בימים אלה מתקיים מאבק משמעותי מאוד עבור מאות אלפי פנסיונרים בישראל. בינתיים הוא לא מחולל יותר מדי רעש תקשורתי, אך אנשי הסתדרות הגמלאים נערכים ליציאה למאבק ציבורי רחב במידה ויהיה צורך. על הפרק: הקיצוץ בקרנות הפנסיה הוותיקות.

על פי הנחיות הממונה על שוק ההון והביטוח, צפויות קרנות הפנסיה הוותיקות לקצץ כ-1.2% מהקצבה החודשית של עמיתיהם כבר בחודש יוני הקרוב. שעון החול שהוקצב לכנסת ולממשלה לטפל בבעיה האקטוארית של הקרנות הוותיקות באמצעות תיקון גיל הפרישה לנשים הולך ונגמר, והמחלוקות בנושא לא צפויות להיפתר בשבועיים הקרובים. שר האוצר משה כחלון, שר הרווחה חיים כץ ויו״ר ועדת הכספים משה גפני הצהירו על מחויבותם לטיפול במשבר, אלא שבתקופת הדמדומים שבין הממשלות הגזירה עוד עלולה לצאת לפועל.

הקשר הגורדי שנוצר לפני 16 שנים

ראשיתו של המשבר הזה בשנת 2003, כששר האוצר דאז בנימין נתניהו החליט להלאים 8 קרנות פנסיה ותיקות, שהיו בבעלות ההסתדרות, בטענה כי הן עומדות לקראת פשיטת רגל. במסגרת אותה הרפורמה קוצצו זכויות העמיתים בשיעורים של 20%-25%, וקצבתם הוצמדה למדד המחירים לצרכן במקום לשכר הממוצע במשק. צעדים אלו הובילו להפחתה משמעותית בזכויות העמיתים. בנוסף, הותנה תהליך ההבראה של הקרנות בהעלאת גיל הפרישה ובתמורה המדינה מתחייבת להזרים לקרנות סיוע ממשלתי בהיקף של כ-78 מיליארד שקלים. ניהול הקרנות הועבר לחברה ממשלתית בשם 'עמיתים'. 270 אלף גימלאים מקבלים כיום קצבאות מהקרנות האלה, ו-170 אלף גמלאים נוספים אמורים להתחיל לקבל את הקצבה בשנים הקרובות.

במסגרת הרפורמה שביצע נתניהו בקרנות הפנסיה הוא הכניס לתקנון שלהן סעיף שאולי נראה אז חסר משמעות אבל הוא הגורם לכל התסבוכת. סעיף 8 לחוק קובע כי "כל עוד לא הועלה גיל הפרישה לגיל 67 לגבר ולאישה, יכוסה ההפרש על ידי הגדלת הסיוע הממשלתי מעבר לסכום הנקוב.." בכך נוצר המתווה שמחבר בקשר גורדי בין העלאת גיל הפרישה לנשים לבין מימון הגירעון האקטוארי של קרנות הפנסיה.

המחלוקת: מקצועות שוחקים

 מאז ועד היום עלה כבר גיל הפרישה של גברים מ-65 ל-67 ושל נשים מ-60 ל-62. תהליכי החקיקה של השנתיים האחרונות אמורים להעלות את גיל הפרישה של נשים ל-64 בשלב ראשון ולאחר מכן ל-65. בינתיים התהליכים הללו תקועים בוויכוח בין ועדת הכספים למשרד האוצר, שעיקרו מחלוקת על מנגנון התמיכה שיינתן לנשים מוחלשות במקצועות שוחקים שייפגעו מהארכת שנות העבודה, או עובדות שנפלטו משוק העבודה בטרם הגיען לגיל הפרישה. מדובר בנשים שיתקשו מאוד להתמודד עם דחייה של זכאותן לפנסיה ולקצבת זקנה. הרבה מאוד דיונים קיימה ועדת הכספים בנושא, וזהו אחד מהקרבות המרכזיים המתנהלים בה.

בדיון מיוחד של ועדת הכספים בהשתתפותה של יו"ר רשות שוק ההון, הפנסיה והביטוח, דורית סלינגר (שמאז כבר סיימה את תפקידה) שהתקיים ביולי 2018 הודיעה סלינגר לחברי הועדה כי בכוונתה להורות על קיצוץ של כ-1.2% בקצבאות גמלאי עמיתים קרנות הפנסיה הוותיקות, זאת בשל גרעון אקטוארי, כלומר עתידי ומשוער, שהצטבר בהן עקבות אי-העלאת גיל הפרישה לנשים. סלינגר הפעילה למעשה את מנגנון ההשהיה של הפצצה, והקציבה לכנסת ולממשלה שנה למצוא פתרון שכן הקיצוץ ייכנס לפועל רק ביולי 2019, בהנחה ולא ימצא פתרון אחר שיאפשר להימנע מהקיצוץ..

עד לפיזור הכנסת בדצמבר 2018 לא נמצאה נוסחת הפשרה בין חברי הכנסת לאנשי האוצר והחקיקה בנושא גיל הפרישה של נשים עדיין תקועה. חברי ועדת הכספים התעקשו בצדק על רשת ביטחון ראויה לנשים שיפגעו מהמהלך. באוצר התעקשו על המתווה שהציעה הועדה בראשות מנכ"ל המשרד שי באב"ד. עם השבעת הממשלה וחזרת הכנסת לפעולה, נראה שהדיון על גיל הפרישה יהיה אחד הדיונים הראשונים של ועדת הכספים, שתישאר בראשות משה גפני.

שר הרווחה חיים כץ הבהיר כי הוא מחויב לעצירת הקיצוץ בקצבאות הגמלאים, ולאחרונה נפגש עם ד"ר משה ברקת שהחליף את סלינגר כיו"ר רשות שוק ההון הביטוח והפנסיה, במטרה למצוא דרך שתאפשר דחייה של הקיצוץ בקצבאות הפנסיה. דחייה זו אמורה לאפשר, כך לפי כץ, "לבדוק שוב את הנתונים של הקרנות ולגבש הצעת חוק להעלאת גיל הפרישה בצורה מושכלת".

שמוליק מזרחי יו"ר התסתדרות הגמלאים בהפגנת הסתדרות הגמלאים נגד הרפורמה בסיעוד והקפאת הפנסיות. 4 בנובמבר 2018 (צילום: עמר כהן)

מי שנערכים בינתיים על הקווים הם אנשי הסתדרות הגמלאים בהובלת שמוליק מזרחי. בשנה האחרונה ראינו אותם יוצאים להפגין מספר פעמים נגד הגזירה המתקרבת. בפעם האחרונה הם חסמו את פינת הרחובות אבן גבירול וארלוזורוב לשעה קלה. זה לא נעים לראות סבתות חוסמות כבישים, אבל אם קצבאות הפנסיה שלהם יקוצצו, מזרחי ואנשיו נערכים למאבק חריף הרבה יותר.