אחרי יותר משנה של התלבטויות, בנק ישראל הכריע על מתווה ההגבלות לאפליקציות התשלומים של הבנקים. לפי המתווה, יגביל הבנק את היקף העסקאות שיוכלו הבנקים להעביר במסגרת אפליקציות התשלום בשלוש השנים הקרובות. בתוך שוק אשראי של כ-300 מיליארד שקלים בשנה, כל בנק יוגבל לעסקאות בהיקף של 2 מיליארד שקלים ב-2019, 2.5 מיליארד ב-2020 ו-3 מיליארד שקלים ב-2021. כך, למעשה, מקווים בבנק ישראל לאפשר לכרטיסי האשראי לבסס את פעילותם העצמאית (מחוץ לבנקים).
בינואר 2017 אישרה הכנסת את מסקנות ועדת שטרום, וחוקקה את הפרדת כרטיסי האשראי מהבנקים. במסגרת החוק נקבע כי הבנקים יאלצו למכור את חברות כרטיסי האשראי שבבעלותם עד שנת 2020. בשנתיים האחרונות תהליך ההפרדה מתקדם, אך במקביל אליו מפתחים הבנקים את אפליקציות התשלומים. הבנקים לא רוצים לוותר על שוק התשלומים הקמעונאים, שוק שמגלגל מאות מיליארדי שקלים וגדל בקצב של 8% בשנה.
בבנק ישראל התלבטו מה עושים עכשיו? מצד אחד, המהלך של הפרדת כרטיסי האשראי מהבנקים נועד לייצר שוק אשראי קמעונאי תחרותי ומפותח, מצד שני המהלכים המהירים של הבנקים בעולם האפליקציות יצרו חשש שהבנקים ינצלו את כוחם העצום, ויבלעו מחדש את השוק באמצעות האפליקציות, וכל רפורמת שטרום תרד לטמיון. אף אחד לא רוצה לעצור את ההתקדמות הטכנולוגית שמייצרות אפליקציות התשלום, והרעיון של עידוד תחרות על ידי הגבלתה נשמע לא הגיוני.
בסופו של דבר ההכרעה של בנק ישראל הולכת בין הטיפות. מצד אחד היא מייצרת לבנקים תקרת שוק די מצומצמת אליה יוכלו להתפתח בשלוש השנים הקרובות. מצד שני, ההחלטה מכירה ביתרונות העצומים עבור הצרכן שמביאות איתן אפליקציות התשלום. חברות כרטיסי האשראי מקבלות הגנת ינוקא לשלוש שנים בלבד.
בתזמון מושלם, פרסם היום בנק לאומי כי אפליקציית התשלומים שלו חתמה על הסכם מול חברת אידיאה, המייצגת שורה של רשתות אופנה ובתי עסק במסגרתה יוכלו הלקוחות לשלם בחניות כמו ארומה, קסטרו, דיוטי פרי וקבוצת גולף ישירות מאפליקציית התשלומים באמצעות מכשיר הטלפון הנייד. קשה לדעת בשלב זה כיצד יממשו בבנק לאומי את התקרה שכפה עליהם בנק ישראל. אם הלקוחות יסתערו על אפליקציות התשלומים, האם בבנק לאומי יעצרו את השירות באמצע השנה כשיגיעו למכסה שקבע בנק ישראל? לא ברור.
