נבחרת ארה"ב פתחה את מסעה להגנה על תואר אלופת העולם עם ניצחון קליל בתוצאה 13:0 על נבחרת תאילנד החלשה. במהלך המפגש עם הנבחרת האסייתית החלשה לא התקשתה ההתקפה האמריקאית המצוינת להכריע את המשחק. במשחקים הבאים הנבחרת האמריקאית תפגוש קבוצות חזקות יותר ותצטרך את ההגנה שלה במיטבה מול כל אלו שבאות לקחת ממנה את התואר.

היום (ראשון) בשעה 19:00 תפגוש נבחרת ארה"ב יריבה חזקה יותר מתאילנד. נבחרת צ'ילה, סגנית דרום אמריקה, היא נבחרת עקשנית וחזקה פיזית. במשחק הזה אמורה לעלות בפעם השנייה בלמית הנבחרת האמריקאית, אבי דקמפר, שהייתה צריכה להתגבר על מחלה פתאומית ואיבוד בוהן בשיא הקריירה רק כדי לחזור טובה וחזקה יותר מתמיד.

בחודש אוקטובר 2016 הייתה שחקנית הכדורגל האמריקנית אבי דקמפר על גג העולם. שחקנית ההגנה בת ה-24 סיימה עונת בכורה מוצלחת בליגת המקצוענית במדי קבוצת מערב ניו יורק פלאש ובעקבות היכולת הטובה שלה היא זכתה לזימון בכורה לשני משחקי אימון מול נבחרת שווייץ. לאחר שבלטה לטובה גם במדי הנבחרת, כאשר עלתה מהספסל, היא קבלה זימון נוסף לעוד צמד משחקים מול נבחרת רומניה בחודש נובמבר. היה נראה שדרכה של דקמפר לצמרת סלולה, אך מהר מאד המציאות השתנתה.

הכל התחיל כאשר בוקר אחד התעוררה דקמפר עם כאבים חזקים בבוהן רגל ימין שלה. מהר מאוד הכאבים התפשטו לכל הרגל והיא כמעט ולא יכלה ללכת. עוד באותו הבוקר הוזעק לביתה רופא, ולאחר בדיקה מהירה הוא הבין את חומרת המצב ושלח אותה באופן מידי למיון. שם היא עברה ניתוח חירום, שלדבריה הציל את חייה ואת הקרירה שלה כשחקנית כדורגל.

הכאב שהתחיל בבוהן ימין, אותה פצעה מספר פעמים במהלך הקרירה שלה, היה בעצם הרעלת דם חמורה שהתרחשה ברגל ימין שלה והתפשטה במהירות לכל הגוף. דקמפר סיפרה על הטראומה שלה לרשת הטלויזיה לייפטיים. "אני זוכרת את היום הזה, אני זוכרת שהתעוררתי לכאב שהתגבר. אני הרגשתי שמשהו לא בסדר, זה הרגיש כאילו משהו מכה את הבוהן שלי עם פטיש". כשנזכרה בחוויה הקשה החלו לזלוג דמעות מעיניה. "הרופא שלח אותי לבית חולים, באותו הזמן כבר סבלתי משוק ספטי, קצב הלב שלי צנח והייתי חיוורת. מפחיד לחשוב כמה הייתי קרובה למוות, זה משפיע על הגוף בצורה מאוד מהירה. היה לי ניתוח מהיר בבית חולים והוציאו לי אותו".

הרופאים לא יודעים להסביר מה גרם להרעלת הדם הקשה. מדובר באירוע שהשאיר אחריו צלקת נפשית לא פשוטה. חוויה קרובה למוות היא הרבה פעמים נקודה שמעצבת את המשך החיים שלך, ולמרות שדקמפר יכלה הייתה להתרסק מהטראומה שעברה, היא בחרה לצאת מחוזקת ולהשלים את הזמן שאיבדה, וחשוב מכך: להסתגל למצבה הגופני החדש.

לאחר הניתוח היא הייתה צריכה להתמודד עם תהליך התאוששות קשה ומאתגר. במשך כל החודש הראשון היא הייתה מחוברת לאינפוזיה כדי להוציא לגמרי את הזיהום הקטלני ממחזור הדם שלה. אבל האתגר האמתי היה לחזור לשחק כדורגל לאחר שהבוהן שלה איבדה את צורתה הטבעית והיא איבדה את היכולת לחוש אותה.

"הבוהן שלי היא לא כמו שהייתה קודם לכן ולעולם לא תחזור להיות אותו הדבר שוב. הזיהום אכל לי כל סוג של עצב שהיה לי ברגל. בסופו של דבר יש לי מעט מאוד טווח תנועה בבוהן". ניתן לחשוב שמדובר סך הכל בוהן, אצבע אחת בקצה הרגל. אך עבור כדורלגנית מקצוענית הצורך להרגיש את הרגל בצורה השלמה ביותר, לדעת לכוון את המסירה באופן המדויק ביותר, לשמור על האיזון בעת הריצה והמגע עם הכדור או ביצוע מהלך הגנתי מדויק, מדובר באבדן משמעותי. הבוהן היא חלק משמעותי ביותר בכף הרגל והשימוש בה במשחק הכדורגל שנשען על הרגליים הוא קריטי ברמות הגבוהות ביותר.

לאחר חמישה חודשי היעדרות דקמפר חזרה לשחק במדי קבוצתה החדשה צפון קורולינה קוראג'. במהלך האימונים הראשונים חברותיה לקבוצה כל הזמן שאלו אותה אם היא בסדר ודאגו לה, אבל היא מבחינתה הייתה חדורת אמונה  ביכולתה לחזור חזקה יותר וטובה יותר ואמרה לכולם שהכול בסדר ושלא ידאגו לה. במהלך העונה, כוח הרצון שלה הצליח להתגבר על כל המכשולים הפיזיים שהיו בדרכה והיא נבחרה לשחקנית ההגנה של השנה, כאשר קבוצתה מסיימת במקום הראשון בליגה ומפסידה רק בגמר הפלייאוף. לאור הצטיינותה היא חזרה לסגל הנבחרת, הפעם כשחקנית הרכב.

הטיפול המהיר הציל את חייה. לפי המרכז לבקרת מחלות ומניעתן של מחלקת הבריאות ושירותי האנוש של ארצות הברית, בשנת 2016 בארה"ב בלבד מתו 250 אלף בני אדם מסוגים שונים של אלח דם והרעלת דם. הזיהום שחודר לדם גורם לירידת לחץ דם מהירה ודורש טיפול מהיר ומדויק כדי שהחולה לא יסבול מקריסת מערכות הגוף ומוות. בארה"ב בגלל בעיות במבנה מערכת הבריאות רבים מהמטופלים מתעלמים מהתסמינים המוקדמים וסובלים מהמחלה באופן הקיצוני שלה, אם זה במוות או בפגיעה קשה במערכות הגוף הבסיסיות.

"אני מביטה בתמונה הגדולה יותר והיא שיש לי עדיין בוהן ועדין יש לי רגל. ואני עדין יכולה לבעוט, לרוץ ולשנות כיוון. אני עדיין יכולה לעשות כמעט כל דבר שעשיתי לפני וזה היה בשבילי רגע מיוחד להבין את זה. אין ספק שזה היה מפחיד, אבל אני שמחה שאני נשארתי בחיים ואני עדין יכולה להמשיך לשחק את המשחק שאני אוהבת".

אחד הדברים שעזרו לדקמפר להילחם על קריירת המשחק שלה, זה ההשראה שהיא קיבלה מאמא שלה, סוזן, שהייתה בצעירותה שחקנית כדורסל מצטיינת בתיכון בסנט לוק. סוזן ויתרה על חלומה להפוך לשחקנית כדורסל מקצוענית כאשר נרשמה ללימודים באוניברסיטה. סוזן הצטערה על כך שוויתרה על חלומה הגדולה ושלא האמינה שהוא יכול להתגשם וגידלה את בתה במטרה שלא תוותר לעולם על החלומות שלה בספורט המקצועני. "אני רואה בעצמי חלקים של אימא שלי. ערכים שהיא חינכה אותי אליהם. להיות חזקה מבחינה נפשית, להיות עצמאית, להיות נחמדה."

דקמפר חזרה מהפציעה בתחילת עונת 2017 לקבוצת צפון קרוליינה קוראג' והפכה לאחת השחקניות המצטיינות של הקבוצה בדרך לעונה בה לא פיספסה אף דקת משחק וסיימה בנבחרת המצטיינות של הליגה. בעונת 2018 דקמפר הייתה חלק מהגנת הברזל של צפון קרוליינה, בדרך לזכייה באליפות הליגה ושבירת שיא "ספיגת השערים המעטה ביותר" בהיסטוריה של הליגה. בעקבות היכולת המצוינת חזרה דקמפר להוביל את הגנת הנבחרת.

בשביל אבי דקמפר כל משחק הוא ניצחון מחדש על המחלה הקשה שכמעט הביאה למותה. המטרה המרכזית שלה היא להמשיך לשחק בהרכב הפותח של נבחרת ארה"ב בדרך לזכייה נוספת בגביע העולם, הדרך לשם היא עוד אולי ארוכה, אבל בעזרת כוח פנימי ונחישות דקמפר נמצאת בדרך הנכונה.