המשרד להגנת הסביבה יקיים דיון ציבורי במגבלות הפליטה של אסדות הגז "תמר" ו"לוויתן". טיוטות היתרי הפליטה של האסדות כבר פורסמו וניתן לשלוח הערות למשרד על ההיתר המיועד של "לוויתן" עד ה-7 באוגוסט. ההיתרים קובעים מגבלה מקסימלית לפליטת חומרים אורגניים נדיפים ותנאים מחייבים לאופן הפעלת האסדות.

כחלק מתהליך מתן היתרי הפליטה לאסדות "תמר" ו"לוויתן" של חברת נובל אנרג'י, המשרד להגנת הסביבה מודיע על מועדי הדיונים הציבוריים בטיוטות ההיתרים שיינתנו לצורך הפעלת אסדות הגז, במועדים הבאים:

  • דיון ציבורי בטיוטת היתר הפליטה לאסדת "לוויתן" יתקיים ביום ג', 20 באוגוסט 2019 בשעות 18:00-20:00, באולם הדיונים בקריית הממשלה בחיפה, שדרות פל-ים 16. עד ל-7 באוגוסט 2019 ניתן להגיש את הערות הציבור לטיוטת היתר הפליטה לאסדת לוויתן בכתובת האימייל: avirtzibur@sviva.gov.il.
  • דיון ציבורי בטיוטת היתר הפליטה לאסדת "תמר" יתקיים ביום ד', 21 באוגוסט 2019 בשעות 18:00-20:00, במשרדי איגוד ערים לאיכות הסביבה – נפת אשקלון, רחוב עליית הנוער 2, אשקלון.

אסדת לוויתן על מתקניה נמצאת בדרכה לישראל בימים אלה מיוסטון שבארה"ב, שם נבנתה, והיא מתוכננת לקום 10 ק"מ מערבית לקו החוף של המושבים נחשולים ודור בתחילת ספטמבר 2019. לאחר כשלושה חודשי הרצה, היא תספק גז טבעי למשק באופן רציף. אסדת תמר פועלת במרחק של כ-24 ק"מ מקו החוף של אשקלון. וכעת מושלם תהליך מתן ההיתר אשר מסדיר את פעילותה בהתאם לחוק אוויר נקי.

לאחר קיום דיון ציבורי בהערות הנוגעות לשתי האסדות, ישקול המשרד להגנת הסביבה את ההערות ויעדכן במידת הצורך את התנאים, יחתום את ההיתרים ויפרסמם.

הפגנה בכיכר רבין נגד מיקום אסדת לוויתן סמוך לחוף דור, 1 בספטמבר 2018. (צילום: מרים אלטשר/פלאש90)

המשרד להגנת הסביבה מודיע כי הוא מקדם ומוביל את המשק הישראלי לעתיד שבו רוב האנרגיה תיוצר ממקורות מתחדשים, ללא שימוש בפחם, והיתרה תיוצר בגז טבעי. בטווח הקצר, המטרה היא הפסקת השימוש בדלקים מוצקים, כבדים ומזהמים ומעבר לשימוש בגז טבעי, שהוא הדלק הפוסילי הנקי ביותר. על כן, למשרד להגנת הסביבה מחויבות לקידום מהפכת הגז הטבעי על שלל יתרונותיה הסביבתיים והכלכליים ביחס למשק האנרגיה הקיים, ובתוך כך פיתוח מאגרי הגז הטבעי לווייתן וכריש-תנין וחיבורם למערכת ההולכה. הגז הטבעי משמש כדלק מעבר עד להגעה לפתרון לטווח הארוך, המשלב באופן מיטבי אנרגיות מתחדשות ואגירת אנרגיה.

אסדת "תמר" ממוקמת מחוץ לתחולת חוקי התכנון והבניה, ולכן לא הייתה מחוייבת בהתחלה כלל להוציא היתר פליטה. מאמצים מצד המשרד להגנת הסביבה חייבו אותה בהוצאת היתר, כאשר בשנת 2017 התברר שהאסדה פולטת הרבה יותר חומרים אורגניים נדיפים מכפי שהיא אמורה.

הנחת יסודות אסדת לווייתן מול חוף דור (צילום: נובל אנרג׳י).

המשרד להגנת הסביבה הודיע בפרסום של מרשם הפליטות לסביבה לשנת 2016 על מוקד זיהום אוויר משמעותי ממאגר תמר. "כמויות הפליטה המעודכנות של חומרים אורגניים נדיפים, לרבות חומרים חשודים או מוכרים כמסרטנים גבוהות פי 30 מהכמויות שדווחו בשנים קודמות ומגיעות לכ-1,200 טון חומרים אורגניים נדיפים וכ-53 טון חומרים מסרטנים. מקור הפליטה המרכזי הוא בתהליך סילוק שאריות מים מהגז הטבעי באסדת תמר", נכתב בהודעה. במשרד הסבירו כי מרחק של 23 ק"מ מהחוף הופך את השפעת הפליטות הללו על בריאות הציבור לזניחה, וכן ש"באסדת "לוויתן" לא צפויות פליטות כאלו, מאחר ותהליך סילוק המים מהגז הטבעי מתוכנן להיות תהליך סגור, הכולל מערכות למישוב אדים ולטיפול בפליטות. עם זאת, הבקשה להיתר שהוגשה על-ידי שותפות לוויתן מציגה כמות פליטות נמוכה במיוחד, שלא ברור האם היא ריאלית.

ומה יקרה אם תהיה חריגה משמעותית ממגבלות ההיתר?
אם יתברר שכמות הפליטות בפועל תחרוג באופן משמעותי מהצהרת הכוונות, אז תבחן עוצמתו של משטר ההיתרים של המשרד להגנת הסביבה. כלי האכיפה הזמינים באופן עקרוני הם התראות, חיוב בהתקנת אמצעים להפחתת פליטות, קנסות ואף חקירה פלילית. בראיונות לתקשורת אמרו בכירי משרד האנרגיה, כי אם האסדה תחרוג באופן משמעותי מההוראות הסביבתיות היא תחדל לפעול, אך אכיפה של החלטה כזו קשה לביצוע, לאור התרומה המשמעותית של אסדת לוויתן לביטחון האנרגטי של משק האנרגיה, וכן ביחס לתמיכה הפוליטית באינטרסים של חברת נובל אנרג'י מגופים משמעותיים בארה"ב, כמו ארגון לובי למסחר בין ישראל לארה"ב בראשות שלדון אדלסון, הפועל תחת לשכת הסחר האמריקאית.

אסדת הגז מעל מאגר תמר (צילום: משה שי / פלאש 90).

אדלסון מוציא לאור את העיתון "ישראל היום" ונחשב למקורב לראש הממשלה בנימין נתניהו. בעבר גם ביל קלינטון, נשיא ארה"ב לשעבר, פעל מול ראש הממשלה נתניהו, על מנת לקדם את האינטרסים של נובל אנרג'י. ממשלת ישראל בחרה בסופו של דבר להעלות את נתח המדינה ברווחים מקידוחי הגז והנפט מרמה של 25% לרמה של 50% בלבד, כאשר רוב הכסף מתקבל בשנים האחרונות של הקידוח. בנורווגיה, למשל, נתח המדינה מגיע לכ-80%, אם כי שם הממשלה משתתפת באופן פעיל במימון החיפושים ובכך נוטלת חלק גם בסיכון.

טיוטות ההיתרים של קידוחי לוויתן ותמר זמינות ברשת לטובת הציבור.