ברגעים קשים, בן אדם נמדד בחוזק הנפשי אותו הוא מפגין. לאורך כל הקריירה של שחקנית הכדורגל ולאא חוסיין, הגיעו משברים קשים ואילו היא תמיד ידעה להתגבר על כולם ולהצליח להתקדם קדימה לעבר המטרות שהיא הציבה לעצמה. חוסיין בת ה-30, היא קפטנית קבוצת הפועל באר שבע, מלכת השערים של נבחרת הנשים הפלסטינית ומלכת השערים של מוקדמות אליפות אסיה 2008.

חוסיין גדלה בכפר שעב שבצפון, וכילדה הייתה משחקת עם הבנים בכפר ומשפרת את כישורי המשחק שלה. כשהייתה בת 16 התגלתה ע"י מנהל קבוצת בני סכנין, לאחר שצפה בה משחקת כדורגל בחצר הבית.

ולאא חוסיין מהפועל באר שבע (קרדיט: ההתאחדות לכדורגל)

 "הבת של מנהל בני סכנין, התחתנה עם מישהו משעב", מספרת חוסיין על הדרך שעשתה לקבוצתה. "הוא אמר למנהל הקבוצה 'יש מישהי פה בכפר'. באותה התקופה הייתי מתאמנת עם ידיד של המשפחה, שממש עזר לי. הייתי מאוד צעירה ולא יכולתי ללכת להיבחן לבד בקבוצות. בגיל הזה בכלל לא ידעתי שיש כדורגל נשים, חשבתי שאני היחידה. לא הייתה אז מודעות, לא היה פרסום – ברגע ששמעתי שיש קבוצה אז אמרתי 'או הנה ההזדמנות שלי'. עברתי לבית ספר בסכנין, הכרתי שם חברות והתחלתי לשחק בקבוצה".

בין אהבה וגזענות

למרות שחוסיין משחקת כבר 14 שנה ברמות הגבוהות של כדורגל הנשים בישראל, ועברה קבוצות רבות – שיחקה בבנות סכנין, הפועל פ"ת, מכבי צור שלם, מ.כ רמת השרון, מכבי חולון, מ.ס קרית גת (איתה זכתה באליפות) ובשנתיים האחרונות כקפטנית הפועל ב"ש, במהלך הקריירה הארוכה שלה, זכתה מספר פעמים להתנהלות גזענית כלפיה. כשאני מבקש ממנה למנות מקרה אחד, זכור לה במיוחד דיבור גזעני של אביה של שחקנית יריבה, לאחר אחד המשחקים בין הקבוצות בליגה.

לא מעט ספורטאיות מוסלמיות מתמודדות עם מכשולים, בדרך להגשמת חלומן להפוך לספורטאיות מקצועיות. למזלה של חוסין, היא הגיעה ממשפחה אוהבת, שתמכה בה ללא הפסקה. "לא היו לי מכשולים. לא היו אנשים שמנעו ממני לשחק כדורגל. אבא שלי היה מגיע איתי למשחקים בכל הארץ. אבל כן היה לי את אחי הבכור, שהיה אומר לי בהתחלה 'מה את משחקת כדורגל?' כי הייתי כל הזמן משחקת עם בנים. עד שמצאתי את הקבוצה בסכנין. התחלתי לשחק, והוא התחיל לשמוע שאחותו מפציצה שערים וכולם מאוד אוהבים אותה וכולם מדברים עליה בסכנין ואני כבר משחקת עם בנות". לאחר אחד המשחקים אחיה נגש אליה ואמר לה "ולאא, אני אוהב אותך".

למרות התחלה טובה בסכנין וזימון לנבחרת הנערות של ישראל, חוסיין התמודדה עם פציעה שגרמה לה קרע ברצעות, ו-3 ניתוחים בברכים, וכל זה עד גיל 18. בשל הפציעות הקשות, בסכנין לא האמינו בה יותר, והחליטו לשחרר אותה מהקבוצה.

ולאא חוסיין במדי נבחרת פלסטין (קרדיט: ההתאחדות לכדורגל)

שחקנית אחרת אולי הייתה נשברת, בגיל כל כך צעיר ולאחר פציעות קשות, שהקבוצה שהאמניה בה ונתנה לה את הצ'אנס הראשון תשחרר אותה. חוסיין לא נשברה, ולאחר שהחלימה מהפציעה הצטרפה לקבוצת הפועל פ"ת מליגת העל שבמדיה כבשה לא פחות מתשעה שערים באותה העונה.

בין ישראל לפלסטין

חוסיין, ששיחקה בגיל 18 בנבחרת הנערות של ישראל וכבשה במשחק הניצחון מול צפון אירלנד בטורניר שנערך ברוסיה, למרות זאת, מספרת שלמרות הכל זכתה ליחס מזלזל לטענתה מצד מנהל הנבחרת דאז, יחס שהוביל אותה לפרוש מהנבחרת.

שנה מאוחר יותר קיבלה חוסיין טלפון מפתיע, והזמנה לנבחרת פלסטין הבוגרת. "אמרו לי, 'אנחנו מנבחרת פלסטין, יש שם שחקניות. אנחנו הולכים לצאת לטורניר בקטאר'." חוסיין קפצה על ההזדמנות החדשה, "הגעתי לשם והיה לי סבבה. הרגשתי שמעריכים אותי, שטוב לי. הרגשתי שאני משחקת ולמרות שאני מפסידה, הכל טוב. שיחקתי עם הנבחרת בדובאי ובקטאר, והייתי מלכת השערים."

הטלוויזיה הגרמנית שחיפשה שחקנית כדורגל פלסטינית, בחרה לתעד את סיפרה של חוסיין, ועקבה אחריה מקרוב. באותה התקופה שיחקה חוסיין בצור שלום, מהלימודים באוניברסיטה בג'נין הייתה נוסעת לאימונים ולמשחקים של הקבוצה בליגת העל לנשים.  "היה לי מאוד קשה, כמעט שעתיים הלוך, כמעט שעתיים חזור. הדרכים בשטחים הן לא כמו הדרכים בארץ, היו לי הרבה מכשולים. המפיקה של הסרט צילמה אותי בדרך לאימון, איך אני עומדת במחסום, איך החיילים עושים חיפוש. אני מאוד נלחמתי כדי לשחק כדורגל, לא היה לי קל. אנשים לא מכירים עד כמה הייתי צריכה לעבוד קשה כדי לשחק כדורגל, והסיפור הזה מוצא חן בעיניה."

שחקניות שוות פחות?

בעונה הראשונה במדי הפועל ב"ש הבקיעה חוסיין 35 שערי ליגה, והעלתה את הקבוצה לליגת העל. העונה הקבוצה התחזקה במספר שחקניות זרות, אך מענק העלייה והגדלת התקציב לשנת 2019, כסף שהובטח לה מעיריית בש הפועל ב"ש לא תזכה לקבל. המועדון צלל למאבק משפטי מול העירייה ונכנס לסחרור, שבסופו של מחזור סיום דרמטי, ירדה הפועל ב"ש לליגה הלאומית.

ולא חוסיין במדי נבחרת פלסטין (קרדיט: ההתאחדות לכדורגל)

אחת הטענות של הקבוצה היא הפער הבלתי מוסבר בתמיכה של העירייה בקבוצת הגברים, שמקבלת לפי הטענה תקציב גדול פי 33 מקבוצת הנשים של העיר. "העולם מתפתח מבחינת קבלה של נערות שרוצות לשחק כדורגל, אבל לא מתפתח מבחינת התמיכה בכדורגל נשים. הם רוצים לתת לנו לשחק, אך הם לא מוכנים לתמוך בנו. אנחנו כבר חווינו הכל, אנחנו צריכים לעבוד עכשיו בשביל הדור הבא. בשביל הבנות הצעירות, הנערות שיקבלו את מה שמגיע להן. אנחנו הדור הישן, שלא היתה בו התקדמות. המדינה התקדמה, בכל העולם נותנים לנשים להתקדם, אז למה רק בכדורגל אתם מנסים לקפח אותנו?"

חוסיין מכוונת להיות מאמנת כדורגל, שתעביר את הידע הרב שאותו צברה כשחקנית לילדות ולנערות צעירות המתחילות את צעדיהן הראשונים על מגרשי הכדורגל, "אני רוצה להביא את הידע שלי ואת היכולת שלי לעוד נשים. אני מה שאני יכולה לעשות בשביל הדור, הבא אני אעשה".

במהלך המשפט שנערך בבית המשפט לעניינים מנהליים בבאר שבע ב-12 למרץ תבעה קבוצת הפועל ב"ש נשים בין השאר את עיריית ב"ש בטענה לאי שוויון מגדרי בחלוקת התקציבים ובשימוש במתקנים. עו"ד מוריה מלול שייצגה את עיריית ב"ש בדיון טענה להגנת העירייה שההבדלים בתקציבי הגברים והנשים לא נובעת מתוך מתוך אפליה מגדרית, אלא מתוך סדר עדיפות של תיכנון התקציב  "אני לא מזלזלת בשוויון הנשים בספורט, איך איני חושבת זאת הבמה. מדובר בעירייה, יחסית קטנה, של עיירה אחת, מתוך 265 רשויות", עוד טענה עו"ד מלול "יש תבחינים ואין עניין של נשים או גברים עיריית באר שבע לא אומרת שנשים לא מעניינות אותה. יש למגרש עלויות שימוש. אם לא יוכלו לעמוד בזה, הם לא יוכלו להשתמש בהם. התקציב הוא עניין של תבחין. הקבוצה כאן קופצת מעל הפופיק שלה. הרעיון הוא לומר שברור שדבר גורר דבר, אבל צריך להבין מאיפה זה מתחיל – אם קבוצה לא יכולה לממן עלויות שימוש, אז היא לא יכולה".