מלווה בישראל יותר מ-250 מיליון ₪ באשראי צרכני מחוייב להעביר לבנק ישראל את המידע על כל לקוחותיו. בנק ישראל מרכז את מידע זה ב"מאגר נתוני האשראי", ומאפשר לכל גוף מלווה גישה שווה אליו.
המידע שנמצא במאגר מקיף את כלל ההיסטוריה הפיננסית של כל אחד מאיתנו, שלוש שנים אחורה. על כל לקוח בישראל קיים תיק במאגר ובו מידע על היסטוריית ההלוואות, סוגי ההלוואות, מסגרות האשראי שאותו הלקוח קיבל מהמלווים השונים, האם עמד בהחזרים והאם ישנם נכסים משועבדים במסגרת הלוואות שנטל. עם זאת, לעומת מדינות אחרות בהם בהם קיימים מאגרים מסוג דומה, המידע לא יכיל עמידה בתשלום החובות לעיריות ונותני שירות כמו חברת החשמל.
אלא שלנותני האשראי לא תהיה גישה ישירה למידע. מי שיראה את המידע עלינו הם שלוש חברות דירוג אשראי ("לשכות אשראי") פרטיות: BDI, קו מנחה ודן אנד ברדסטריט. תפקידן של חברות אלו הוא לקחת את המידע שנמצא במאגר ולהפוך אותו לדירוג אשראי שיסמל את מידת הסיכון של כל אחד מאיתנו. כשמלווה כלשהו ירצה להעריך את הסיכון שבמתן הלוואה הוא יפנה לאחת מלשכות האשראי, והן יבצעו את הערכת הסיכונים ויחזירו לו דירוג אשראי, תמורת תשלום.
באופן עקרוני, השתתפות במערכת היא על בחירותו של כל לקוח, אבל מדובר בסעיף "על הנייר" בלבד. על פי חוק מאגר נתוני האשראי כל לקוח יהיה רשאי לסרב לשימוש בנתוני האשראי שלו, ולמעשה כל הערכת סיכונים מחוייבת באישור הלקוח. עם זאת, סירוב עלול לגבות מחיר ישיר בריבית על ההלוואה. במידה ולקוח יסרב לשתף את נתוני האשראי שלו עם המלווה, הוא עלול לסבול מריבית גבוהה יותר בגלל הקושי להעריך את הסיכון בהלוואה לעומת מרבית הציבור, שסביר להניח שיסכים לשימוש בנתונים.
בעיתיות פוטנציאלית
מערכת נתוני האשראי עשויה לסייע לחברות כרטיסי האשראי והמלווים החוץ בנקאיים להתחרות בבנקים הגדולים, אבל יש בה לא מעט סכנות לציבור. למשל, עוד לפני שהמערכת עלתה לאוויר כבר ניכרים ניסיונות של מלווים שונים לעקוף את הוראה זו של בנק ישראל. לפני חודשיים ניסתה ישראכרט לנצל פרצה בחוק כדי לזכות בהסכמה לכאורה של כלל לקוחותיהם לשימוש בנתונים. החברה שלחה מכתב ללקוחות ובו נכתב כי הם מבקשים את הסכמתם לעדכן את הנתונים במאגר, וכי אם לא יבקשו במפורש למנוע את השימוש בנתונים הדבר יתפרש כהסכמה. אמנם בנק ישראל דרש לעצור את המהלך, אבל יתכן שיעשו ניסיונות דומים בעתיד לקבל גישה למידע.
מספר גורמים הביעו דאגה גם מ"זליגה" של מידע מנותני האשראי לחברות שנמצאות בשותפות עסקית איתם. כך, חברות כרטיסי האשראי שמקיימות שותפות עם רשתות מזון או משווקי רכב עלולים להשתמש במידע כדי לדייק את שיווק המוצרים ללקוחות, או "לדחוף" דילים על פי המידע הפיננסי עליהם ותוך הצעת הלוואות מנותן האשראי.
סכנה נוספת היא התרחבות תופעת מסורבי האשראי בישראל. משפחות בעלות הכנסה נמוכה והיסטוריית אשראי גרועה, שמסתמכות על הלוואות קצרות טווח כדי לעמוד בתשלומים השוטפים, עלולות למצוא עצמן ללא יכולת לקבל הלוואות. במקרה כזה, משפחות כאלו יאלצו להסתמך יותר על הלוואות בשוק האפור, כלומר מלווים לא מפוקחים. במקרים כאלו הריבית נוטה להיות גבוהה בהרבה, ואותן משפחות עלולות להעמיק עוד יותר את חובותיהן מבלי אפשרות לעמוד בהחזרים.
אריק פינטו, מנכ"ל בנק הפועלים אמר על כך במסיבת העיתונאים לרגל פרסום הדו"חות הכספיים של הבנק כי "כל מה שאמרנו במהלך הדיונים של ועדת שטרום קורה בשטח. יש פגיעה במוסר התשלומים, יש ארביטראז' רגולטורי בין הגופים המפוקחים ואלה שלא, וזה גורם למצב של היצף אשראי ולפגיעה באוכלוסיות שנמצאות ברמות סיכון גבוהות, שייאלצו ליטול אשראי בריביות דו־ספרתיות".
סכנה נוספת קשורה בלשכות האשראי עצמן. על פי חוק מאגר נתוני האשראי, שיטת הערכת הסיכונים של אותן חברות, שעל פיהן מוחלט דירוג האשראי, הוא סוד תעשייתי של אותה החברה. במילים אחרות, לא ניתן יהיה לפקח על הדרך שבה אותן החברות מחליטות מהו הדירוג הסופי של כל לקוח על בסיס הנתונים.
חברות אלו הן חברות פרטיות, ונמצאות בעסק במטרה להביא לרווחים בשביל בעליהן. פרופ' לוי פאור, מומחה לרגולציה וממשליות מהאוניברסיטה העברית העלה בעבר את הסכנה שחברות אלו יעשו שימוש ביכולתם לקבוע את הדירוג כדי לענות על הדרישות של הבנקים.
לטענתו, "מערכת דירוג האשראי מכניסה שחקן שלישי למערכת היחסים בין הלווה למלווה. במשולש הזה של לווה-מלווה-מדרג, המדרג מקבל את שכרו מהמלווה ולכן צריך להתאים עצמו לאינטרסים של המלווה", הוא מסביר. לטענתו, ברגע שחברות הדירוג, או "לשכות האשראי" כפי שהן נקראות בשפה המקצועית, נדרשות להתחרות על השירות למלווים, הדבר יוצר עבורן תמריץ למכור את המוצר המושך ביותר מבחינתם. לוי-פאור טוען כי במצב כזה נוצר "כשל שוק", כי המוצר הטוב ביותר בעבור המלווים עשוי להיות דווקא דירוג נמוך יותר, שיאפשר למלווים לדרוש ריבית גבוהה ככל שניתן, במידה והלקוח אכן יוכל לעמוד בהחזרי החובות.
"האינטרסים של המלווה הם לספק אשראי במחיר הגבוה ביותר ובסיכון הקטן ביותר. כדי למכור דירוג. המדרג חייב לספק את הסחורה למלווה, כלומר להפוך את הלווה למסוכן ככל האפשר, כדי לאפשר למלווה מיקסום רווחים בסיכון הקטן ביותר", אומר לוי-פאור. "המוצר שיימכר על ידי המדרג מיועד לשוק המלווים ואלו ילחצו על תחרות בין המדרגים כך שהדירוג שיקנה בסופו של דבר על ידי נותני האשראי ימקסם את רווחיהם". הוא אומר.
