דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שישי י"ח בניסן תשפ"ד 26.04.24
26.1°תל אביב
  • 23.4°ירושלים
  • 26.1°תל אביב
  • 21.2°חיפה
  • 23.9°אשדוד
  • 21.6°באר שבע
  • 27.4°אילת
  • 24.4°טבריה
  • 22.5°צפת
  • 25.6°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
אמיליה קוסמטיקס

משבר התעשייה בדרום / דיון סוער בעתיד המפעלים בנגב: "צריך להחליט - רוצים תעשיה או לא"

ועדת הכספים דנה במשבר התעשייה בנגב, ומתחה ביקורת על הנהלות חרסה ואמיליה קוסמטיקס | גפני על החרם של חסידות גור על פניציה: "שוחחתי עם ליצמן. יש הצעה, אבל המדינה צריכה להיות חלק מהעניין"

עובדי חרסה מפגינים מול הכניסה למפעל החברה בבאר שבע, 1 במאי 2019 (צילום: באדיבות אגף הדוברות בהסתדרות)
עובדי חרסה מפגינים מול הכניסה למפעל החברה בבאר שבע, 1 במאי 2019 (צילום: באדיבות אגף הדוברות בהסתדרות)
ניצן צבי כהן
ניצן צבי כהן
כתב לענייני עבודה
צרו קשר עם המערכת:

ועדת הכספים הזמנית בראשות ח"כ משה גפני (יהדות התורה) דנה אתמול (שני) במשבר הפיטורים במפעלים בנגב 'פיניציה' ו'אמיליה קוסמטיקס' בירוחם ו'חרסה' הבאר שבעי. יו"ר הוועדה מתח ביקורת חריפה על הנהלת 'אמיליה קוסמטיקס' שנעדרה מהדיון וקרא להנהלת 'חרסה' לבחון את האפשרות להיעזר בוועדה על מנת לשמר את קיום המפעל – ולמצער, לשאת ולתת עם עובדיה באשר לתנאי סיום העסקתם. עוד קרא גפני למנכ"ל משרד הכלכלה לבחון האם יש מקום לדרוש מהחברות להשיב מענקים שניתנו להן על ידי המדינה, בתגובה לפיטורים.

"תגידו לכנסת ישראל שתשנה את חוק הפיצויים" אמר מנכ"ל קבוצת חמת, בעלי מפעל 'חרסה', רועי רגרמן בתגובה לדרישת מזכיר האיגוד המקצועי יקיר אוקנין, שישלמו לעובדים פיצויי פיטורין מוגדלים. לטענת רגרמן נקבעה פגישת מו"מ בנושא למחר, ויו"ר הוועדה דרש להתעדכן בתוצאותיה. רגרמן הבהיר כי מבחינת החברה המפעל כבר סגור, וכי 30 מעובדיו נקלטו כבר בשני המפעלים האחרים של קבוצת חמת. לטענתו, עלויות החזקת המפעל המפסיד באו על חשבון השקעה במפעליה הרווחיים, וסיכנו גם את קיומם.

עובדי חרסה מפגינים מול מפעל חמת באשדוד (צילום: ניצן צבי כהן)
עובדי חרסה מפגינים מול מפעל חמת באשדוד (צילום: ניצן צבי כהן)

"הם כבר מ-2015 בונים מפעל מטורקיה ועכשיו כשהוא בנוי זרקו את העובדים כמו כלבים" אמר איגור גרימן, יו"ר ועד העובדים במפעל. "שיקרו לעובדים, אמרו להם שאין להם מה לדאוג, המפעל ימשיך לעבוד. שלחו את כולנו לשבועיים פגרה, בזמן הפגרה הביאו אנשים מטורקיה שיבדקו את הציוד – מה אפשר למכור ומה לקחת. שבועיים אנחנו ליד השער ולא מדברים איתנו בכלל. חצי מהמפעל זה וותיקים בני 50-60, עם גב שבור, לא בריאים, שיתקשו להקלט במפעל אחר. צריך למצוא פתרון למבוגרים. אנחנו חושבים שלעובדים מגיע מעט יותר מ'חוק פיצויים' כמו שאומר המנכ"ל, אחרי שנתנו את השנים והבריאות שלהם".

" אם הסיפורים הללו נכונים, ואני הולך לבדוק זאת, שהעסקתם עובדים 70 שנה ואתם הולכים ובונים מפעל שמייצר את אותם הדברים בטורקיה – תהפכו למשל ולשנינה", הגיב לדברים ח"כ גפני. "חרסה זה מפעל שכולנו גדלנו עליו. אני מוכן להיכנס לעניין אם ניתן להציל את המפעל ואני מבקש ממך לשבת עם העובדים. זה לא דבר בלי נשמה, נפש. אלה עובדים שהתבגרו אצלכם במפעל. תבואו ותגידו לוועדת הכספים מה הבעיות – אנחנו לא יכולים, אין לנו כסף, אבל לא יכול להיות דבר כזה שאפילו לא ישבתם אתם על פיצויים מוגדלים. אנחנו לא מדינת סדום ועמורה".

"נגב קרמיקה שנסגר – המפעל היחיד בישראל שעשה קרמיקה. עכשיו יש מחסור בשוק והמחירים עולים. בושה וחרפה" אמר ח"כ מיכאל ביטון (כחול לבן), ראש עיריית ירוחם לשעבר. "אמיליה מפעל מרוויח בן עשרות שנים, עודד פלר מכר את המותגים שיצרו את הרווח, קיבל הכנסה מידית מחברת סנו שהתחייבו כלפיו לייצור ל-5 שנים, ומאז הוא לא יכול להרוויח הרבה כי אין לו את המותגים. יש כאן בעלים שפגע ברווחיות המפעל, חובתנו לפנות לבעלים ולוועד לשבת על המדוכה. שר הכלכלה מוכן לסייע ואפשר להציל את אמיליה". יו"ר הועדה גפני וראשת העיר ירוחם טל אוחנה טענו כי בעלי המפעל 'ניתק מגע' וכי לא הצליחו ליצור עימו קשר.

"אני מודה לאנשי המקצוע באוצר ובכלכלה שעמלים בכל כוחם למצוא פתרונות" אמרה ראשת העיר ירוחם טל אוחנה. "יש שדות כלכליים חדשים שמתפתחים במדינה הזו. בעוד שאנחנו בימים הקרובים ננסה לשמר את העובדים הקיימים, אנחנו באופן פרו אקטיבי צריכים לאתר את השדות החדשים ולבנות את העתיד התעסוקתי של ירוחם כדי שלא נוסיף להיפגש כאן סביב השולחן כפי שכבר נפגשנו כמה פעמים. צריך לעשות מהלך בדרגות הכי גבוהות להקמת מפעלים חדשים, מוטי טכנולוגיה, בשכר גבוהה. יש כאן דור של הנדסאים ומהנדסים, צריך לדאוג להורים שלהם, אבל גם לעתיד שלהם". "יש מקום גם לתעשייה מסורתית בישראל" אמר ח"כ אבי ניסנקורן (כחול לבן), "ישראל זה לא רק היי-טק וצריך להכיר בזה, צריך גם לעודד אותה".

בחדרי חרדים

"את הבעיה של פיניציה צריך לפתור בחדרים האחוריים ולא פה על השולחן" אמר יו"ר התאחדות התעשיינים שרגא ברוש. המפעל נקלע לקשיים לאחר שמוצרי לקוחותיו הוחרמו על ידי גורמים בחסידות גור, משום שהמפעל כולל תנור שאין לכבותו, ועל כן נדרש לייצר גם בשבתות.

מפעל פניציה בירוחם (צילום: סוכנות AP).
מפעל פניציה בירוחם (צילום: סוכנות AP).

לדבריו הצטרף גם יו"ר הועדה גפני, שאף טען כי הופעלו עליו לחצים שלא לערוך דיון כלל בסוגיית הפיטורים בדרום, בשל החשש שהדיון יגרר למתקפה על הציבור החרדי.  "ביקשנו גם אני וגם ראש הממשלה מליצמן (יהדות התורה, איש חסידות גור), ודיברתי איתו באריכות רבה. יש הצעה, שיהיו עובדים שאינם יהודים בשבת, אבל המדינה צריכה להיות חלק מהעניין" אמר ח"כ גפני. "יש כאן בעיה ייחודית במפעל שהמדינה צריכה לסבסד. אני לא נכנס לפרטים. אני לא בעד חרמות, אבל בן אדם אומר אני לא רוצה לקנות את הבקבוק הזה, אפשר להכריח אותו?"

"רק אתמול ישבה ועדת הרבנים עם ההסתדרות והודיעה שאם לא יפסיקו לייצר בשבת לא יקנו. ובכל זאת אם מישהו סבור שאפשר לפתור את זה בחדרי חדרים שיפעל" אמר ח"כ מאיר כהן. "היינו במפעל בביקור ופגשנו שם עובדים מנגב קרמיקה שפוטרו ונקלטו במפעל. קורה משהו שמסכן את היישוב אליו עליתי כילד בן 7".

40 שנה יש לפיניציה היתר לעבוד בשבת. המפעל היחיד שעושה בקבוקים וצנצנות בישראל, והיחיד שממחזר זכוכית בישראל" אמר ח"כ ביטון. "הוא יכול להיות יציב אם יעזבו אותו בשקט. קומץ קיצוניים מוביל חרם, הרוב בעד שיח עם המפעל להקטנת חילול השבת למינימום האפשרי. היו"ר בידך הדבר לייצר כשרות שמוסכמת על 95% על עם ישראל, גם אם השינויים יעלו הוועדה תסייע".

מסבסדים את ארדואן

"אין ולו תעשיין אחד שלא יודע לייבא את מה שהוא מייצר, יותר בקלות ויותר בזול", אמר נשיא התאחדות התעשיינים שרגא ברוש והתריעה כי המדינה מזניחה את הייצור הישראלי. "חלילה לי וחס לי שזה יקרה, אבל זה מה שנכון להם. אמיליה לא יצא מהשוק וחרסה לא יצא מהשוק. אסלות ימשיכו להמכר אבל הן יהיו סיניות. ולכן מישהו צריך להחליט: רוצים תעשיה או לא רוצים. וזה נוגע בקשר חד ערכי עם הפריפריה כי המפעלים הללו לא ברמת גן וראשל"צ, הם בפריפריה."

עובדי חרסה מפגינים בשערי מפעל חרסה בבאר שבע (צילום: ניצן צבי כהן)
עובדי חרסה מפגינים בשערי מפעל חרסה בבאר שבע (צילום: ניצן צבי כהן)

"אנחנו מדברים פה כבר מספר שנים על הבעיה של התעשייה הישראלית, כושר התחרות שלה והקושי שלה לשרוד" הוסיף ברוש. "הוא נפגע בגלל הדולר והיורו, והייבוא נהיה זול יותר, בגלל עליית הארנונה פי 3 מהמדינות האחרות, התייקרות המים פי 2 מהמדינות האחרות. עלות העבודה התייקרה במדינת ישראל ב-3 שנים והגיע למקום השני בעולם, ואני בעד העובדים. הנטל על כתפי התעשיינים והם קורסים. אחד קורס כי אין לו גז טבעי והשני כי הטורקים מביאים בזול כי היורו זול, והרביעי צריך לשלם תוספת לעובדים ולא מסוגל. בסך הכל זה נהיה בלתי אפשרי".

"מתנהלת השתלטות עויינת של השוק הטורקי על השוק הישראלי. ארדואן, שהוא עויין לישראל, מסבסד תוצרת תורכית ואנחנו מאפשרים לתוצרת הזו להכנס לישראל", אמר ח"כ מיקי לוי. "נראה שבשנים האחרונות מדינת ישראל נלחמת בתעשייה הישראלית. אנחנו מסבסדים היום את הייצור הסיני ומטילים מיסוי עודף על הייצור הישראלי. מן אנומליה מטומטמת שכזו של מדינה שמנסה לקרוס לתוך עצמה", הוסיף ח"כ עודד פורר (ישראל ביתנו). "הרי אם שולחים חבילה מסין מדינת ישראל מסבסדת את עלויות הדואר, אבל אם יצרן ישראלי שולח חבילה לפתח תקווה זה עולה לו יותר".

גם רגרמן, מנכ"ל קבוצת חמת, טען: "יש לנו אוצר טבע שקוראים לו גז טבעי. במקום לבוא למפעלים ולהגיד קחו אותו ב-3 דולר כמו בארה"ב – אנחנו משלמים כמעט כמו בטורקיה שלה אין אוצר טבע כזה. כשיצאה תכנית מחיר למשתכן מישהו בדק מה תהיה ההשפעה של החיפוש אחר החומרים הזולים ביותר על התעשייה הישראלית הנסמכת על ענף הבניין? למה באצטדיון טרנר בבאר שבע שמו אסלות תוצרת גרמניה? למה בכנסת ישראל יש תוצרת טורקיה?"

"דיברתם על מכסים והיטלים, חשוב להבין שזה הסטת הנטל לציבור, ושוק סגור זה עליית מחירים" טען עידו סופר מאגף התקציבים באוצר. "ביחס לנטל הרגולטורי, בסופו של דבר כשמסתכלים על העלות השוטפת של עסקים – הממשלה מתכוונת להגיע עם צעדים ורפורמות מאוד משמעותיות לוועדה הזו".

"אם טראמפ בארה"ב הקפיטליסטית מטיל היום מכסי מגן על תוצרת מסין, בהחלט יכולה לצאת מהוועדה הזו קריאה לראש הממשלה שכן יטילו מכסי מגן על מה שקורה מטורקיה" אמר ח"כ מאיר כהן. "יש תחושה שכאילו התפרקנו מכל השאלות הציוניות. אנחנו מדברים על ירוחם, דימונה או קריית שמונה במושגים כלכליים. האנשים שגרים שם זו הציונות המתחדשת 2019, אם הם לא היו חיים שם אף אחד לא היה שם. לכן אי אפשר לבדוק את המקומות הללו רק בראי של כלכלה חופשית".

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר
פעמון

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״

נרשמת!