דו"ח חדש שפרסם אתמול (רביעי) ארגון ה-OECD מוריד את תחזית הצמיחה העולמית (3%) ובתוכה את תחזית הצמיחה של ישראל (2.4%). זאת לאחר שהתחזית הקודמת, מנובמבר 2015, חזתה לישראל צמיחה של 3.2%. מזכ"ל הארגון, אנחל גוריה, קרא לממשלות החברות לעבור למדיניות מרחיבה שתעדיף את הגדלת התוצר המקומי הגולמי על פני הקטנת הגרעון.
"אנחנו רואים את העולם תקוע במלכודת של צמיחה נמוכה" אמר גוריה בעת הצגת הדו"ח, "הצמיחה העולמית נמצאת ברמה נמוכה של כ-3% ואנחנו רואים עליה צנועה ל-3.3% ב-2017". הוא אף הזהיר מפני ההשלכות של מערכת הציפיות הנמוכה מהשווקים בעולם, "נוצר מעגל בו הציפיות הנמוכות מגשימות את עצמן. תאגידים בעולם מצפים להאטה ולכן חוששים לבצע השקעות גדולות. הצמצום בהשקעות גורם מצדו לצמצום בפיתוח טכנולוגי והטמעתו בתהליכי הייצור. התוצאה היא האטה בפרודוקטיביות. זו מצידה גורמת לפסימיות בקרב משקי הבית ביחס לעליה ברמת החיים המאטים את הצריכה הפרטית וזה מזין מחדש את החששות של התאגידים להאטה במכירות ומוביל שוב להחלשות בהשקעות. כמובן שזה לא תיאור מדויק של המצב בכל השווקים בכל המדינות, יש משתנים נוספים, אבל בראיה כללית זו הדינמיקה העולמית שאנחנו רואים בחמש השנים האחרונות".
גוריה התייחס לתמונת המצב שהציג הארגון כקריאת השכמה לקובעי המדיניות ברחבי העולם ואמר "הממשלות חייבות להשתמש בכל כלי המדיניות שבידן באופן עקבי וברור. בהרבה מקרים אנחנו אומרים שאנחנו משתמשים בכל הכלים אבל לא עושים זאת". הוא קרא להרחבה תקציבית כשאמר "יש גבולות למה שיכולה להשיג המדיניות המוניטרית לבדה. יש צורך לבצע צעדים משמעותיים גם בתחום הפיסקלי. בהרבה מדינות אפשר להרחיב את ההוצאה הממשלתית ולהשקיע במחוללי צמיחה. בכל מדינות ה-OECD ניתן להגדיל את ההוצאה הממשלתית בחצי אחוז תוצר והתוצאה המכפילה של הגדלת ההוצאה תוביל דווקא להקטנת יחס החוב תוצר, בגלל הגידול בתוצר במקום הקטנת החוב". גוריה אף קרא להגדלת שיתוף הפעולה בין מדינות ה-OECD בביצוע השקעות. לטענתו, שיתוף פעולה כזה יכול להוביל לתוצאות טובות יותר בעידוד הצמיחה.
עם הצגת הדו"ח דיבר גוריה על הקשר שבין אי שוויון להאטה בצמיחה. לטענתו, אי השוויון אינו תוצאה של האטה בצמיחה, אלא דווקא המחולל שלה. גוריה הסביר כי אי השוויון גורם לכך שצעירים רבים לא זוכים להשכלה איכותית ומי שיכלו לתרום הרבה יותר לפיתוח וצמיחה נשארים תקועים מאחור. עוד מסביר גוריה כי ריכוז העצמה הכלכלית בידי גופים מעטים הנובע מרגולציה לקויה מאפשר להם לשמור בידם גם את היכולות הטכנולוגיות ולמנוע ממידע וטכנולוגיה להתפשט בעולם.
בישראל לא נענים לקריאת ההשכמה של גוריה
כשמצרפים את נאומו של גוריה והנתונים שהציג למחקר שפורסם בתחילת השבוע ע"י קרן המטבע הבינלאומית, ניכר כי בשני הגופים החשובים מתחילים לשנות כיוון. ממשלת ישראל, לעומת זאת, מסמנת כי המדיניות שלה לשנים הקרובות תמשיך להיות צמצום ההוצאה הציבורית ושמירה על מדיניות פיסקלית שמרנית. ביום שלישי האחרון, החליטה הממשלה לקצץ את מסגרת ההוצאה לתקציב 2017-2018 ולהיצמד לכללים הפיסקליים השמרניים שהציבה לעצמה שבמרכזם הקטנת יחס החוב תוצר על חשבון הקצאת משאבים לשירותים חברתיים ולמחוללי צמיחה. במשרד האוצר ובבנק ישראל מסרבים עדיין לדבר על מיתון וכשבנק הפועלים, הנזק הגדול במדינה, חתך את תחזית הצמיחה של ישראל לפני יומיים, האשימו באוצר את הבנקאים בנקמנות על הכוונה להגביל את שכר הבכירים.
