אתמול (שני) בפתח ישיבת הממשלה, דיבר ראש הממשלה בשבחי ה"נומרטור". ה"נומרטור," הסביר נתניהו לשרים, "הוא חוק מהפכני לאופן ניהול כלכלת ישראל. בעבר, ממשלות היו מתחייבות קדימה ומכניסות את עצמן לבורות תקציביים עמוקים מאוד, מה שתמיד היה מחייב קיצוצים ועוד קיצוצים ועוד קיצוצים. מאז שהפעלנו את הנומרטור, צמצמנו את הבור התקציבי. זה ניהול נכון של הכלכלה, זה ניהול אחראי."

מנגד, בימים האחרונים התבטא יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני, על כוונתו להגיש הצעת חוק לביטול הנומרטור. גפני אמר כי הוא מצטער על היום שבו הצביע בעד חוק הנומרטור.

מה זה נומרטור?
ה"נומרטור" הוא כלי שפותח במשרד האוצר לאמוד את צפי ההוצאות הנגזרות מהתחייבויות הממשלה לשלוש השנים הבאות. על צפי ההוצאות, מציב הנומרטור שני מדדים, תקרת ההוצאה המותרת בכל שנה לפי כלל תקרת ההוצאה, והגירעון המותר כל שנה לפי כלל הגירעון. התוצאה המתקבלת מאפשרת למשרד האוצר לבחון בכל עת מהי ההוצאה הממשלתית הצפויה, ומהי ההוצאה המותרת על פי חוק, ולהגדיר את הפער ביניהן. על פי הפער בין ההוצאה המותרת לצפויה עשוי משרד האוצר להגביל את הממשלה מלקבל החלטות שהן בעלות משמעות כלכלית לשנים הבאות.

הנומרטור יושם לראשונה במשרד האוצר בתקציב 2014 ככלי לא מחייב. ב-2015 קיבל הנומרטור מעמד בחוק יסודות התקציב, המחייב את הממשלה להתכנס למסגרות הפיסקליות (כלל מגבלת ההוצאה וכלל תקרת הגירעון) גם לשלוש השנים הבאות (מעבר לשנת התקציב הנדון). כל החלטה בעלת השלכות תקציביות עתידיות שהממשלה מבקשת לקבל נדרשת לעמוד בנומרטור. במידה שהנומרטור מראה כי בשנים הבאות צפויה חריגה מהכללים הפיסקליים, תידרש הממשלה להציג מקור חלופי שווה ערך לעלויות של ההחלטה אותה היא רוצה לקבל בדמות קיצוץ בסעיף תקציבי אחר.

בשורה התחתונה מדובר במנגנון פשוט, לאו דווקא בעל תחכום מבחינה כלכלית, אשר עיקר כוחו נמצא דווקא בתחום התודעתי. במידה שהממשלה רוצה לקבל החלטה החורגת מהמגבלות שהנומרטור מציב, היא יכולה באחת לשנות את חוק הנומרטור או את חוק הפחתת הגירעון והגבלת ההוצאה התקציבית.

הנומרטור כפי שהוא מוצג באתר משרד האוצר

הנומרטור כפי שהוא מוצג באתר משרד האוצר

עצם קיומו של החוק מאפשר לראש הממשלה, בכל פעם שיש הוצאה תקציבית שהוא אינו מעוניין לקדם אך גם אינו מעוניין לסרב לה, להגיד 'אני רוצה אבל לא יכול', ולטעון כי הנומרטור לא מאפשר זאת. הנומרטור מהווה גם מנגנון לחץ קבוע על הממשלה להפחית את ההוצאה הציבורית. כשנתניהו אמר בישיבת הממשלה שבעוד שנתיים לא יהיו עוד קיצוצים, הוא התכוון לכך שאת הקיצוצים עושים מראש עוד לפני שנוצרת האפשרות להעלות את ההוצאות. הנומרטור בעצם מציב את הורדת הגירעון והגבלת ההוצאה הממשלתית כיעד אבסולוטי ראשון במעלה, וזאת בלי קשר למצב המשק, לצורכי החברה הישראלית או לכל עניין אחר.

הנומרטור כפי שהוא מוצג באתר משרד האוצר

הנומרטור כפי שהוא מוצג באתר משרד האוצר

בעולם כבר משנים כיוון
ביום ראשון האחרון פרסמו כלכלני קרן המטבע מאמר שהִכה גלים, בדבר כישלונה של הגישה הגורסת כי צמצום ההוצאה הממשלתית מעודד צמיחה. במאמר, סוקרים שלושה כלכלנים את ההתפתחות של הגישה הניאו-ליברלית מאז שנות השמונים ועד ימינו. על פי המאמר, אין קשר בין צמצום ההוצאות הממשלתיות ובין צמיחה כלכלית. אך יש קשר בין צמצום הוצאות הממשלה ובין התפתחות חוסר השוויון. לנוכח ההאטה הגלובלית בצמיחה יותר ויותר כלכלנים בכירים בעולם מתבטאים בשבועות ובחודשים האחרונים בדבר הצורך של ממשלות להפעיל מדיניות רחבה יותר ולעודד באופן פעיל צמיחה על ידי השקעה במחוללי צמיחה.

בין מיתון לריסון תקציבי
נורות האזהרה בנוגע לכניסה למיתון מהבהבות בעוצמה. ביום שני האחרון הוריד בנק הפועלים את תחזית הצמיחה שלו ל- 2.2%. מדובר בתחזית צמיחה נמוכה ביותר הגובלת בשיעור הגידול של האוכלוסייה בישראל (כ-2%). כשהצמיחה יורדת מתחת לגידול הטבעי היא מוגדרת כמיתון, או כצמיחה שלילית. הכלכלן הראשי של בנק הפועלים, פרופ' ליאו לידרמן, יצא נגד הנחות המוצא המנחות את צמרת האוצר בהכנת התקציב הבא וקרא להם לבחון מחדש את המדיניות.

בדיון מיוחד שהתקיים אתמול (שלישי) בבוקר בוועדת הכספים של הכנסת, במקביל לישיבת הממשלה, יצא נשיא התאחדות התעשיינים, שרגא ברוש, כנגד מדיניות הריסון התקציבי של הממשלה, ואמר בחריפות: "התנהלות משרד האוצר אולי הייתה מצחיקה אותי אם היא לא הייתה מעציבה כל כך, ולא היה מדובר בתעשייה שלנו ובמשק שלנו שנכנס למיתון. התכנית לעידוד הצמיחה והייצוא הייתה אמורה להיות בסדר העדיפויות הראשון של הממשלה."

"משרד האוצר מעכב ולא מעביר 260 מיליון שקלים לעידוד הייצוא, דבר עליו סוכם בהחלטת הממשלה בנוגע לתקציב 2016. אנשי האוצר הודיעו שאין יכולת להעביר את הכסף הזה בגלל ה'נומרטור' והיעדר מקורות מימון לתקציב הזה בשנים הבאות. הפקידים אמרו שזה ייכנס לתקציב 2018-2017," הוסיף ברוש.

חבר הכנסת, פרופ' מנואל טרכטנברג (המחנה הציוני), אמר בדיון: "בתקציב 2015– 2016 , לא היה שום דבר להחזרת הצמיחה למשק. המיקוד של שר האוצר ומשרדו הוא בעניינים נקודתיים בלבד".

את הדיון חתם יו"ר הוועדה, משה גפני (יהדות התורה), כשביקש לכנס דיון חירום מיוחד עם שר האוצר ונגידת בנק ישראל ואמר: "לא אאשר תקציב דו-שנתי בעוד התעשייה קורסת. מה שייצא זה שהמדינה תפסיד המון כסף וניכנס למעגל קסמים של הידרדרות שתלך ותחמיר".