דליפת האמוניה בשבוע שעבר ליד הקניון בעכו איננה הפתעה. תרגולים של כוחות החירום לאירוע כזה נערכו, אך השאלה האמתית היא מדוע בכלל אושרה בניית הקניון במקום כה סמוך למפעל הוותיק של שטראוס (כיום יוניליבר), בו ממוקם מיכל אמוניה מסוכן?
בעקבות הדליפה ביום חמישי האחרון, אסר המשרד להגנת הסביבה על מפעל גלידת שטראוס בעכו להפעיל את מערכת הקירור שדלפה ואינו מאשר את חזרתה לפעולה עד להודעה חדשה. המשרד תובע הסברים מהמפעל מדוע האמצעים שהיו אמורים להינקט באחריותו במטרה להפחית את ריכוזי האמוניה לא פעלו, וכן לא מנעו את האירוע. בינתיים כאמור, המשרד אינו מאשר את חזרת המערכת לפעולה – עד להודעה חדשה.
מחדל ידוע מראש?
בתגובה לפניית "דבר" לגבי היתר הבניה של הקניון נמסר מהמשרד להגנת הסביבה כי זה התנגד לאורך כל הליך התכנון להקמתו של קניון עזריאלי בעכו, "זאת לאור מיקום הקניון בצמוד למפעל הגלידות של יוניליבר (גלידות שטראוס), במרחק של 7 מטרים מגדר המפעל – מרחק שאינו עומד במרחק המינימום הנדרש במדיניות מרחקי ההפרדה של המשרד".
עוד נמסר כי באוגוסט 2011 נדחתה עמדת המשרד על-ידי הוועדה לתכנון ובנייה של עכו והמשרד הגיש ערר על החלטה זו של הוועדה המקומית. ועדת הערר ביקשה מהמשרד לקבוע דרישות מיגון מהמפעל והקניון – שבשלב זה כבר הוקם למרות התנגדות המשרד – כך שהסיכונים שעליהם התריע המשרד ימוזערו. "גם היום נדונים פרויקטים שאליהם אנחנו מתנגדים, ובהם לא מקבלים את עמדתנו – והמקרה הנוכחי מראה את ההכרח שביישום מדיניות המשרד. אנו רואים חשיבות מרבית ביישום הדרישות והסטנדרטים המפורטים במדיניות מרחקי ההפרדה על-ידי הוועדות לתכנון ובנייה והרשויות המקומיות על-מנת להפחית סיכונים מהציבור", תגובת המשרד להגנת הסביבה.
לפי הערר, המרחק המתבקש של מיכל כזה, שיכול להכיל 17 טון אמוניה, הוא 202 מטרים ולא 7. עם זאת, מדיניות מרחקי ההפרדה של המשרד הייתה אז חדשה. הטווח המינימלי שנקבע למרחק הפרדה מחומרים רעילים לריכוזי אוכלוסייה הינו 100 מטרים. האמצעים להפחתת סיכון שהוצעו אז הפחיתו את הטווח המתבקש ל-111 מטרים, והקטינו את הסיכון לבנייני המגורים ליד המפעל, אך לא השפיעו על הקניון, שכמעט צמוד למפעל.
מפגע שהונח לפני 8 שנים
בזמן הדיונים על הערר, בשנת 2011, ציטט העיתונאי אביב לביא טענה מסגן ראש עיריית עכו דאז רפי לוזון שאמר כי "גרים כאן אלפי תושבים, אז למה רק כשהוחלט לבנות קניון נזכרו שזה מסוכן?" ותייג את עמדת המשרד להגנת הסביבה כ"הפצת פאניקה". כעת האיום מתממש. רשות הכבאות והמשטרה כבר תירגלו בעבר אירוע דליפת אמוניה מהמפעל, אך למרות התרגולים ומערכות ההתרעה שהותקנו במיוחד, באירוע הנוכחי נפגעו שלושה אזרחים במצב קל, מאדי האמוניה. אפשר להניח שללא דרישות המשרד מספר הנפגעים היה יכול להיות גבוה יותר.
גם היום נדונים פרויקטים שאליהם אנחנו מתנגדים, ובהם לא מקבלים את עמדתנו – והמקרה הנוכחי מראה את ההכרח שביישום מדיניות המשרד
מעיריית עכו נמסר בתגובה כי "הוועדה לתכנון ובנייה סברה שיש לפתח ולקדם את העיר בהתאם לתוכניות, כך שרק פיתוח יביא למיגון אמיתי מפני האמוניה שבמפעל. כמו כן, במסגרת בניית הקניון הוקמו מערכות אקטיביות לנטרול האמוניה, למיגון ולהקטנה משמעותית של טווח השפעתה. בנוסף לכך, ההיתרים שניתנו קיבלו את האישורים של משרד הגנת הסביבה ושל רשות הכבאות".
מי זיהה את הדליפה?
בתגובת העירייה ביקשו עוד להדגיש כי "במקרה האחרון, המערכות המשוכללות שהקניון התקין בהתאם לדרישות הכבאות הן אלה שגילו את הדליפה". לפי המשרד להגנת הסביבה, לקניון לא היה קשר לגילוי הדליפה. דורית זיס, מנהלת מחוז צפון במשרד להגנת הסביבה, מסרה: "המשרד להגנת הסביבה מבצע תחקיר על האירוע שהתרחש במפעל יוניליבר בעכו. על-פי ממצאים ראשונים, מקור הדליפה הוא כשל מקומי בצנרת אמוניה גזית. ההתראה על הדליפה התקבלה בו זמנית מגלאי במפעל, שהתריע בשער ומתושבים. בין היתר, תחקיר המשרד בודק את תפקוד מערכות ההגנה וההתרעה ונחיצות הרחבתן".
הבעיה כעת נמצאת במפעל
עוד נמסר מהמשרד כי מערכת הקירור שכשלה מושבתת עד לסיום כל הבדיקות ותיקון הליקויים. לגבי האישור של הקמת הקניון בוועדה המקומית, לאחר שנדחתה התנגדות המשרד נמסר כי "משקיבלה ועדת הערר את החלטתה ביצע המשרד באמצעות ד"ר אלי שטרן, מומחה בתחום ניהול סיכונים, סקר סיכונים וקבע דרישות מחמירות למפעל ולקניון להקמת מערכות להגנה ולהתרעה, לצמצום הסיכון לאוכלוסייה, בעלויות של עשרות מיליוני שקלים, כשהאינטרס של הגנת הציבור לנגד עיניו. הדרישות עוגנו בהיתר הרעלים של המפעל ובהיתר הבניה של הקניון, והמשרד פיקח על ביצוען המלא. מערכות אלו הוכיחו את עצמן להקטנת הסיכון לאוכלוסייה בעת האירוע".
