חוק עוזרי הבטיחות נכנס השבוע לתוקפו, אולם הקבלנים ומשרד העבודה מסכימים כי לא הוכשרו די עובדים לתפקיד לצורך יישומו. הוויכוח נסוב רק סביב שאלת האחריות לכך.

על פי החוק שעבר ערב פיזור הכנסת הקודמת, כל אתר בניה בגובה של למעלה מ-7 מטרים ובשטח של למעלה מ-1,000 מטרים רבועים יחויב במינוי ובנוכחות קבועה של 'עוזר בטיחות' מוסמך, שתפקידו הבלעדי יהיה קידום הבטיחות באתר.

פועל בניין. למצולם אין קשר לכתבה (סרג' אטלי פלאש90)

עוזרי הבטיחות חייבים להיות עובדים בעלי ניסיון של שנתיים בענף הבניין, ולעבור קורס מיוחד בפיקוח משרד העבודה והרווחה. אלא שבהתאחדות בוני הארץ מסרו ל'דבר העובדים' כי התהליך הממושך של אישור הקורסים הביא לכך שהם נפתחו באיחור ולכן צפוי עיכוב בכניסתם של עוזרי הבטיחות לרבים מהאתרים. "מאז אישור הקורסים, ההתאחדות פרסמה קריאה לחבריה כמה פעמים למהר ולהוציא את העובדים המתאימים להכשרה והיא צופה שזה יקרה בתהליך מדורג בתקופה הקרובה".

בדיון שנערך בשדולת הבטיחות של הכנסת, הצביעה בהאשמה מוטי אלישע, יו"ר זרוע העבודה במשרד העבודה והרווחה, דווקא על הקבלנים, וטען כי הם אינם שולחים להכשרות די עובדים. "הכיתות ריקות" טען, והוסיף כי עד כה הוכשרו רק כ-1,000 עוזרי בטיחות, מתוך כ-7,000 הנחוצים.

ח"כ אבי ניסנקורן שאל האם בכוונת המשרד לסגור אתרים החייבים במינוי עוזר בטיחות, במידה ולא יהא נוכח באתר, ואלישע השיב: "אני יודע שכולם רוצים לשמוע שאני סוגר את האתר. התשובה היא שלא קיבלנו החלטה מכיוון שלא הספיקו להכשיר".

כנס חירום על הקטל באתרי הבניין בכנסת. בהובלת חברי הכנסת אבי ניסנקורן , אוסמה סעדי, מיכל רוזין ומשה ארבל (צילום: נעם ריבקין פנטון/פלאש90)

"אז אתה אומר שאפשר לעבור על החוק באישור שלכם?" תהה ניסנקורן, והוסיף: "אם אתה לא אוכף את זה – זה לא בוצע. וזו התחייבות שהייתה כלפי כיו"ר ההסתדרות וכלפי הכנסת כי זה עבר בכנסת. זה לא משנה כמה הוכשרו". השדולה דרשה כי משרד העבודה יפרסם כבר בשבועות הקרובים מדיניות ברורה בנושא זה.

"גם במקרה הזה יש חלמאות. איך מדינה מוציאה סילבוס במרץ ורוצה להכניס עוזרי בטיחות בסוף מאי? איפה ההיגיון?" אמר ל'דבר העובדים' יו"ר הסתדרות עובדי הבניין והעץ יצחק מויאל. "עושים מהלך כך שגם מי שרוצה לעמוד בדרישות איננו יכול. מה, תוך יום יכשירו אלפים? הנה, ביום ראשון אלפי קבלנים יהפכו למפרי חוק – למדינה יש אחריות".

מויאל הדגיש כי הצעת החוק שהוגשה על ידי חברי הכנסת איל בן ראובן, אלי אלאלוף ועבד אל חכים חאג' יחיא התקדמה טרם פיזור הכנסת רק בעקבות סכסוך העבודה הכללי שהכריזה ההסתדרות, ונכונותם של כלל העובדים המאורגנים במשק לשבות בסולידריות עם עובדי הבניין ובמטרה להגן על חייהם. עוד ציין, כי על אף שמדובר בתפקיד של המדינה, ההסתדרות והתאחדות בוני הארץ נרתמו לסייע בהכשרות, באמצעות הקרן המשותפת להן, הקרן לעידוד ופיתוח ענף הבניין'. "אנחנו משתתפים ב-75% מעלות הקורס, מכספנו ולא מכספי המדינה. אני קורא לכל עובד מתאים שרוצה לעשות את קורס הבטיחות בן חמשת הימים, נשמח לסייע לו. אני מאוד רוצה לגייס את העובדים שיעזרו לנו במאמת המתמשך להצלת חיי עובדים".

חוק עוזרי הבטיחות בא לתת מענה ראשוני למצב בו מנהלי העבודה הם האחראים הבלעדיים לתחום הבטיחות באתרי הבניין, זאת על אף שעליהם לעסוק רוב זמנם בתכנון, קידום וניהול העבודה עצמה. עם גדילת אתרי הבניה והשתכללות שיטות הבניה, נוצר מצב בו לעתים מנהל עבודה אחד אחראי הן על ביצוע העבודה והן על קידום הבטיחות באתרים ענקיים בני עשרות קומות. מלבד חוק עוזרי הבטיחות, תובעים מנהלי העבודה, המתארגנים בהסתדרות, גם הטלת אחריות פלילית בתחום הבטיחות על גורמים נוספים באתרי הבנייה המצויים מעליהם בהיררכיה, כגון מנהלי הפרויקטים, והחברות הקבלניות והיזמיות עצמן. גם נושא זה נכלל בהסכם הבטיחות בענף הבניין, שרבים מסעיפיו מתעכבים בין היתר על רקע הקדמת הבחירות.